12391 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: החשיבות ברישום תקבול כדין
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]    שמור מאמר למועדפים

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]

לאחרונה אנו נתקלים בנישומים רבים שהורשעו בעבירת "אי רישום תקבול", והפרסומים האחרונים באתר רשות המיסים, מעידים על היקפיו של מחדל זה בקרב נישומים רבים. לצערנו, בין "אי רושמי התקבולים" נמנים גם אזרחי מן השורה. לאור זאת ולאור קלות הדעת בה עוברים נישומים רבים את עבירת "אי רישום תקבול", החלטנו במאמר זה לעמוד בקצרה על חשיבות וחומרת עבירה זו.

הוראות ניהול ספרים מטילות חובה לרשום תקבול המתקבל בידיו של הנישום, בסמוך לאחר לקבלתו. לעניין זה חשוב להבהיר כי חובת רישום התקבול אינה מבחינה בין תקבולים שונים על פי ערכם, ובפסיקה נקבע כי דווקא העובדה שתקבולים קטנים עלולים להיבלע ולהישכח במהלך יום של פעילות בעסק, וזאת לאור מגבלת הזיכרון האנושי, היא המציבה את הרקע לחובת רישום מסודר של התקבולים בכל עסק, בסמוך לקבלתם, קטנים ככל שיהיו.

המחוקק רואה נישום אשר לא קיים את החובה לרשום תקבול כדין, כבוגד באמון שניתן בו, ואת עצם אי רישום התקבול כמלמד על סירובו של הנישום לשתף עמו פעולה לקיום משטר מס נאות.האמור מקבל משנה תוקף נוכח העובדה שקשה עד כמעט בלתי אפשרי למחוקק ו/או לרשות המיסים לעקוב אחר כל תקבול ותקבול שמקבל הנישום.

חשוב לזכור כי אי רישום תקבול על ידי הנישום, כמתחייב מהוראות ניהול ספרים כאמור, מקימה לנישום גם חבות פלילית בגין אי הרישום האמור, כשהעונש הקבוע בפקודת מס הכנסה הוא מאסר שנה או קנס, או בלשונו של סעיף 216(7) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] ,התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה"):

"אדם אשר בלי סיבה מספקת עבר אחת העבירות המנויות להלן, דינו – מאסר שנה או קנס
כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, או שני העונשים כאחד:
...
(7) מי שרושם תקבוליו בסרט קופה רושמת, שובר קבלה, חשבונית, ספר פדיון יומי או תעוד אחר על פי הוראות המנהל מכוח סעיף 130, ולא רשם בהם תקבול שהיה חייב לרושמו על פי אותן הוראות...;

המרכיב העיקרי בעבירת אי רישום תקבול מכוח סעיף 216(7) לפקודה הוא מרכיב הרשלנות - אי ביצועו של הרישום, מה שמקל מאוד את מלאכת התביעה בהרשעת מי שלא רשם תקבול. אדם עובר עבירה של אי רישום תקבול כאשר ללא סיבה מספקת לא רשם את התקבול, בניגוד להוראות ניהול ספרים. יסודותיה של עבירה זו הנן קיומו של התקבול שלא נרשם והעדרה של סיבה מספקת לאי רישום התקבול.

מקבילו האזרחי של סעיף 216(7) לפקודה הנו סעיף 145ב לפקודה, לפיו בגין אי רישום תקבול בידי נישום רשאי פקיד השומה לפסול את ספרי החשבונות של הנישום לשנת המס שבה לא נרשם התקבול ולקבוע את הכנסותיו של הנישום לפי מיטב שפיטתו, אלא אם שוכנע שהייתה סיבה מספיקה לאי הרישום. בגין אי רישום תקבול בידי נישום פעמיים במהלך 12 חודשים רצופים (או פעמיים באותה שנת מס) קמה חזקה שספרי החשבונות של הנישום אינם קבילים גם לשתי שנות המס שקדמו לשנת המס בה לא נרשם התקבול, מה שמקנה לפקיד השומה את הסמכות לפסול גם את ספרי החשבונות של הנישום לשנות המס האמורות ולקבוע את הכנסותיו של הנישום לפי מיטב שפיטתו.

אם אינכם בקיאים כיצד עליכם לרשום תקבול שקבלתם, שכן הוראות ניהול הספרים הם הוראות אינן פשוטות כלל וכלל, לכל נישום ונישום ישנן הוראות ספציפיות כיצד עליו לנהל את ספריו, היכן ומתי עליו לרשום את תקבוליו וכן הלאה, אנו ממליצים לכם בחום לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי מיועץ מס/רו"ח/עו"ד הבקיא בתחום המיסים.




רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´: 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´: 04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
[email protected]