12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: הסכנות העיקריות בפניהם אנו עומדים כמדינה
מאת: גרשון אקשטיין   שמור מאמר למועדפים

מאת:גרשון אקשטיין


הרבה נושאים צריכים להטריד אותנו כאזרחי המדינה, אך בואו ונתמקד בנושאים העיקריים והם: הסכנה הדמוגרפית, הסכנה והאיום הביטחוני והבעיה השלטונית של ניהול ענייני המדינה , אי פתרון לכול אלה, צריכים להדיר שינה מאתנו כאזרחי המדינה.

הסכנה הדמוגרפית

קיים חשש סביר שבעתיד הלא רחוק מדינינו תהפוך למדינה של כל אזרחיה, כלומר מדינה לא יהודית מובהקת אלא בעלת מאפיינים אחרים ואנחנו היהודים בעל כורחנו נהפוך חלק ממנה, או גרוע מזאת, הציבור הערבי ישראלי יתבע בשם הצדק הדמוגראפי שנהפוך למדינה יהודית-פלשתינאית ובכך נשוב שישים שנה אחורה לתוכנית החלוקה של שנת 1947. ונהפוך למדינה דמוי גולה בזמנו.

יש לזכור כי איך שלא נציג זאת, ערביי ארץ ישראל אינם ציונים ומעולם לא היו כאלה, אם כי לא בהכרח הם רוצים להרוס את מדינת ישראל, אך הם בהחלט אינם מעוניינים בקיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל, אבל החשש מהצפה דמוגרפית אשר תשנה את פני המדינה ובזאת טמונה הסכנה לנו. כאשר יגיעו לכוח אלקטוראלי מספיק דיו ל 40% מהכנסת ואף מהממשלה ולהוות יותר מלשון מאזנים לכל ההחלטות כולל המדיניות ולהוביל בהם. וזה למעשה כיום הכיוון , הם יתחילו להשפיע על ההתנהלות וסדר היום הציבורי בדרך שתהפוך את מדינת ישראל למדינה של כל אזרחיה.
מדינת ישראל חייבת לקחת ברצינות וכל עוד לא מאוחר מדיי את האיום על מהותה כמדינה יהודית.

הפתרונות האפשריים לכך:

אפשרות א'-הוא שנדרש להתחיל בתחום האלקטוראלי:הפרדה בין תושבות לאזרחות, שנוי לשיטת בחירות אזוריות וכל זאת בלי התלהמות לאומנית אלא בכנות ביושר ורצוי בהסכמה משותפת כדי להגן על קיומנו כמדינה יהודית.


אפשרות ב'-על מנת לשמור על מרחב מחיה שבו יהא רוב יהודי מוצק – יש צורך בהתנתקות ובהתוויית גבולות בינינו לבין הפלשתינים. לשם כך יש להיפרד גם ממזרח-ירושלים, מכל חלק בה שאינו קדוש ליהודים, משום שבמזרח-ירושלים מתגוררים כרבע מיליון פלשתינים נושאי תעודות זהות ישראליות ועוד כ- 200 אלף פלשתינים שחדרו אליה שלא כחוק.

לעתיד לבוא יש לשקול להיפרד גם מאזור המשולש הקטן וממקצת הבדווים בדרום-הארץ, אלא שהיפרדות כזו לא תוכל להתבצע באופן חד-צדדי אלא רק במשא ומתן מדיני. אם נצליח בכך, יגדל הרוב היהודי בתחומי ישראל ויגיע ל 80%- 90%.

לכן,על הממשלה להקים בדחיפות ועדת שרים מיוחדת לנושא הסכנה הדמוגרפית ולהמליץ לכנסת על הדרך הראויה לטפל בבעיה הרובצת לפתחנו.

בג"ץ הרי סלל את הדרך ל"דמוקרטיה מתגוננת" היום נחוצה לנו גם "מדינה מתגוננת" וחשוב לעשות זאת לא מחר אלא היום.


האיום הביטחוני

מדינת ישראל נמצאת כיום בתוך תוכן של בעיות קשות ביותר בתחום הביטחוני הבין-לאומי בעיקר במזרח התיכון.

לבנון-לאור מצב הרעוע של שלטון לבנון, הוכח שכל הישגי החלטת האו"מ מס' 1701, היו כלא היו. הבעיה איננה רק לבנונית. ישראל כעת מוקפת מדרום וצפון בשלוחות פרו-איראניות.
כיום למעשה ניצבת ישראל בפני חזית מזרחית וצפונית של סוריה והחיזבאללה בלבנון בסיוע מסיבי של אירן ההולך ומתחזק וזאת הוכיחו האירועים האחרונים בלבנון ולמעשה החיזבאללה הולך והופך להיות בעל בית האמיתי בלבנון. החיזבאללה שהתחזק מאד מאז המלחמה האחרונה, ולאור הנוכחות החמושה של אנשיו הבלתי נראית בשלב זה לאורך הגבול עם ישראל וחולשת הצבא הלבנוני העימות הבא עם ישראל אינו שאלה של "אם" אלא של "מתי"

סוריה- חרף זאת שפעמוני השלום מצלצלים מסיבות אובייקטיביות מצידם, ספק עם הממשלה הנוכחית או כל ממשלה מסוגלים להביא הסכם שלום עם סוריה תמורת רמת הגולן או חלקה,שעשויה לגרום לשסע עמוק בעם. לנוכח מצב זה של העדר הסדר, והאיומים הסורים על מלחמה להשבת רמת הגולן, ההתלקחות עם סוריה עשויה להתרחש בזמן הקרוב ובהזדמנות הנוחה להם .קיימת בהחלט האפשרות שהדבר יתרחש בתאום עם החיזבאללה בלבנון .

ארסנל הנשק ההולך וגודל בצד הסורי לרבות נשק כימי אינו מותיר צל של ספק לאן יופנה שבמקרה של התלקחות ואפשרי מאד שתתכן פעילות צבאית נגד מדינת ישראל בתאום עם החיזבאללה או לבנון במקרה שהחיבאללה יקבל את השליטה במדינה וגם עם החמאס בתיאום ו והול בשליטה איראנית.

החמאס בדרום, חרף כל הציפיות ממשיך בלהט את משנתו בדבר חיסול מדינת ישראל בקנאות אסלאמית ודתית פנאטית, הולך ומתעצם באימונים ,נשק וציוד בהשראת האיראנים ומתגרה בישראל מדיי יום ויום.

אירן-מאחר והיא מתעקשת על המצאות נשק גרעיני ברשותה חרף המחאות וההתנגדות של הקהילה הבין-לאומית, וברשותה גם נשק קונבנציונאלי רב עוצמה, ממשיכה באיומיה להשמדת ישראל ומזינה את רוח קרב בארגוני החמאס והחיזבאללה וגם מציידת אותם בחימוש ובאימונים,היא בהחלט מהווה איום על ישראל.

אין מחלוקת על כך שכמות הטילים והרקטות איננה רק איום פוטנציאלי - שני הארגונים השתמשו ומשתמשים בהם בפועל נגד מטרות בישראל. אבל דרך הטיפול בארגונים הללו עד כה הוכיחה, כי פתרונות צבאיים לבדם אינם מעשיים. החיזבאללה לא נחלש כתוצאה ממלחמת לבנון אלא התחזק אף יותר, הן במושגים צבאיים והן במושגים פוליטיים. החמאס לא מתרשם במיוחד מן ההתקפות על עזה והוא מחזיק בידיו למעשה את המפתח הפוליטי להמשך המו"מ המדיני עם הרשות הפלשתינאית.

לסיכום-האידיאולוגיה ודפוסי הפעולה של חמאס והחיזבאללה, כמו גם אלו של הג'יהאד האסלאמי, שלוחות אל-קאעידה בעזה ושאר ארגוני הטרור, מוכיחים לעין כל כי אין בכוונתם לדבוק בערכיה של הדמוקרטיה המערבית, אלא לנצלה כפונדקאי נוח על-מנת להשתלט בשעת כושר על הדמוקרטיה ולחסלה .
כך שטמונה בהחלט סכנה לקיומה של המדינה מהיווצרות ציר הרשע בהרכב: סוריה-חיזבאללה- חמאס ואירן.

הפיתרון לכך

א.מדינת ישראל חייבת להמשיך ולעשות את כל המאמצים כדי להגיע להסדרים מדיניים הן עם סוריה והן עם לבנון כמדינה.ולנסות להגיעה עד כמה שאפשר להסכמי רגיעה עם החמאס במגמת התחזקות כוחנו.

ב.מדינת ישראל חייבת להחזיק ולטפח צבא חזק באוויר, בים וביבשה כשהוא מצויד, מאומן ודרוך כקפיץ להיות מוכן למלחמה ולהגיב ולנצח כדי להגן על המדינה כי רק בכך טמון בטחונינו.

ג.לשם כך דרוש לטפח ולבסס את החוסן הכלכלי. בהשתלבות עם הכפר הגלובלי העולמי וגם על ידי יצירת חוסן כלכלי נפרד תוך ניצול הידע בחקלאות ,בהי-טק ובמדע

.ד.נכון,לשם החזקת צבא חזק צריך להקצות משאבים ואין מנוס מכך ,ואם דרוש תקציבים נוספים יש לגייסם מהציבור בהטלת מלווה ביטחון, בהעלאת מיסים כמו מע"מ ועוד, כי פשוט אין לנו ברירה אחרת כי רק כך נשמור על עצמנו ולאורך זמן רב שלא ניתן להגדירו מראש.
.
ה.מדינת ישראל חייבת להבטיח את חוסנו של העורף בעל יכולת עמידות בפני פגיעה בו ואשר יידרש בעתיד לעמוד פני מבחינים קשים.




הבעיה השלטונית של ניהול המדינה

ב- 58 שנות קיומה של המדינה הושבעו 31 ממשלות והושבעו 17 כנסות. כלומר, קצת פחות משנתיים בממוצע לממשלה. אולי זה גן עדן לפרשנים הפוליטיים בתקשורת, אך מה זה עושה למדינה כולה? טירוף מערכות!! אין הגדרה הולמת יותר.
יתרה מכך,חישוב פשוט מראה שב-11 השנים האחרונות התחלפו שמונה שרי בטחון, שמונה שרי משפטים, עשרה שרי אוצר ועשרה תשעה שרי חוץ. אם זה המצב, מה הפלא שלמדינת ישראל אין מדיניות עקבית או תכנון אסטרטגי באף תחום - לא בביטחון, לא בכלכלה ולא במדיניות החוץ? מה הפלא שהמדינה נכשלת במלחמת ההסברה בעולם, כששר חוץ מתחלף בממוצע מדי 13 חודשים? איך אפשר לבנות מדיניות כלכלית רצינית, כששר אוצר מתחלף בתדירות יותר גבוהה ממחלק העיתונים? אין אף חברה מסחרית, או אפילו עסק קטן שיכול לסבול חוסר יציבות שכזה, על אחת כמה וכמה משרד ממשלתי – ובוודאי לא המדינה כמדינה.
חוסר העקביות והצרת צעדי הממשלה והעומד בראשה - היא אבי כל חטאת. והתוצאה העגומה של התנהלות ממשלות ישראל עומדת לנגד עינינו ולאור הסכנות הניצבות בפנינו,לברור ש אי-אפשר להמשיך.
מספר קטן של חברי כנסת אמנם הגישו הצעת חוק של "הפרדת רשויות ומשטר נשיאותי" ולהנהיג בישראל שיטת ממשל הדומה לקיים בארצות הברית ובצרפת ,אך הם לא הגיעו לכלל קידום בשל שיקולים קואליציוניים. על פי שיטה זו, ראש הממשלה לא יהיה תלוי בכנסת או באילוצים קואליציוניים למינוי שרים. השרים יהיו טכנוקרטים - טובי המומחים לתחום המשרד עליו הם יופקדו: שר האוצר יהיה מומחה עולמי בתחום כלכלת מאקרו, שר המשפטים - אדם שמכיר את המערכת המשפטית ממשלתית מבפנים, ומושג ה"שר ללא תיק" פשוט יבוטל. הממשלה תהפוך מגוף מסורבל ומבולבל, עם מחלוקות פנימיות בין שרים ממפלגות שונות, לגוף ביצועי טהור, יעיל, ובעיקר מקצועי.היא תכהן ללא הפרעות במשך קדנציה של 4 שנים ותוכל סוף סוף לתכנן וליישם את המדיניות שנקבעה.
הרי ברור מעל כל ספק, שכדי לתת לממשל אפשרות למשול ,להנהיג ולהוביל את התמורות הרצויות למדינה ולעם ,דרוש לתת לו גם את הכלים לכך.
מהלכה למעשה
מוצע בזאת, כינון משטר נשיאותי על פי הדגם האמריקאי או הצרפתי לא חייב בדיוק להיות זהה למשטרים אלו, שבו הנשיא וכל אחד מחברי הכנסת נבחרים באופן ישיר על ידי הבוחרים, שייבחרו בבחירות כלליות, במסגרת שתי מפלגות גדולות שיתכנסו על פי ימין ושמאל, ובהעלאה משמעותית של אחוז החסימה. הבחירות לממשלה יתקיימו במנותק מהבחירות לכנסת, כאשר לראש הממשלה החדש כלומר הנשיא ,יינתנו סמכויות לבחור ולמנות שרים איכותיים ומקצועיים, והוא יפעל בסביבה ארגונית ופוליטית שתאפשר לו לקבוע מדיניות ולהוציא אותה לפועל. גם הנשיא וגם הח"כים ייבחרו לכהונות קצובות כדי לאפשר תכנון ותקצוב ארוך טווח, תוך הקמה של מערכת מושכלת של"איזונים ובלמים" בין הרשות המבצעת, המחוקקת והשופטת, שכל אחת תעסוק ביעודה.
הבעיה, שהצעות אלו לא זכו לתמיכה של כל חלקי בית הנבחרים שלנו,חלקם מנימוקים עניינים, הרי לכל הצעה חדשה יש גם מגרעות, וחלק מחוסר רצון להפסיד סמכויות של תקיעת מקל בגלגלים של קידום תהליכים בין עם מדיניים ובין אם כלכליים או חברתיים או ושל שיקולים קואליציוניים.
הפתרון לכך, ששלשת המנהיגים העתידיים בעלי הסיכוי רב ביותר להיבחר העומדים בראש מפלגותיהם יתכנסו וישבו על המדוכה עד "שיצא עשן לבן" ויגיעו להסכמה מחייבת ביניהם שתהיה לאחר הבחירות :א) חתירה להקמת ממשלת אחדות לאומית שתוכל לקבל החלטות . ב) בראש ובראשונה יוקם משטר נשיאותי בישראל, והם יפעלו לקבל את הגיבוי לכך במסגרת מוסדות מפלגותיהם.
והחשוב ביותר העמדה ובחירה של מנהיגות בעלי יושרה ציבורית.

לסכום

כאמור, אלה הסכנות העיקריות העומדות לפתחה של מדינת ישראל בשלהי שנות ה60 לקיומה וחשוב שנתמודד עימן כעת, פן יהיה מאוחר מדיי.
כמובן ששנן סכנות נוספות ולא פחותות כמו: שמירת החוסן הכלכלי, תיקון תשתית ופערים החינוך הבעיה החברתית של פער המעמדות בין העשירים לעניים והעדר חוקה למדינה, כך שלהנהגה שתיבחר ידיה יהיו מלאות עבודה.


הכותב:גרשון אקשטיין,רעננה