|
|
 |
נושא המאמר: החלטה שנוגדת את סדר הדין האזרחי
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected] שמור מאמר למועדפיםאלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]
לאחרונה נשמעה ביקורת על בית המשפט העליון, בעקבות החלטתו של כב' השופט אשר גרוניס ברע"א 262/08, שלכאורה נוגדת את תקנות סדר הדין האזרחי.
תחילתו של מקרה, עת במהלך הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד יצרניות בשר, אישר ביהמ"ש המחוזי בת"א, למגישי התביעה לצרף לתביעתן ראיות חדשות שלא הוגשו עם בקשתם המקורית (בש"א 19202/07 מפי כב' השופטת צ' ברון). במעמד זה, ולאור דחיית הבקשה לפסילת הראיות, אף זומנו הצדדים לישיבה מקדמית בתיק, שנקבעה להתקיים כ-3 שבועות מאוחר יותר.
יצרניות הבשר, שחשו מקופחות מהחלטת ביהמ"ש המחוזי לאשר קבלת ראיות אשר לכאורה סותרות את דיני הראיות, החליטו להגיש על כך בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון.
בקשת רשות הערעור הוגשה ביום האחרון לתום מועד 30 הימים בתוכם ניתן להגישה.
בביהמ"ש העליון, כב' השופט גרוניס דחה את בקשת רשות הערעור תוך שהוא סומך את החלטתו על 3 טעמים מצטברים:
א. האיחור בהגשת הבקשה לרשות ערעור.
ב. השלב המוקדם בו נמצא ההליך.
ג. לא נחסמה דרכן של המבקשות להעלות טענות מסוימות בהמשך ההליכים.
ברי, כי הטעם הראשון- האיחור בהגשת הבקשה- נשמע מוזר, שכן, הבקשה הוגשה בתוך מניין הימים החוקי. הייתכן כי השופט גרוניס פשוט טעה במניין הימים?
קריאת ההחלטה לא מותירה מקום לספק – השופט גרוניס אכן מודע לעובדה כי הבקשה הוגשה בתוך מניין הימים החוקי. אם כך, לאיזה איחור התכוון השופט גרוניס?
ובכן, הסברו של השופט גרוניס היה פשוט: אמנם החוק קובע מניין ימים בתוכו ניתן להגיש את הבקשה, אולם יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מן העובדה כי בתוך אותו מניין ימים חוקי נקבעה ישיבה מקדמית בתיק, ועל כן, אליבא דהשופט גרוניס, יש לראות בישיבה זו כתאריך הקובע שעד אליה ניתן היה להגיש את בקשת רשות הערעור. וכדבריו:
"מכל מקום, בנסיבות אלה, כאשר קבוע דיון קרוב בערכאה הדיונית, חובה על בעל הדין המעוניין לתקוף החלטה שניתנה להזדרז ולהגיש בקשת רשות ערעור תוך זמן קצר ולא למצות את תקופת 30 הימים להגשת בקשת רשות ערעור."
(יצוין, כי כב' השופט גרוניס חזר על נימוקו גם בבקשת העיון החוזר שהוגשה בעניין)
לטעמינו, יש מקום להודות, אף אם הדבר יגרום לנו, כעו"ד, חוסר ודאות מסוים, כי לא רק שהחלטתו של השופט גרוניס אינה מוטעית (כפי שניסו מבקריו להציגה), אלא שהיא אף הגיונית ומתבקשת בנסיבות העניין.
אומנם מושג תום הלב אינו מוזכר בפסק הדין ולו פעם אחת, אך ודאי יסכימו כולם כי, כאשר צד, אשר יודע כי נקבעה ישיבה בעניינו בתאריך קרוב מסוים, בכל זאת בוחר לנצל עד תום את מניין הימים העומדים לו לפי התקנות ומגיש את ערעורו לאחר קיום הישיבה – איננו פועל בתום לב.
יתכן וניתן יהא לנסות ולטעון בהקשר זה כי האשמה נופלת, כביכול, לפתחו של ביהמ"ש המחוזי אשר "פגע" במניין הימים החוקי, בעת קביעת הדיון לתאריך קרוב, אך טיעון זה חלש, שלא לומר - קטנוני, משום שלא רק שיש להניח כי הדיון נקבע לתאריך קרוב אך ורק מטעמי יעילות, אלא שבאותה מידה יכלו יצרניות הבשר לבקש מביהמ"ש את דחיית מועד הישיבה המקדמית, אם היה בדעתן להגיש את בקשת רשות הערעור.
כמו כן, לדעתנו אף לא נכון יהא לומר שהחלטתו של כב' השופט גרוניס הינה בבחינת העלאת רף ההתנהגות הנדרש, שכן, מדובר בהחלטה מתבקשת, נכונה ומוצדקת בנסיבות העניין.
לסיום, ועל מנת להכניס את הדברים לפרופורציות הנכונות, נזכיר כי בקשת רשות ערעור נתונה, כידוע, לשיקול דעתה הבלעדי של הערכאה הדיונית; לא מדובר ב"זכות" ערעור – אלא בבקשת רשות ערעור. ועל כן, לעיתים הרשות תינתן, ולעיתים-לא.
כפי שצוין, החלטתו של כב' השופט גרוניס התקבלה גם בשל הנימוקים כי "ההליך כולו נמצא בשלב הראשוני"; ובהמשך, משום ש"למבקשות שמורה הזכות להעלות טענות בעניין קבילות המסמכים. משכך, אין חשש לעת הזו לפגיעה במבקשות מנקודת המבט של דיני הראיות".
אמנם, האיחור בהגשת הבקשה היה אחד מהשיקולים שנמנו, אולם ניתן לראות שהשופט לא נתן משקל יתר לסיבה זו או אחרת, אלא שקל את מכלול הנתונים.
אכן, בהחלט ניתן להבין את הלחץ בו נתונות יצרניות הבשר, לאור היותן חשופות לתביעה ייצוגית, אך חשוב לציין כי לאור מכלול הנימוקים ששקל ביהמ"ש, לדעתנו, אל להם ליצרניות הבשר להיתפס לקביעה (השנויה במחלוקת, מבחינתן) בדבר איחורן בהגשת התביעה, ולהרגיש מקופחות בשל כך, שכן, בהחלט נראה כי די היה בשאר הנימוקים שהועלו כדי לדחות את בקשתן.
(רע"א 262/08 נטו מלינדה סחר בע"מ ואח' נ' אריק גולדיאן ואח' ניתן ביום 27.1.08)
רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
[email protected]
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected] שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
|
|
|
להשכיר רכב
הזמנת מלון בחו"ל
הזמנת מלון בישראל
אתר איי יוון
מדריך איטליה
מלונות בניו יורק
מדריך לאס וגאס
המלצות על נופש
המלצות על פריז
נדל"ן ביוון
|
