12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: בעקבות קריסת פולגת: הפגיעה במעגל השני-
מאת: ירון טיקטין   שמור מאמר למועדפים

בישראל קיימים למעלה מ 410,000 עסקים, כ- 96% הינם עסקים קטנים ובינוניים ומהווים את הרוב הגדול של העסקים במשק הישראלי, עליהם מתבססת הצמיחה העסקית והתעסוקה של הכלכלה הישראלית.

לפני כ 8 חודשים עם תחילת התהליך של היחלשות שער הדולר ועד למצב כיום בו הדולר הגיע לשפל מזה 10 שנים ונסחר סביב ממוצע של 3.6, נוצרה פגיעה ישירה במשק הישראלי. מעגל הפגיעה הראשוני הוא ביצואנים שפעילותם במכירת סחורה בחו"ל מכניסה מטבע זר למדינה, ופגיעה נוספת אף קשה יותר בחברות ובמפעלים המייצרים עבור היצואנים המהווים את המעגל השני לפגיעה הכלכלית.

מטבע הדברים היצואנים פועלים על מנת לנסות ולהשפיע על מדיניות הכלכלית על מנת להפחית את עלויות הייצור בשל הירידה בשער הדולר דבר שהשפיע ישירות על ירידה בהכנסותיהם.
בשבועות האחרונים שמענו איומים שונים על סגירת מפעלים והעברתם למדינות בהן עלויות היצור זולות יותר על מנת לאפשר ליצואנים למקסם רווחים.

את זעקת היצואנים והתעשיינים נקרא ונשמע רבות, בשל כוחם הכלכלי, אך לפגיעה הישירה במפעלים המספקים תוצרת עבור יצואנים המעגל השני כמעט ואין ביטוי תקשורתי.
תעשיות ומפעלים – המעגל השני אלה המספקים תוצרתם במלואה ליצואנים עומדת רגע לפני קריסה.

קיים קשר ישיר בין הפעילות הכלכלית של היצואנים לפגיעה בתעשיות ובמפעלים המהווים הספקים העיקריים.
לאחר ששקעה ההבנה בקרב היצואנים כי שער הדולר לא מתרומם והם נאלצו לספוג את הירידה ברווחים בעוד שעלויות הייצור הנובעות ברובן מרכישה ממפעלים וחברות קטנות ובינוניות המייצרות בארץ נשארה קשיחה לא היה מנוס מלנסות ולמצוא פתרונות על מנת לצמצם את ההפסדים.
מכיוון, שהיצואן הישראלי נתון לתחרות גלובלית ללא אפשרות ממשית לשנות מחירים שכן המחיר הדולרי/יורו הינו קשיח בעוד שהשוק האמריקאי נותר איתן בשל פעילות בשוק יציב ותמורותיו אינן נשחקות, ואילו המתחרים מהמזרח כגון סין והודו פועלים בשוקי יצוא זולים ועלויות היצור שלהם מופחתות בעיקר בשל עלויות שכר שנמוכות בכ-10% מעלויות השכר בארץ, אחד מהפתרונות של היצואנים הישראלים היה לדרוש מהספקים להוריד משמעותית את מחיר תצורתם. מהלכים אלו ואחרים גורמים להרעה משמעותית בתוצאותיהן העסקיות של חברות ועסקים מהמעגל השני שהוצאותיהן הינן שקליות.

ענפי היצור מהמעגל השני כגון חברות שילוח בינ"ל, חברות מוצרי אלקטרוניקה, יצרני כימיקלים לתעשיות הטקסטיל, הצבע והפלסטיקה, יבואני רכיבי מחשבים לתעשייה, קבלני משנה של תעשיית הביטחון כגון יצרני פלדה, אלומיניום, פלסטיקה ועוד, חברות האכלה של מפעלים שעד היום נהנו מהיצוא הישראלי הפכו בין לילה כמעט לאבן ריחיים על צווארם של היצואנים.

חברות ועסקים אלה שנהנו באופן עקיף מהיצוא הישראלי ושגשוגו היה ההצדקה לקיומם, נדרשים כיום להוריד מחירים מול לקוחותיהן, או לחילופין, להפסיק ולייצר עבור היצואנים, שמוצאים לעצמם מקורות יצור תחליפיים זולים יותר.

יצואן שמחפש להמיר את הייצור הישראלי לספק בחו"ל על מנת להוזיל עלויות חייב בשלב ראשון לערוך התאמה של קווי היצור, והתאמת תהליכי השילוח והבקרה וכד' ולכן בד"כ המעבר לשימוש בספק בחו"ל הינו בלתי הפיך בטווח הקצר. לדוגמא חברות כגון כתר פלסטיק שהעבירה קווי יצור לאנגליה, ארה"ב וצרפת וחברת עמינח שהקימה מפעל חדש בהונגריה על מנת לחסוך בעלויות ולאפשר מקסום התנאים לשיווק בינלאומי.

התעשיות הראשונות שנפגעו מתהליך זה הינן התעשיות שבהן התשומות העיקריות הן שקליות כגון עלות כוח עבודה, כדוגמת תעשיות הטקסטיל, הפלסטיקה, מוצרי שיש ואבן, תעשיית הפלדה הישראלית ועוד.

לסיכום, כאשר מדברים על פגיעה ביצוא יש לתת את הדעת גם לפירמות המרכיבות את המעגל השני (הספקיות ליצואנים) וההשפעה הקשה של החלשות הדולר והתחזקות השקל על פעילותן, לטווח הארוך.




•הכותב הוא מנכ"ל חברת "גלובל פקטורינג"