12391 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: תקציב משפחתי ותקציב משק בית - המדריך המלא
מאת: אלי דרייפוס   שמור מאמר למועדפים

חלק א' התנהלות כלכלית משפחתית
חלק ב' כיצד בונים תקציב משפחתי ומנהלים כלכלת משפחה
חלק א' התנהלות כלכלית משפחתית
יש מצבים בחיים בהם אנו שואלים את עצמנו, איך לא עשינו זאת קודם? או מה לעזאזל חשבנו?
ייתכן שזו שחצנות ישראלית אבל התהליך הבסיסי של ניהול תקציב משפחתי שכל כך מקובל במשקי בית במערב אינו מתבצע במקומותינו. בארה"ב למשל כל אזרח מחויב בדיווח למס הכנסה. לכן ניתוח הפעילות הכלכלית המשפחתית, תכנון עתידי וניהול תקציב הוא תהליך מקובל וטבעי במשקי הבית בארה"ב. גם משפחות הנחשבות עמידות ביותר מכלכלות את צעדיהם במסגרת תכנון כלכלי. האם הישראלים פחות מוכשרים או אינטילגנטים- כמובן שלא. כנראה שהתופעה נובעת משילוב של קצת עצלות, קצת שחצנות ובעיקר חוסר מודעות לגבי החשיבות העצומה של התהליך.
אז מה בעצם לא בסדר בהתנהלות הכלכלית המשפחתית? האם ההתנהלות הזו פוגמת בהחלטות הכלכליות של התא המשפחתי? התשובה המדהימה שכמעט בכל תחום הנוגע לכלכלת משפחה מתקבלות במשקי הבית החלטות שגויות, כלאחר יד. החלטות אלו משפיעות לאחר מכן למשך כל החיים.
יועצים כלכליים מונים את הנקודות הבאות ככשלים מרכזיים בניהול הכלכלי של המשפחה:
טעויות כלכליות נפוצות הנובעות מחוסר ניהול ותכנון כלכלי במשפחה:
• קניית בית – נעשית בתנאים לא טובים, בזמן הלא נכון בחיים, בחינת חלופת ההשכרה לא מתבצעת והזוג משלם על הדירה פעמיים.
• רכישת רכב – מתבצעת ללא תכנון ובדיקת עלות שימוש ואחזקה, לא נלקח בחשבון עלות ירידת הערך לא יודעים לבדוק אופציית ליסינג ותחליפים. גם משפחות שלא זקוקות מחזיקות רכב.
• חיסכון – מתבצע באפיקים הלא נכונים, אין מודעות לאפיקים שקליים חוץ בנקאיים.
• שליטה ובקרה שוטפת על ההוצאות - לא קיימת כמעט בכלל
• הערכה עתידית לגבי ההוצאות - אינה נכונה
• הוצאות מיותרות – הרבה מאד כפילויות והוצאות מיותרות
• הוצאות: אנרגיה, חשמל, דלק, מים, תקשורת כל אלו ללא תכנון נכון וחיסכון – גם במקרים בהם ניתן לבצע זאת בקלות יחסית
• הלוואות – נלקחות הלוואות מיותרות בכדי לרכוש מוצרים שאינם בהישג יד הצרכנים
• משכנתאות - בנויות לא נכון וגבוהות מדי
• פנסיה – ללא שליטה וללא בקרה
• חסכון לילדים ולעתיד (בר מצווה/אוניברסיטה/בריאות) לא מתוכנן.
• מחלת האוברדראפט – משיכת היתר
• מזון- בזבוז עצום, כמויות גדולות, אין תכנון מראש.
• בילויים וטיולים – יקרים מדי ולא נבחנות חלופות זולות ופשוטות יותר.

ההתנהלות המשפחתית (ילדותית?)
מתי לאחרונה קיימתם במשפחה ישיבת צוות? מצחיק?
בעבודה אתם מקיימים אסיפה בשביל לקבוע האם לקרוא למחלקה החדשה "תכנון קריאטיבי" או "תכנון יצירתי". או מה יהיה בתפריט של מסיבת פורים? ומה לקנות לרינה שהשמינה?
אבל במשפחה שלכם מה שקובע את עתידכם ועתיד ילדיכם על זה אתם לא יושבים. לא בכבוד...
אחריות משפחתית
אז מי אחראי על התקציב המשפחתי האבא ? אולי אמא? כן אמא עושה חשבונות יותר טוב!
אחת הטעויות הגדולות במשפחות בישראל היא העובדה שהאחריות על הצד הכספי מוטלת רק על אחד מבני הבית.למרות שבפועל כולם מוציאים הוצאות אבל חושבים שמשהו אחר אחראי. זו טעות חינוכית, טעות ערכית וגם טעות כלכלית. כולם אחראיים, לכולם יש הוצאות, כולם אוכלים, כולם מדברים בטלפון ורואים טלוויזיה ומורידים את המים (טוב לא כולם). ברור שיש אחד שמרכז את הנתונים והפעילות (אבא/אמא) אבל אחריות צריכה להיות לכולם. כולם גם אחראים לתת דין וחשבון על ההתנהלות – זו לא בושה זה חינוך בסיסי.
והמוצר היקר ביותר בחיים – הזמן
יש דבר אחד שאנו לא יכולים ליצר או והחזיר לאחור וזה הזמן. בעבודה אנו דורשים ונדרשים לעמוד בזמנים. בבית- הזמן נזיל. אין כל סיבה שבבית ובמשפחה לא תהיה הקפדה על ניצול הזמן. המשמעות היא גם כספית , גם נפשית וגם בריאותית.
מעורבות הילדים
אצל חלק מהמשפחות ישנו נוהג שהילדים לא מעורבים בהתנהלות הכלכלית של המשפחה. זו טעות, כי הילדים מסתבר שולטים על חלק גדול מהוצאות המשפחה. לכן חובה לשתף אותם גם בהבנת המצב וגם בקבלת ההחלטות. בגיל מסוים במידה והם עדיין בבית זו לא תהיה בושה שהילדים ישתתפו גם בהכנסות. דהיינו יתרמו מהכנסתם למשק הבית או יבצעו קניות מדי פעם וכד'.
חלק ב' כיצד בונים ומנהלים תקציב משפחתי
נפריד בין כמה פעילויות ושלבים בניהול התקציב.
שלב א: תכנון הבנת והבנת מסגרת התקציב המשפחתית – יבוצע בתחילת התהליך במחשבון אנטנרנטי
שלב ב: מעקב תקציבי - יבוצע מידי חודש בגיליון אלקטרוני (אקסל, excel) מוכן שתורידו לשימושכם (בהמשך) ותשמרו במחשבכם.
שלב ג: התייעלות וצמיחה הכלכלית של המשפחה - תכנון יבוצע בקובץ גיליון אלקטרוני מוכן (גליון נפרד) במקביל יתבצעו תהליכי שינוי בהתנהלות המשפחה הכוללת של המשפחה.

שלב א: תכנון הבנת והבנת מסגרת התקציב המשפחתית
שלב זה מטרתו להבין בטווח זמן של שנה מה מסגרת ההכנסות וההוצאות של המשפחה והאם ההתנהלות הזו תקינה איך וכמה צריך לשנות אותה. ובעצם להבין מה המצב הכלכלי של המשפחה ומה הכיוון שאליו היא צועדת.
לשם כך יש להכין את המסמכים הבאים:
• דפי חשבון בנק לשלושת החודשים האחרונים
• שני דפים אחרונים לכל סוג כרטיסי האשראי
• תלושי שכר (הכי טוב טופס 106 –סיכום שנתי אם יש)
• ספחי פנקסי שקים
• חשבונות טלפון, סלולארי, חשמל, גז, ארנונה, מים, כבלים - שאינם משולמים דרך הוראת קבע בבנק

את השלב הזה נבצע במחשבון תכנון תקציב משפחתי באינטרנט. ראו הסבר שימוש במחשבון בהמשך. היתרון במחשבון זה שלכל סוג הוצאה והכנסה ניתן לשייך את התדירות. למשל, בסעיף 'הכנסה חודשית נטו' נרשום את ההכנסה החודשית הממוצעת נטו (לשני בני הזוג) ובתדירות נבחר חודשי. דוגמא נוספת: בסעיף 'בונוס שנתי' נציין את הסכום השנתי החד פעמי שקיבלנו ובאופציית בחירת תדירות נבחר תדירות "שנתי" אותו כנ"ל בהוצאות שיניים וכד'. דוגמא נוספת: בסעיף בייביסיטר במידה ומדי שבוע יש לנו הוצאה נרשום את הסכום הממוצע השבועי, באופציית התדירות נבחר "שבועית". במרבית הסעיפים נבחר תדירות חודשית ונזין את הסכום הממוצע לחודש.
לאחר שסימנו את השלב הזה אנו יכולים לקבל מושג לגבי התחזית השנתית של התקציב המשפחתי והאם אנחנו נמצאים בתהליך של כניסה לחובות או בתהליך של חיסכון ושיפור הרווחה הכלכלית של המשפחה.
בנוסף נראה בכל סעיף מה ההוצאה הממוצעת החודשית ומה ההוצאה הצפויה השנתית (לפני שינוי).
בהתאם לנתונים שהתקבלו נתכן את שלב ג' התייעלות וצמיחה הכלכלית של המשפחה.
עתה עלינו להתחיל לבצע את שלב ב' וג' במקביל
שלב ב: מעקב תקציבי
המעקב החודשי על ההכנסות וההוצאות שמתבצעות בפועל. את השלב הזה נבצע באופן שוטף מידי חודש בעזרת גיליון אלקטרוני למעקב חודשי לתקציב המשפחתי. את המעקב יש לבצע בעזרת אותם מסמכים שהוזכרו בסעיף הקודם מידי חודש בכל עשירי לחודש יסוכם החודש שעבר. הגיליון בנוי בצורה שבה ניתן להזין נתונים רק בתאים הלבנים והתוצאות מתקבלות בתאים האפורים. התהליך הנעשה מדי חודש כאשר המטרה לבדוק מה היו בפועל ההכנסות ההוצאות. שימו לב ההוצאות מחולקות לשני קטגוריות מרכזיות הוצאות "גמישות" והוצאות "קשיחות". הוצאות גמישות אלו הוצאות שניתן לצמצמן בטווח המידי (כגון: חשמל, בילויים וכד'). הוצאות קשיחות לא ניתן לצמצמן בטווח המידי אך ניתן לצמצמן בטווח הארוך (כגון: החזרי משכנתא, שכ"ד, ארנונה וכד'). הנתונים אותם אתם מזינים בגיליון "המעקב התקציבי" יוצרים גם גרפים ותוצאות בגיליונות הבאים.

שלב ג: התייעלות וצמיחה הכלכלית של המשפחה
לפני שנעבור לדבר על המספרים חובה לארגן מחדש את ההתנהלות המשפחתית. ללא ארגון ושיתוף של כל המשפחה בתהליך לא יהיה ניתן להגיע לתוצאות טובות.

המהלכים הנדרשים:
1. קביעת ישיבה משפחתית חודשית לסיכום הנתונים ולחשיבה התאריך הרצוי הוא בעשירי או ה-11 לכל חודש בכדי לסכם את החודש הקודם.
2. לקבוע מי מנהל את תקציב המשפחה ומרכז את הנתונים- רצוי אבא או אמא ובמקרים מסוימים גם אח או אחות בוגרים.
3. לקבוע תחומי אחריות – מי מטפל בחשבון הבנק מי עושה קניות וכ"ו חלוקת אחריות חייבת להתבצע גם עם הילדים גם לגבי הוצאות וגם לגבי מטלות הבית.
4. קביעת תקציב לפעילויות מוגדרות - למשל בילויים, הוצאות טלפון של הילדים וכד'
5. שינוי סדרי העדיפויות – בילוי בחיק הטבע יכול להיות תחליף למלון! וויתור על מותגים
6. ניצול הזמן – חובה שכל בני הבית ינצלו את הזמן לא ייתכן שאחד מבני הבית ישב 4 שעות ביום מול הטלוויזיה והשני יעבוד כל היום כולם חייבים להיות שותפים במטלות. בכלל אסור לבזבז זמן מיותר לא בבוקר ולא בערב
7. חינוך, אחריות ובגרות – לכך אין תחליף! גם הבת של אבל'ה והבן של אמל'ה צריכים להתנהג באחריות ובבגרות ולתת דין וחשבון לכל בני המשפחה.

ונעבור לתכנון ההתייעלות
לאחר שאנו בוחנים את ההוצאות עלינו להחליט באלו סעיפים להתייעל ואיך אפשר להקטין הוצאות ולהגדיל הכנסות? בכדי להבין האם המשפחה מתנהלת באופן חריג אפשר גם להשוות לנתונים של הממוצע הארצי. בקובץ האקסל ישנו גיליון השוואה לנתונים ארציים. אבל בסופו של דבר מדובר גם על החלטות משפחתיות. למשל האם הוצאות טלפונים בסך 400 ₪ זה גבוה? זו החלטה של המשפחה ולא משנה מה הממוצע הישראלי!
בישיבה המשפחתית יש לעבור סעיף סעיף ולתכנן איך וכמה ניתן לצמצם באותו סעיף של הוצאות. את התכנון הזה יש לרשום בגיליון נפרד. הגיליון מופיע בקובץ האקסל בגיליון שנקרא "תכנון התייעלות". בגיליון תכנון התייעלות ניתן לראות השוואות של הוצאות המשפחה לנתונים כלל ארציים ולבצע תכנון התייעלות.