12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: חברות בקשיים. איך להיערך? מה האלטרנטיבות? - מדריך
מאת: אבי אזולאי www.recover.org.il   שמור מאמר למועדפים

מונחים כגון "הקפאת הליכים" "פירוק חברה" "כינוס נכסים" הינם מונחים משפטיים המופיעים לא אחת בעיתונות, כאשר הציבור אינו מבחין בין ההגדרות ומבחינתו לרוב הכינוי הכולל לכך הוא: "פשיטת רגל" האומנם?

מתי חברה מוגדרת כחברה בקשיים?

חברה בקשיים אינה בהכרח חברה מפסידה. ייתכן אף כי חברה רווחית תוגדר כחברה בקשיים.
חברה בקשיים תוגדר כך עקב קשיים (מחסור) בתזרים המזומנים שלה, היכול לנבוע מ:
- אי תשלום חובם של חייבי החברה לאורך זמן (כמו גם גופים ורשויות מקומיות המעקבות תשלום לאורך זמן רב).
- חריגה מהותית ממסגרת האשראי הבנקאית של החברה (אובליגו) העלולה להעמיד את החברה בפני מצב של החזרת שקים, הגבלת חשבון, וכפועל יוצא מכך להגיע למצב של "חדלות פירעון"
- סימן נוסף לחברה בקשיים, כאשר מנהליה נאלצים לדאוג למימון נוסף חוץ בנקאי (שוק אפור).
- "החלפות שקים" או "שקים טובה" – חברות בקשיים תזרימיים נוהגות לעיתים להחליף שקים בין החברה לבין חברה אחרת באופן מלאכותי ללא כל פעילות עסקית העומדת מאחרי הפיננסית, פעולה העשויה להקל לטווח הזמן הקצר את פעילותה מול הבנק שלה. סימן מובהק לחברה בקשיים.
- תשלום גבוה ובלתי צפוי המוטל על החברה באין יכולתה לפרוע אותו במועד (פסקי דין בעיקר)

סימנים אלו הינם סימנים מקדימים לחברה בקשיים, אולם לרוב לא נוכל להבחין בהם אם איננו נמנים עם בעלי או מנהלי החברה. גם מנהלי החברה באופן טבעי לא ימהרו להגדיר אותה כחברה בקשיים ולרוב ינסו לשרוד בהנחה כי זהו מצב זמני בר חלוף והעתיד לבוא ישפר הפעילות העסקית ומצבה הפיננסי של החברה. ובאופן כללי מידע זה יישמר על ידי בעליה ומנהליה כמידע חסוי, לבל יימהרו ספקים ולקוחות לחשוש להמשיך במגע עסקי עם החברה.

לרוב, יפעלו מנהלי החברה במצב של הישרדות ויסרבו להכיר בעובדה שחברתם נכנסה למצב של קשיים המחייבים היערכות אסטרטגית. בשלב הראשון יישקלו להזרים מימון נוסף לחברה, להוסיף בטחונות להגדלת מסגרת אשראי, לפנות לשוק האפור, "להחליף שקים" וכד'
רק בהיווכח כי מצבם אינו מוטב יישקלו לקבל ייעוץ כיצד להיערך לבאות..


מהן האלטרנטיבות העומדות בפני חברה בקשיים?
ראשית, חשוב לציין כי השלב בו פונה החברה לייעוץ הינו קריטי, ככל שתפנה החברה מוקדם יותר יתרבו האלטרנטיבות העומדות בפניה וכן סיכויי הצלחתן.
נבדיל בין פעולות שיוגדרו כ"צעדים טרום משפטיים" לבין "צעדים משפטיים"
"צעדים טרום משפטיים" יוכלו להתנהל באם קיים חלון זמן מספק לביצוע פעולות טרם נקיטת הליכים משפטיים נגד החברה.

נסקור חלק מצעדים טרום משפטיים אפשריים:

הזרמה הונית מהותית – השקעה בחברה
יכול להתבצע באמצעות איתור משקיע הוני פוטנציאלי/ שותף אסטרטגי/ חבירה למתחרה/ מיזוג/ ואף מכירת החברה.

גיבוש הסדר נושים – מחוץ לכותלי בית המשפט
במידה ופעילותה העסקית של החברה מתנהלת מול מספר מועט של ספקים עיקריים (שבדר"כ יהוו את נושיה העיקריים של החברה), תיבחן האפשרות להגיע עימם להסדר דיסקרטי לפריסת חובם מול החברה, על מנת לייצב את מצבה הפיננסי.
במידה ולא נותר חלון זמן מספק לפעולות אלו, תיאלץ החברה להיערך לקראת הליכים משפטיים.
היערכות זו תכלול:
- סקירת בטחונות, שיעבודים, ערבויות וכיו"ב המוחזקים בידי הבנקים או צדדים אחרים.
- סקירת ושיערוך היקף החובות אל מול הגורמים השונים, ואיבחון פוטנציאלי של זהות הגוף העשוי לנקוט בהליך משפטי כלשהו כנגד החברה ומהותו.
- לאור סקירה ואבחון ראשוני זה, תבצע החברה פעולות שונות כולל פעולות במצב הבטחונות והערבויות לשם מיזעור נזקים במקרה של הליך משפטי נגד החברה.
- נקיטת יוזמה משפטית מצד החברה כצעד מקדים לפני ביצוע הליך משפטי נגד החברה.


אלטרנטיבות לצעדים משפטיים:
צעדים משפטיים נגד החברה אינם בגדר סוף פסוק, ולא מן הנמנע כי לאחר מתן צו פירוק או הקפאת הליכים או כינוס, תשוב החברה לפעול באופן שגרתי תוך היחלצות מההליכים.
נדגיש כאן, כי באם לחברה פעילות עסקית עם רווח תפעולי מוכח, קיים סיכוי סביר להיחלצות מהמשבר דווקא תחת הליכים משפטיים, שכן בהפעלת החברה במסגרת הליכים משפטיים פטורה למעשה החברה מהמשך תשלום חובות העבר שלה עד אשר היא מתייצבת. אלטרנטיבה שאינה עומדת בפני החברה מחוץ להליכים המשפטיים. ולמעשה במקרה כזה עשויים ההליכים המשפטיים נגד החברה להיות מנוצלים לטובתה יותר מאשר נגדה.

בקשה למתן "צו הקפאת הליכים"
אלטרנטיבה זו, שמורה לחברות בעלי היקפי פעילות מבינוני ומעלה, וזאת עקב עלויות לא נמוכות הכרוכות בהגשת הבקשה.
במקרה שכזה תידרש החברה להציג ולהוכיח בפני ביהמ"ש תוכנית עסקית להפעלת הפירמה במיטווה של הקפאת הליכים, לפיה תוכיח החברה כי ביכולתה להמשיך פעילותה העסקית תוך כדי יצירת רווחים בפרק הזמן הקצר, ובאמצעות רווחים אלו מפעילות ואולי גם מימוש נכסים, תוכל בתום פרק זמן קצוב להציג "הסדר נושים" שיאושר ע"י נושי החברה, ויהיה בו כדי לשפר את מצב הנושים לעומת אלטרנטיבה של פירוק החברה.
באם ישוכנע ביהמ"ש מקיומו של סיכוי רב להצלחת הפעלה שכזו, יינתן "צו הקפאת הליכים" לתקופה מסויימת שתוכל לקבל הארכות עד למקסימום 9 חודשים קבועים בחוק. לניהול החברה ימונה "נאמן" שיאושר ע"י ביהמ"ש ויהווה זרועו הרוכה של ביהמ"ש בהליך, וכן יעביר דיווח תקופתי לביהמ"ש כפי שיידרש.
במידה והחברה תעמוד בתוכניתה ויאושר בתום תקופה הסדר נושים, תיחלץ החברה מההליך ותשוב לפעול באופן רגיל באמצעות בעליה.

צו לפירוק החברה
ייתבקש ע"י נושי החברה בגין חובות שלה אליהם שלא משולמים, ובגין מצב של "חדלות פירעון" של החברה או הוכחה מספקת אחרת כי אין בידי החברה היכולת לפרוע חובותיה לנושים בפרק הזמן הסביר.
במידה וייענה ביהמ"ש לבקשה, ימונה תחילה "מפרק זמני" אשר במידה ויחשוב כי קיימת כדאיות בהפעלת החברה (החברה עשויה לצבור תרומה תזרימית חיובית), עשוי יהיה המפרק לבקש לפעיל את החברה במה שמכונה "הפעלה אגב פירוק".
גם כאן, במידה ותעמוד החברה בתוכנית הפעלה רווחית, קיים סיכוי סביר בעלי החברה יצליחו להציע הסדר נושים כלשהו שיאושר ע"י נושי החברה ובתום תקופה ישוב העסק לפעול כרגיל.

צו כינוס נכסים
ניתן על פי בקשת נושים הממציאים לביהמ"ש מסמכים המוכיחים שיעבוד או בעלות על נכסים מסויימים המצויים בידי החברה. ההליך נועד בעיקרון לשמור הזכויות בנכסים אלו אל מול הנושים, ולרוב יסתיים ההליך בפתרון המשבר הנקודתי, או שימשיך וייתרחב עד כדי מתן צו פירוק לחברה.

(הכותב אבי אזולאי משמש מנהלה של פירמת הייעוץ B&A Consultants המתמחה בניהול וליווי חברות בקשיים)