|
|
נושא המאמר: איך המילים שאנו אומרים יוצרות את היחסים שאנחנו רוצים? מאת: ארנינה קשתן שמור מאמר למועדפים"אבל ככה לא מתנהגים, מה יהיה הסוף, הכל בגללך, מתי תלמדי כבר, כמה פעמים צריך להגיד לך, הוא לא בסדר, הכל בגלל... (בואו נראה את מי נאשים היום): המצב, השכנים, הבעל, האשה, ההורים, הילדים, החמות, הערבים, המתנחלים, השמאלנים, המורים, התלמידים, הנהגים, מס-הכנסה, הבנקים, העיריה, המדינה..."? ואולי שוב את עצמנו?
מה קורה?
כמו בני-אדם לכל דבר, אנחנו מסתובבים בעולם ומנסים להבין מה הולך פה. אנחנו רואים משהו שקורה במציאות, ובמהירות יותר גדולה ממהירות האור – מצמידים לו פרשנות (במיוחד כשזה לא עונה על צרכים בסיסיים שלנו, כמו ביטחון, הבנה, תשומת-לב, התחשבות, כבוד – ואהבה). עד כאן הכל בסדר. הבעיה מתחילה כשאנחנו פועלים ומגיבים כאילו הפרשנות שלנו היא הנכונה ("אנחנו הצודקים") והיא-היא המציאות האמיתית היחידה האפשרית.
ואז, מתוך כוונה טובה להראות לאחרים את ה"אמת" שלנו – כמובן, כדי שיִלמדו איך לכולנו יהיה יותר טוב בעזרתה – אנחנו "חייבים" להשמיע את האמת הזאת. אבל, כמו שקרה יותר מפעם אחת בחיים, אנחנו פוחדים שגם הפעם לא ישמעו אותנו – ואומרים את מה שיש לנו להגיד בצורה "אלימה": האשמות, דרישות, איומים, דיאגנוזות, השפלות וכו' וכו'. וכמובן, מפסיקים גם להקשיב. התוצאה? לא ממש אפקטיבית: לרוב אף אחד לא מקבל מענה לצרכיו האמיתיים.
אז מה בִּמקום?
במקום ללכת לכספומט-ההאשמות, שתמיד חושב מי צודק ומי אשם – ואיך להעניש בהתאם, אנחנו מוזמנים למכון-כושר פנימי, שההתעמלות בו היא לחפש מי צריך מה – ואיך לעזור בהתאם.
ככה מגיעים לאופציות חדשות ומפתיעות:
במקום "מי צודק" ו"מי הפראייר" – יוצרים תהליך הידברות אמפתי; במקום עלבונות – לומדים להתבטא באסרטיביות; במקום האשמות – מגלים אפשרויות להבנה ושיתוף-פעולה.
תִּ.מ.ל.א. היא:
* מעין זרקור-מודעות רב-עוצמה, שחושף הן את המבנה הפנימי של מצבי קונפליקט (פחד, בושה, אשמה, חוסר-אונים, כעס) – והן את מנגנוני-האיזון האדירים והפשוטים שבתוכנו, שמסוגלים לפרק את המתחים הללו ו"לתרגם" אותם לפתרונות, גם במצבים לכאורה-חסומים.
* תהליך, המאפשר לנו לחשוב, לדבר ולהקשיב בדרכים המקדמות הבנה וחיבור אנושי ויוצרות פתח לשינוי גם בְּמָקום שנראֶה חסר-סיכוי.
* בו-זמנית כלי דינמי, מעשי ואפקטיבי לשיפור התקשורת ולמילוי צרכים הדדי, וכן אמצעי עמוק ומהפכני להרחבת המודעות, הבחירה וההנאה.
* מודל-חיים, שאפשר ליישם אותו בכל רגע ובכל מפגש אנושי – תוך-אישי, בין-אישי, במשפחה, בארגונים ובין קבוצות-קונפליקט מכל סוג וגודל שהוא.
איך עושים את זה?
בעזרת שימוש שונה ומרענן בשפה, ותוך הפעלה מודעת של שתי מיומנויות אנושיות עמוקות, המשלימות ומעצימות זו את זו: היכולת לביטוי עצמי מדויק ואסרטיבי, והיכולת להקשבה אמפתית ממוקדת ואקטיבית. הלכה למעשה, מַפנים את זרקור המוּדעות אל המסר ה"אלים" ( = שיפוטים, פרשנויות וכו'), ומתרגמים-מפרקים אותו ל-4 המרכיבים המסתתרים בתוכו: תצפית, רגשות, צרכים ובקשות (שקיימים אצל כל אחד ואחת מאתנו כל הזמן). כך מצליחים להביע (ולשמוע) את הדברים בדיאלוג ישיר, בהיר ואמיתי – ללא האשמה או פחד – ויוצרים את התשתית לשינוי אפשרי, ממשי ומספק.
מה נותנת האמפתיה (גם לעצמנו)
* מרחב נשימה – שנוצר כששואלים שאלות במקום לדעת
* התעניינות אמיתית בזולת – שנחווית כשפותחים את הלב להקשבה
* סיכוי למילוי צרכים הדדי – כי כשהלב נפתח נולדות אפשרויות (שקודם לא ראינו)
* עוצמה פנימית – כשמפסיקים להפנות אצבע מאשימה-אוטומטית החוצה (או פנימה...), ולהיות קורבן, ובמקום זאת מזהים מהם צרכיי האמיתיים וכמה יכולת יש לי למלא אותם
* אחריות אישית וחברתית – כשלומדים לחפש, למצוא ולממש אסטרטגיות חלופיות למילוי צרכים הדדי
* תחושת חיים ושמחה – כשמתרחשים שינויים פנימיים, וגם מערכות-יחסים משתנות דרך-פלא!
הנחות-יסוד בבסיס הגישה:
* "אלימות" נובעת מצרכים לא מסופקים, אך מתרחשת ללא מודעות ישירה אליהם
* כשאין הקשבה – יש פחות סיכוי לסיפוק צרכים (כלומר, יש יותר סיכוי לאלימות)
* אנחנו (אני, את/ה, העם הזה, העולם) צמאים למשהו אחר, המושתת על קירבה אנושית
* כשאנחנו ממשיכים לעשות עוד מאותו דבר – אנחנו מקטינים את הסיכוי ליצירת משהו אחר
* תבניות מוּדעות מכתיבות לנו את תבניות השפה, ולהיפך; לכן שינוי במודעות יכול לגרום לשינוי בשפה (ולהיפך) – וליצור שינוי במציאות
וגם:
* מתחת לכל הפעולות האנושיות מצויים צרכים
* כשאנחנו מזהים את הצרכים שלנו, ופועלים מתוכם – אנחנו מתעצמים ומגדילים את הסיכוי למילוי צרכים אלו
* הקשבה אמפתית הדדית לצרכים, מתוך שאיפה למילוים – בעיקר במצבי קונפליקט – יכולה ליצור בסיס לחיבור אנושי, לשיתוף-פעולה, ובאופן גלובאלי יותר – לשלום אמיתי
לפרטיםן נוספים אודות תקשורת מקרבת ומגוון סדנאות: www.meitarim.com ניתן לפנות אלינו במייל: [email protected] טלפון: 03-6733522 www.meitarim.com
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י ארנינה קשתן שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
|
|
|
להשכיר רכב
הזמנת מלון בחו"ל
הזמנת מלון בישראל
אתר איי יוון
מדריך איטליה
מלונות בניו יורק
מדריך לאס וגאס
המלצות על נופש
המלצות על פריז
נדל"ן ביוון
|