12384 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: מחלות מעי דלקתיות IBD ותסמונת המעי הרגיז IBS - חלק א - בריאות - רפואה משלימה - מחלות מעי - ריפוי טבעי
מאת: איה הוד   שמור מאמר למועדפים

מחלות מעי דלקתיות IBD ותסמונת המעי הרגיז IBS - חלק א נכתב על ידי איה הוד [ 19/12/2006 ] מצאתי לנכון לכתוב מאמר בנושא זה מאחר והוא קרוב אליי ומאחר ונוכחתי שרבים וטובים סובלים ממחלות נוראיות אלו. לאחר נסיון רב, גם עם מטופלים וגם עם קרובים אלי, אני רוצה להביא את הגישה שלי לטיפול בהן. מאמר זה הוא בן שלושה חלקים שיפורסמו בנפרד: חלק א' - סקירה כללית על מחלות המעי הדלקתיות קרוהן וקוליטיס, על ההבדלים והמשותף בין השתיים, הגורמים והסיבות, גורמי הסיכון למחלות אלה והסימפטומים שלהן. חלק ב' - "תסמונת המעי הרגיז" (IBS ). מהי המחלה שכל כך רבים סובלים ממנה. הגורמים לה, הסימפטומים והחיים איתה. חלק ג' - הטיפול המוצע היום למחלות אלה, תופעות הלוואי האפשריות של טיפול כזה ומה יש לטיפול הטבעי בנטורופתיה להציע. *** חלק א': מחלות מעי דלקתיות IBD (Inflammatory Bowel Disease) הינו מושג כללי לקבוצה של מחלות כרוניות המתבטאות בדלקת באזורים שונים של המעי. מחלות אלה מתאפיינות בתקופות התלקחות ורגיעה והן אינן מדבקות. תדירות ההתפרצויות משתנה בין חולה לחולה, הביטוי הקליני נרחב, הן מוגדרות כמחלות אוטואימוניות ועדיין נחשבות לחסרות מרפא. תחת מושג ה- IBD נמנות שתי מחלות עיקריות: * מחלת הקרוהן – Crohn's Disease * וקוליטיס כיבית– Ulcerative colitis Crohn's Disease – הגדרה מחלה כרונית דלקתית לא ספציפית שחודרת את דופן המעי. האזור הנפוץ ביותר בו מתיישבת הדלקת בקרוהן הוא ה איליום הטרמינלי, כלומר, אזור הבטן הימנית התחתונה, אך היא יכולה להופיע בכל מקום במערכת העיכול. הצורה האקוטית של קרוהן דומה לדלקת התוספתן. Crohn's Disease – סימפטומים (כולם או חלקם) מספר יציאות רב ביום, שלשול מתמשך שברוב המקרים מלווה בכאבי בטן, אי נוחות בבטן, רגישות באזור המעי הדק, הגס, הקיבה ובעיקר באיליום הטרמינלי - רבע ימני תחתון של הבטן.לעיתים ניתן לראות מזון לא מעוכל בצואה. גזים, נפיחות ותחושת מלאות וכבדות לא נעימה הגורמים לסבל רב. ירידה במשקל, חום וחוסר תיאבון.עייפות ותחושה כללית של חולי, כאבי שרירים ותשישות. תחושת חוסר עניין ודיכאון. אצל כל אחד התסמינים שונים וזה יכול להתבטא באופנים רבים. אצל שליש מהחולים התלונה הראשונית עלולה להיות פיסורות ומצבורי מוגלה מתחת לעור מסביב לפי הטבעת, אפטות בתוך הפה. בילדים, סממנים הקשורים במערכת העיכול כגון שלשול וכאבי בטן יכולים שלא להופיע ובמקומם יופיעו סימפטומים שלא קשורים למערכת העיכול כגון חום גבוה ולא מוסבר, ארטריטיס, אנמיה, פיגור בגדילה ועוד. Ulcerative colitis – הגדרה מחלה כרונית דלקתית וכיבית במעי הגס. הסימפטום השכיח ביותר של מחלה זו הוא שלשול דמי. אופי המחלה סוער מאוד. Ulcerative colitis – סימפטומים שלשול דמי, תחושת מלאות באזור המעי הגס שהוא החלק הסופי של צינור העיכול ותפקידו העיקרי לספוג מים ומלחים וליצור את הצואה.Pancolitis – מחלה קשה בה מעורב המעי הגס כולו על כל חלקיו כולל אזור הרקטום (חלחולת) ופי הטבעת (האנוס). תכונות משותפות ל- Crohn's Disease ול- Ulcerative colitis בקרוהן לעיתים מעורב גם המעי הגס (קולון) ובקוליטיס כיבית הוא תמיד יהיה מעורב. במקרים נדירים יכול להיווצר מצב שבקוליטיס כיבית יהיה מעורב המעי הדק כתוצאה מ "backwash ileitis" (רפלוקס של הדלקת מהמעי הגס העולה כלפי מעלה לעבר המעי הדק). בעשרים אחוז מהמקרים במחלת הקרוהן תהיה פגיעה גם במעי הגס (בקולון), אך ללא הופעת גרנולומות. במקרים אלו שתי המחלות מאוד דומות מבחינה קלינית וגם פתולוגית. בשתי המחלות ישנם סימפטומים דומים מחוץ למערכת העיכול: דלקת של אחד או יותר מחלקי הענביה בעין- הקשתית, הגוף הריסי או הדמית, ארטריטיס, תופעות עוריות, Ankylosing spondylitis - מחלת פרקים הפוגעת בעיקר בעמוד השדרה התחתון וגורמת לכאבי גב ולנוקשות. היא יכולה להופיע גם באזורים גבוהים יותר של עמוד השדרה ובפרקי הרגליים ועוד. בשתי המחלות יש הצרויות של המעי. בשתיהן קיים אובדן משקל ועלול להתפתח גם חוסר תזונתי. הרבה פעמים קשה לעשות אבחנה ולהבדיל בין קרוהן לקוליטיס כיבית מאחר ואפידמיולוגית יש דמיון רב ביחס לגיל, גזע, מין ואזורים גאוגרפים. מחלות מעי דלקתיות שכיחות במידה שווה בנשים ובגברים, אך יש סברה הגורסת שמעט יותר בנשים. הן יכולות להופיע בכל גיל אך השכיחות הגבוהה ביותר היא בגיל ההתבגרות ועד גיל 35 לערך. המחלות שכיחות פי 2-5 בלבנים מאשר בשחורים ואוריינטלים ופי 3-6 ביהודים מאשר בלא יהודים. מאוד שכיח שחולי קרוהן וחולי קוליטיס כיבית ידווחו על קרובי משפחה שגם חולים במחלה. הסיבה הבסיסית הגורמת לקרוהן וקוליטיס כיבית אינה ידועה. כנראה מעורבות גנטית מקדימה מובילה לתגובה אימונית לגורם תזונתי או זיהומי כלשהו. שתי המחלות מעלות את הסיכון לקרצינומה (גידול ממאיר) במעי הגס, אך בקוליטיס כיבית זה יותר שכיח ולכן הפרוגנוזה של קוליטיס היא קשה יותר. פעמים רבות אני נשאלת מה ההבדל בין שתי מחלות אלה, כל כך הרבה משותף ביניהן ולעיתים קרובות קורה שרופאים מאבחנים קרוהן ובסוף מסתבר שזה קוליטיס וההפך. ההבדלים העיקריים בין Crohn's Disease ו- Ulcerative colitis (הבדלים אלו הם כלליים מאוד) המקום הנפגע בקרוהן יכול להיות כל מקום במערכת העיכול, לעומת קוליטיס שבאופן כללי הנטייה היא יותר למעי הגס באופן ספציפי. בעשרים האחוזים בהם מעורב המעי הגס בקרוהן, הדלקת פוגעת במעי הגס הימני, לעומת קוליטיס, בה הדלקת נוטה יותר לפגוע במעי הגס השמאלי. לגבי מעורבות של הרקטום (חלחולת), בקרוהן מעורבות כזו היא נדירה, לעומת קוליטיס, שבה הוא בדרך כלל תמיד מעורב. מעורבות של המעי הדק נדירה בקוליטיס, פרט למצב של Backwash Ileitis. אצל חולי קרוהן המעי הדק מעורב ב- 80% מהמקרים, בעיקר באזור הטרמינל איליאום. גרנולומות הן ציסטות, כיבים באפיתל של המעי, תהליכי דלקת. הן מפותחות ב 50%-25% מהמקרים של קרוהן. בקוליטיס הן לא נוכחות בדרך כלל. בקרוהן קיימים Skip lesions , אותם ניתן לראות בבדיקות. מדובר ב אזורים עם דלקת אשר ביניהם חוצצים אזורים נורמלים ובריאים. בקוליטיס המחלה רציפה לאורך כל האזור ואין חלקים בריאים בין האזורים המודלקים. קיים מצב מסכן חיים הנקרא "Toxic megacolon" – זהו מצב קליני אקוטי שבו ישנה התרחבות של המעי הגס. המעי מאבד את הטונוס שלו ומתחיל להתנפח. ההתרחבות יכולה להיות מקטעית או טוטאלית, קוטר המעי מגיע למעל שישה סנטימטרים והטיפול הוא כריתת המעי. מצב זה עלול לקרות בקוליטיס ואינו מופיע בקרוהן. מצב של פיסטולות בפי הטבעת (אנוס) שכיח בקרוהן וכמעט ולא מופיע בקוליטיס. פיסטולות ואבצסים אבדומינליים שכיחים בקרוהן ואינם נמצאים בקוליטיס. אבצסים באזור הרקטום (חלחולת) שכיח בקרוהן ואינו מופיע בקוליטיס. ארטריטיס נדירה בקוליטיס ושכיחה בקרוהן. אצל חולי קרוהן בדיקת חלחולת תראה בריאה וחלקה, בקוליטיס יתקבל מראה מודלק, דיפוזי וגרנולרי. השלשולים בקרוהן הם בינוניים, למרות שקיימים מקרים של דימומים קשים אך הם נדירים יותר. בקוליטיס השלשולים הם קשים מאוד, ריריים ודמיים. בקוליטיס תמיד מופיע דימום רקטלי חזק, בקרוהן הדימום מופיע לסירוגין, כאשר ב- 25%-15% מהמקרים הוא אינו מופיע כלל. דופן המעי בנויה משלוש שכבות עיקריות כאשר השכבה הפנימית נקראת רירית מוקוזה. במחלת הקוליטיס הדלקת בדרך כלל לא מסננת את כל דופן המעי, היא פוגעת רק בשתי השכבות הפנימיות: במוקוזה ובסב-מוקוזה. רק במקרים קשים מאוד תיגרם פרפורציה (חירור המעי). לעומת זאת, בקרוהן, הדלקת מסננת את כל רוחב דופן המעי וגורמת לחירור. יש סברה הטוענת שבקוליטיס קיימות פחות ראיות לכך שיש מעורבות של גורמים נפשיים למחלה ושבקרוהן המעורבות של גורמים נפשיים היא משמעותית ביותר.נוכחתי שאין הדבר נכון בהכרח ובשתי המחלות קיימת השפעה מגורמים נפשיים ורגשיים. אבחון המחלה את המחלה מאבחנים על פי שאלות מנחות כגון האם היתה ירידה במשקל, האם יש כאבי בטן, בחילות, האם היתה ירידה בתיאבון, האם יש פצעים בפה, האם קיימים בני משפחה החולים במחלה ועוד. עורכים בדיקות דם ומחפשים האם קיימת שקיעת דם מוחשת המצביעה על מצב דלקתי בגוף, ובודקים האם יש אנמיה. אנמיה קיימת בעיקר בחולי קרוהן משום שבדרך כלל האזור שנפגע במעי הוא אזור המעי הדק הסופי – הטרמינל איליאום שבו נספג הברזל מהמזון. אך גם בקוליטיס יכולה להיות אנמיה וחסרים תזונתיים. עורכים בדיקת קולונוסקופיה לבדוק האם קיימת דלקת ואיפה, נוכחות של גרנולומות ועוד.צילום מעי דק (רנטגן) להערכת היקף המחלה. צילום לאחר בליעת בריום מאפשר לראות האם קיימות התרחבויות והיצרויות במעי ו- Skip lesions. אם לא בטוחים באבחנה, מוציאים ביופסיה. אטיולוגיה (חקר הסיבות, הגורמים והמקורות) האטיולוגיה ל- IBD אינה ידועה אך קיימת סברה שהמחלה היא מולטי-פקטוריאלית, כלומר שגורמים רבים תורמים לפריצתה. התיאוריות קשורות לגורמים גנטיים, מזהמים, אימונולוגיים, תזונתיים, פסיכולוגיים וסביבתיים. גורמים גנטיים: חוקרים גילו שבלמעלה מ- 40% חולי קרוהן קיימת מוטציה בגן NOD2/CARD15, אך מידע זה אינו עוזר לגלות את האטיולוגיה הגנטית מאחר ובחולי IBD אחרים, שמאובחנים עם קוליטיס כיבית, נמצאה מוטציה בגן זה רק ב- 15% מהם ואחוז דומה נצפה בקבוצת הבקרה. למרות התקדמות המחקר עדיין לא בודד גן האחראי לסיכון מוגבר לחלות במחלה, אך בהחלט נצפתה שכיחות שונה בגזעים שונים. גורמים מזהמים ואימונולוגיים: החל משנות החמישים, ככל שהשימוש באנטיביוטיקה הפך נרחב, נצפתה עלייה משמעותית בשכיחות המחלה אשר הופיעה בארצות מפותחות, בעיקר בארצות הברית. תיאוריית האנטיביוטיקה גורסת שמתרחש שינוי בפלורת החיידקים הטבעית של המעיים בזמן נטילת האנטיביוטיקה. הגוף הופך פחות עמיד ולעומתו זני חיידקים הופכים עמידים יותר ויותר. לאחר נטילת אנטיביוטיקה, המעי אינו מוגן על ידי פלורת חיידקים מאוזנת והוא הופך פגיע.התיאוריה השכיחה ביותר לגבי הגורמים למחלה טוענת שמדובר בנגיף או חיידק המשפיע על מערכת החיסון וגורם לתגובה דלקתית בדופן המעי.אומנם רבים מהסובלים ממחלה זו סובלים גם מהפרעות שונות של מערכת החיסון, אך עדיין לא ברור אם הבעיות במערכת החיסון הן הגורם למחלה או שהן נגרמות על-ידה. קיים חשד שיש כמה בקטריות, פטריות, שמרים ווירוסים החשודים כמעורבים במחלה. אך דבר אינו חד משמעי או מוכח. גורמים תזונתיים: האדם נחשף במהלך חייו להרבה גורמים סביבתיים שעלולים לעורר נטייה גנטית.ללא כל ספק, תזונה וסביבה משפיעים על חיינו, אך יש לזכור שהנטיה משתנה מאדם לאדם. למזון יש חשיבות גדולה מאחר והוא קובע את הרכב ומצב פלורת המעי. רבים מחולי קרוהן שתושאלו, מספרים שקודם להתפרצות המחלה הם צרכו סוכרים מזוקקים רבים ופחות סיבים, ירקות ופירות. אך קשר דומה לא נראה בחולי קוליטיס.שכיחות המחלה בארצות בעלות תזונה מערבית מודרנית נמצאת בעלייה, בתרבויות הצורכות תזונה פרימיטיבית יותר ופחות מתועשת ומעובדת המחלה אינה קיימת.אלרגיה למזון עלולה להוות גורם להתפרצות המחלה. גורם הסיכון המשמעותי ביותר שנמצא לגבי קרוהן הוא צריכה גבוהה של חלבון מהחי, מבשר, לעומת צריכת חלבון צמחי שלו היה אפקט מגן. הרעיון מאחורי זה קשור ליחס בין חומצות השומן החיוניות אומגה 6 ואומגה 3. גורמים ותפיסות נוספות: קיימות תפיסות נוספות הגורסות שגורמי סיכון לחלות במחלה יכולים להיות צריכה מוגזמת של אלכוהול, אכילת יתר או אכילה שלא קשורה לרעב בשעות לא טבעיות, צריכה מוגברת מסוג אחד של מזון כגון חריף, יבש, מלוח, מתוק או מעבר תכוף בין סוגי מזון רבים, שינה מיד לאחר העמסה על מערכת העיכול, משברים, חרדות, לחצים ומתחים נפשיים. סיבוכים סיסטמיים של IBD תת תזונה מחוסר ספיגה של ויטמינים ומינרלים.ירידה במשקל.ארטריטיס, בעיקר פריפריאלית, המערבת את המפרקים הגדולים בידיים והרגליים ופחות בעמוד השדרה. תופעות עוריות, אפטות בפה.מחלות כבד. *** בחלק ב' של המאמר אשר יפורסם בקרוב, תוכלו לקרוא על "תסמונת המעי הרגיז" (IBS ). מהי המחלה שכל כך רבים סובלים ממנה. הגורמים לה, הסימפטומים והחיים איתה.והחלק האחרון ידון בטיפול המוצע היום למחלות אלה (IBD ו- IBS), תופעות הלוואי האפשריות של טיפול כזה ומה יש לטיפול הטבעי הנטורופתי להציע. *** אודות הכותב: איה הוד נטורופתית מוסמכת, מרצה בנושאי הריפוי הטבעי ומורה של האנרגיה החדשה. מנהלת קליניקה פרטית לריפוי טבעי, מתמחה בתזונה טיפולית, צמחי מרפא, תוספי מזון, רפואה פונקציונלית, אוליגותרפיה, הומוטוקסיקולוגיה, גוף-נפש ודמיון מודרך. בעלת אתר בנושאי נטורופתיה ורפואה משלימה: ליצירת קשר עם איה: [email protected]

 מחלות מעי דלקתיות IBD ותסמונת המעי הרגיז IBS - חלק א - בריאות - רפואה משלימה - מחלות מעי - ריפוי טבעי