נושא המאמר: אני והלדינו: לקראת הבאה לדפוס של ספרי החדש "משלי לדינו"
מאת: ראובן וימר שמור מאמר למועדפים
מתוך הפרק "החצר הקסומה" מספרו של ראובן וימר "גוף שני יחיד: ביוגרפיטי", על ההתעוררות-מחדש של זיכרונות מפגשו של המחבר עם הלדינו בילדותו, לקראת ההבאה לבית הדפוס של ספרו החדש (פברואר 2008) "משלי לדינו".
„יום אחד שוטטתי בחנות ספרים, ועל אחד המדפים מצאתי ספר בשם 'אל קוז'ירו אנקנטדו: החצר הקסומה'. נטלתי אותו לידיי ועלעלתי בו, ומבלי משים שקעתי בקריאתו שעה שלמה כשאני עומד על רגלי. היה זה ספר מעשיות לדינו שאספה וההדירה מתילדה כהן-סראנו. שפע של מעשיות משעשעות ומלאות חוכמת חיים ממסורת היהדות הספרדית. אמרתי לעצמי: 'איזה חומר נהדר לכתיבת משלים! אך מכיוון שאני עסוק עכשיו בתרגום כל משלי לה-פונטיין, בוא לא נתפזר, ונעשה את זה אחר כך כשאגמור את העבודה הענקית הזו'. קולות הסגירה שעשה בעל החנות ניערו אותיוהחזרי את הספר למדף בהבטחה שאחזור אליו.
חלפה שנה והספר 'כל משלי לה-פונטיין' הובא לדפוס, ואז חזרתי לחנות לחפש את הספר 'החצר הקסומה', אבל הוא כבר לא היה שם וגם לא בשום מקום אחר. הוא אזל מן השוק ולא הצלחתי למצאו, עד שבחנות 'קול קורא' לספרים ישנים ברחוב פרישמן בתל אביב השיגו אותו בשבילי במחיר מפולפל.
התחלתי לקרוא את הספר, ופתאום הציפו אותי זיכרונות מלפני חמישים שנים, ממעון היתומים גאולה שבחיפה, תמונות הילדים היושבים בחצר האספלט (שקראו לה גינה) ושרים ומספרים רומנסות ומעשיות ששמעו בבית. קראו לנו 'היתומים של העזרה הסוציאלית', ורוב הלדים היו מרחוב השומר בחיפה, שבו גרו יוצאי סלוניקי שהובאו בזמנם לארץ על ידי אבא חושי לעבוד כסוורים בנמל. כמו בשיר:
וִירָה מָיינָה, הָבוּ זֶמֶר לַמָּנוֹף
וִירָה מָיינָה, כִּי הַזֶּמֶר טוֹב.
הֵי הֵי, לְהָרִים, לְהָרִים,
הֵי הֵי, סַוָּרִים.
במלחמת ששת הימים שהיתי בניו יורק. בתום המלחמה הגיעה לעיר הזמרת רחל הדס. ערב אחד התאספנו בביתו של חבר ישראלי ורחל סיפרה על הניצחון הגדול אחרי תקופת ההמתנה המייאשת, תיארה את שחרור ירושלים והכותל ושרה את 'ירושלים של זהב', שהפך להמנון שאחרי המלחמה. לאחר מכן הנעימה רחל ברומנסות ובשירי לדינו, ולהפתעתי הרבה הכרתי כמעט את כל השירים בתערובת של מילים בעברית ובלדינו.
עתה, משגמלה בלבי ההחלטה להכין קובץ של 'משלי לדינו', התחלתי ללקט ספרים העוסקים בנושא. רוב ספרי המעשיות היו מאסופותיה של מתילדה כהן-סראנו, שתרגמה אותם מלדינו לעברית והביאה אותם כמסירתם על ידי המספרים. כשהפכתי את המעשיות האלה למשלים השתדלתי ככל יכולתי לשמר את ניחוח הלדינו ולשמור את דרך הסיפור ואת המילים שבהן הן סופרו.
בסתיו 2007, בתקופה שבה השלמתי את כתיבת ספרי 'משלי לדינו', הזדמנתי להתארח בערב שנערך לכבוד מתילדה כהן-סראנו לרגל הוצאתו לאור של הספר 'זיקנתך כבחרותך' בהוצאת 'בית אבות ע"ש רקנאטי' בפתח-תקווה. הערב נערך בבית להקת המחול ענבל שבנווה-צדק ולוּוה בשירי לדינו. כשנכנסתי לאולם התברר לי שלמרות גילי המכובד הייתי הצעיר בקהל הנאספים, שהיה מורכב ברובו משוכני בית רקנאטי והם עצמם היו מספרי הסיפורים שמתילדה ליקטה בספרה.
החלטתי להקדיש את הספר 'משלי לדינו' ל'מתילדה' – לכל המתילדות שהכרתי בחיי ושהיו תמיד נשים מיוחדות עד מאוד.“
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י ראובן וימר שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
