12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: זכותו של בעל מניות להחזיק מניותיו בנאמנות
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (ורו"ח) / [email protected]   שמור מאמר למועדפים

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (ורו"ח) /
[email protected]

טכניקה נפוצה להחזקת מניות, היא החזקתן בנאמנות, כאשר לרוב, מטרת הנאמנות היא להסתיר את זהות הבעלים האמיתיים מסיבות שונות ומגוונות. בשורות הבאות, נסקור את המצב המשפטי בכל הנוגע לטכניקה משפטית זו.

1. מעמדו של הנאמן לפי חוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות")

סעיף 131(א) לחוק החברות קובע:

"בעל מניה שהוא נאמן ידווח על כך לחברה, והחברה תרשום אותו במרשם בעלי המניות, תוך ציון נאמנותו, ויראו אותו לעניין חוק זה כבעל מניה"

כאמור, סעיף 131(א) לחוק החברות מטיל על הנאמן חובת דיווח לחברה לגבי דבר נאמנותו. בהמשך לדיווחו, ירשם הנאמן במרשם בעלי המניות ויראו אותו, לעניין חוק החברות, כבעל המניות. התוצאה, החברה תתייחס אל הנאמן כבעל מניות.

כאן המקום להזכיר, כי מרשם בעלי המניות פתוח לעיונו של כל אדם – סעיף 129 לחוק החברות.

מטרת סעיף זה היא כפולה. מחד, מאפשר הסעיף את הסתרת זהותו של הנהנה, ובכך מקיים הסעיף את מטרת הנאמנות, ומאידך, יש גילוי לציבור בדבר קיומה הנאמנות, כך שהפרט יכול לכלכל צעדיו ביודעו מי עומד מולו.

2. מעמדו של מרשם בעלי המניות

הגם שסעיף 131(א) לחוק החברות מטיל חובה לרשום את הנאמן במרשם בעלי המניות, עולה שאלת מעמדו של מרשם זה.

מלשונו של סעיף 133(א) לחוק החברות ניתן ללמוד כי:

"מרשם בעלי המניות יהיה ראיה לכאורה לנכונות הרשום בו"

יחד עם זאת, הפסיקה קבעה, כי הגם שמרשם בעלי המניות אינו מהווה ראיה קונקלוסיבית לאמור בו, אלא ראיה לכאורה בלבד, הרי שהזכות הקניינית במניה מוקנית למי שרשום במרשם בעלי המניות {ראו: תא (ת"א) 1727/02 דיויד ל. מאסי נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (טרם פורסם)}.

ראה גם: ע"א 429/87 זכרון שושנה בת מרדכי בע"מ נ' דוד איטח ואח', פ"ד מד(2) 79:

"העברת מניה בחברה מיועדת להקנות לנעבר את הזכות להיות חבר בה על ידי רישומו בפנקס החברים. כל עוד לא נרשם החבר בפנקס החברים, אין לראותו כחבר בחברה וממילא ברי שהעברת הזכות טרם הושלמה ...

כפי שראינו לעיל, עסקת העברת מניות לא תושלם כל עוד לא נרשם הנעבר בפנקס החברים של החברה."

ראה גם: ע"א 83/81 ת.מ.ב. תחזוקת מפעלים בע"מ נ' פקיד השומה חיפה, פ"ד מ(3) 402:

"כוח ההצבעה בחברה נקבע בהתאם לשליטה במניות החברה ועל פי הרישום בפנקסי החברה."

ראה גם: י' בהט " חברות – החוק החדש והדין" (כרך ראשון, מהודרה חמישית, תשס"ג) 654:


"...ובמניות על שם: בע"א 429/87 440/87 זכרון שושנה בת מרדכי בע"מ נ' איטה, נקבע, כי הרגע הקובע לצורך ההעברה הקניינית הוא מועד רישום ההעברה בספרי החברה..."

הרעיון הוא, כי לחברה יש חיוביים רבים כלפי בעלי מניותיה, כגון החובה לשתפם בהצבעה ובחלוקת דיבידנד. לאור האמור, ברי, כי אין זה מתקבל על הדעת, שהחברה תרדוף אחרי כל בעל מניות הרשום בפנקסיה, במטרה לברר אם העביר את זכויותיו במניות לאדם אחר. לפיכך, החליטו בפסיקה לתת למרשם מעמד קנייני בכל הקשור לזהות בעלי הזכות הקניינית במניה. בשל כך, החברה יוצאת ידי חובתה את מילאה את חיוביה כלפי בעלי המניות הרשומים בפנקס בעלי המניות {ראה: אוריאל פרוקצ'יה " דיני חברות חדשים לישראל" (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש סאקר, תשמ"ט – 1989) 462}.

יתר על כן, סעיף 133(ב) לחוק החברות קובע:

"במקרה של סתירה בין הרשום במרשם בעלי המניות לבין תעודת מניה, ערכו הראיתי של מרשם בעלי המניות עדיף על ערכה הראיתי של תעודת המניה."

כאמור, תעודת המניה מצביעה על הבעלות במניה (סעיף 178 לחוק החברות), אך יחד עם זאת, כאשר הרישום בה סותר את הכתוב במרשם בעלי המניות, עדיף ערכו הראייתי של מרשם בעלי המניות. סעיף זה מעיד כאלף מונים על מעמדו הראייתי העדיף של מרשם בעלי המניות בכל הקשור לזכותם הקניינית של בעלי המניות בחברה.

3. מעמדו של הסכם החזקת המניות בנאמנות

לאור האמור, נבדוק למי שייכת זכות הבעלות במניות. האם הנהנה הוא הבעלים של המניות בחברה, והנאמן רק מחזיק במניות כנאמן, או שמא הנאמן היינו הבעלים של המניות.

בפס"ד תא (ת"א) 1727/02 דיויד ל. מאסי נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (טרם פורסם) עמדה בפני בית המשפט מחלוקת זהה. בעניין זה פסק בית המשפט כי:

"הגם שמרשם בעלי המניות אינו מהווה ראיה קונקלוסיבית לאמור בו (סעיף 133(א) לחוק החברות), הרי שהזכות הקניינית במניה מוקנית למי שרשום במרשם בעלי המניות כבעליה ...

כלומר, הצדדים הסכימו ביניהם שהמניות יירשמו על שם חברת הנאמנות, שתחזיק בהן כנאמן של התובע, וזאת כנגד קבלת אישור מאצב (והכוונה לבינו אחזקות בשמה הקודם) שהזכות הקניינת במניות עברה באופן מוחלט ובלתי הפיך לתובע (סעיף 5 להסכם ההלוואה המקורי). בסעיף 9 להסכם נקבע שהמניות יירשמו על שם חברת הנאמנות לצורך שיעבוד. גם בהסכם הנאמנות נכתב שהתובע הוא בעל המניות, והמניות נרשמו על שם חברת הנאמנות כנאמן (המבוא להסכם הנאמנות וסעיפים 1 –2). דא עקא, משקובע הדין שהזכות הקניינית במניות תשוכלל עם השינוי במרשם, הרי כאשר נמכרו המניות היה התובע בעל זכות אובליגטורית בלבד להירשם כבעליהן. טענת הנתבעים איפוא מקובלת עלי."

ראה גם: ע"א 429/87 זכרון שושנה בת מרדכי בע"מ נ' דוד איטח ואח', פ"ד מד(2) 79:

"כפי שראינו לעיל, עסקת העברת מניות לא תושלם כל עוד לא נרשם הנעבר בפנקס החברים של החברה."

4. סיכום ומסקנות
מכל האמור לעיל, ניתן להסיק, כי הנאמן היינו בעל המניות בחברה, ואילו הנהנה, טרם הירשמו בפנקס החברים של החברה, היינו בעל זכות אובליגטורית/חוזית בלבד להירשם כבעליהן.

דורון טיקוצקי עמיר מזרחי עורכי דין ונוטריון הינו משרד העוסק בין השאר בדיני חברות וניירות ערך.

לשאלות או ייעוץ בנושא אנא פנה במייל:
[email protected]
או בטל' (חיפה): 04-8526693 או בטל' (ת"א): 03-6129920