12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: עקרון התושבות - לצורך קביעת חבות מס הכנסה ומע"מ בישראל
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (ורו"ח) / [email protected]   שמור מאמר למועדפים

לא מעט אנשים חושבים על מעבר לארץ זרה והתנתקות ממדינת ישראל. לפני שתעשו צעד כזה משמעותי, חשוב שתקראו את המאמר הבא, אשר יבחין מתי נישום ייחשב עדיין כתושב ישראל, אשר יהיה חב במיסים בישראל.

סעיף 1 לפקודת מס ההכנסה הוא שקובע כי יחיד תושב ישראל הוא מי שמרכז חייו מצוי בישראל, ובמניין השיקולים מביאים בין היתר את מקום ביתו הקבוע, מקום מגורי משפחתו, מקום עיסוקו הרגיל או מקום העסקתו הקבוע, מקום האינטרסים הכלכליים והמהותיים, מקום פעילותו בארגונים, איגודים או מוסדות שונים. נוסף לזאת, קיימת חזקה והיא שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל - אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר; אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר; לעניין פסקה זו, "יום" - לרבות חלק מיום; ויודגש, כי החזקה ניתנת לסתירה הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה.

מכאן אנו למדים, כי הגדרת מרכז חייו של יחיד מכילה מרכיב מהותי (מרכז החיים על פי מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים) ולחילופין מרכיב טכני (מספר מינימום של ימים בהם שהה הנישום בישראל) הקובע חזקה הניתנת לסתירה.

למעשה, מבחן המרכז החיים אומץ מהפסיקה ועוגן בחוק במסגרת תיקון מס' 132 החוק לתיקון פקודת מס הכנסה. רלוונטי לעניין זה הוא פס"ד אריה גונן נ' פקיד שומה חיפה (עמ"ה 2004/98, עמ"ה 5048/97, מיסים טז/1 (פברואר 2002) ה-14), אשר קבע כי לצורך יישום מבחן מרכז החיים יש צורך בראייה כוללת ובמבט על כל אורחות חייו של היחיד, בהתאם למכלול הנסיבות. בימ"ש ציין, כי "בבדיקה היכן מצוי מרכז חייו של אדם, יש להביא בחשבון שני קריטריונים, האחד פיזי: היכן מצויות מירב הזיקות של האדם, והשני, סובייקטיבי, מה היתה כוונתו של האדם והיכן רואה הוא את מרכז חייו... לעניין בחינת מעמד המערער כתושב ישראל, יש להתמקד בשנות המס שבדיון, אך לצורך ראיית "התמונה בכללותה" ובעיקר כדי לעמוד על אלמנט הסובייקטיבי שבמבחן מרכז החיים, ניתן להתבונן על מה שקרה בשנים שקדמו לשנות המס נשוא המחלוקת ואף לשנים מאוחרות יותר שמא נתקיים הכלל הראייתי של "סוף מעשה במחשבה תחילה".

ניתן לומר, כי באופן טבעי, ככל שמשך שהות היחיד מחוץ למדינה גדול יותר, כך הזיקה לישראל רופפת יותר. בסוגיה זו דן, בין היתר, בימ"ש העליון, בע"א 477/02, אריה גונן נ' פקיד שומה חיפה, מיסים כ/1 (פברואר 2006) ה-1, בקובעו, כי שינוי תושבות אינו "אקט חד" אלא כדבריו, "תהליך הנבנה על רצף מסוים" במסגרתו יש לבדוק, הן ברמה האובייקטיבית והן ברמה הסובייקטיבית, האם הועתק מקום המגורים אל מחוץ לישראל, להבדיל מהיעדרות הנושאת אופי ארעי.

בנסיבות מיוחדות בהן היחיד מתגורר שנים רבות בחו"ל והוא "נטוע" שם מבחינה כלכלית וחברתית, ניתן לראות בו תושב זר על אף הימצאות תאו המשפחתי בישראל.

לגבי היוצאים ללימודים בחו"ל, ברירת המחדל שלהם, היא ש"מרכז חייהם" נותר בישראל, שכן יציאתם היא לתקופה ולמטרה מוגבלת. אולם, כאשר היוצא ללמוד בחו"ל יכול לגבות ולהוכיח כי אין בכוונתו לחזור לישראל בעובדות מוצקות כגון: שינוי כתובת, תעסוקה קבועה בחו"ל ועזיבה לצמיתות של מקום העבודה בישראל וכד', הרי שהוא אינו בגדר תושב וכתוצאה מסתברת אינו חייב במס בישראל.

באשר לסוגיית תשלום ביטוח לאומי וקופ"ח- נדמה כי ביהמ"ש לא נוטה לייחס לסוגיית תשלום הביטוח הלאומי וקופ"ח משמעות גדולה בבואו לקבוע את תושבותו של הנישום, שכן מעשים אלה מעידים על צפיית העתיד ולאו דווקא על תושבות נמשכת. אולם, יודגש, כי הזכויות מכוח חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי עומדות רק לתושב ישראל כמו גם החובה לשלם מסים דנן. אדם שנמנע לשלם ביטוח לאומי בשל עובדת היותו תושב זר חייב לדווח על כך למוסד ביטוח לאומי. על מנת שאדם יוכל לחדש זכאותו לזכויות הקבועות בחוק ביטוח לאומי עליו לדווח לביטוח לאומי על חזרתו לארץ ועל היותו תושב ישראל, כמו גם לעמוד ב"תקופת הכשרה" מסוימת, בהתאם לסוג הזכויות בהן מדובר.

יובהר, כי הדברים שהובאו לעיל הינם תמצית ובכל אופן יש צורך להוועץ עם איש מקצוע. השינויים במדיניות המס הם דינאמיים, לפיכך יש להתעדכן ולבחון מדי פעם את היבטי המס מחדש לאחר כל שינוי בדין ו/או בפסיקה המפרשת אותו.

דורון טיקוצקי עמיר מזרחי עורכי דין ונוטריון הינו משרד העוסק במשפט המס על אופניו, הן בהיבט הפלילי, והן בהיבט המסחרי-מיסויי.

שאלות לגבי המאמר אנא שלחו למייל: [email protected]