12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: פסילת ספרים בגין אי רישום תקבול - דיני מיסים
מאת: ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) - אלי דורון, עו"ד / [email protected]   שמור מאמר למועדפים

בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב (עמ"ה 1223/03) דחתה כב´ השופטת ברכה אופיר ערעור בגין פסילת ספרים על אי רישום תקבול של 7.5 ₪.

שתי מפקחות אשר עסקו בביקורת התרשמות (שומתית) ולא בביקורת ניהול ספרים, ראו כי בעל העסק, חנות למכשירי כתיבה, לא רשם שלושה תקבולים. האחד על סך 7.5 ₪ עבור חבילת חוצצים שהתקבל מידי לקוחה שעמדה לפני המפקחות בתור, ושני תקבולים נוספים על סך 35 ₪ ו- 10 ₪ שהתקבלו מידי המפקחות.

המפקחות לא פעלו על פי הנוהל ולא הזדהו בפני העוסק, לא דרשו את תגובתו בגין אי הרישום ואף לא מילאו דו"ח במקום, אלא בקשו לשלוח למקום חוליית ביקורת שהגיעה למקום העסק כעשרה ימים לאחר הביקור.

בבדיקת החוליה הביקורת לא נמצא רישום התקבול על סך 7.5 ₪ ותקבולים המתאימים לרכישות של מפקחות נמצאו אך לא ברצף המתאים. פקיד השומה החליט לפסול את ספרי העוסק לשנת 2000 על אי רישום התקבול של 7.5 ₪. כמו כן נפסלו ספריו של העוסק גם לשנת 1999 עקב הפעלת "תנאי" שהוטל עליו עם מציאת מחדל רישומי כשנה קודם לכן למשך 12 חודשים.

העוסק טען שלא קיבל תקבול על סך 7.5 ₪ אלא על סך 17.5 ₪ עבור חמישה סכינים (המתועד בספריו לאותו יום), לדבריו המפקחות התנהגו ברשלנות ובמגמתיות שהביאה לפסילת ספריו שלא כדין. העדר ההזדהות, אי מילוי דו"ח במקום העסק ואי מתן אפשרות לעוסק להגיב לממצאי הביקרות הינם מחדלים היורדים לשורש הפסילה ושיש בהם לטענת העוסק לפסול את פסילת הספרים.

לטענת העוסק, השיהוי הרב שנגרם מהמחדלים הנ"ל עד לבואם של צוות הביקורת כעשרה ימים לאחר מכן, העמיד מכשול מהותי בפניו להצדקת טענת אי הרישום, של תשלום שולי של 7.5 ₪.

בית המשפט קבע כי אי הזדהות בנסיבות המקרה אינו פגם היורד לשורש העניין וכן כי לנישום ניתנה הזכות להסביר את סיבת אי הרישום. כמו כן האיחור במתן תגובתו לא גרם לו לפגיעה משום שלא טען כי אינו זוכר את מה שטענו המפקחות, כי אם זוכר הוא מצב עניינים אחר (של רכישת סכינים).



לסיכומו של עניין זה קבע בית המשפט כי הפגמים בביקורת הראשונה היו פגמים חיצוניים שנרפאו על ידי הביקורת החוזרת. לטענת בית המשפט השאלה החשובה היא השאלה העובדתית, כלומר האם אכן העוסק לא רשם תקבול.

בערעור מס הכנסה בנושא פסילת ספרים, הנטל הראשוני הוא על פקיד השומה להראות לכאורה כי היה תקבול שלא נרשם, מכאן עובר הנטל לנישום הנדרש להציג סיבה מספקת לאי רישום המיוחס לו. הנטל שמוטל על פקיד השומה בהצביעו על קיום תקבול הוא ברמה הקרובה לזו שבפלילים.

בית המשפט קבע כי די היה בעדות של שתי המפקחות על מנת לבסס את קיומו של התקבול. עדותן נקבעה כמהימנה ולא נמצא בסיס לטענה כי השתיים תפרו גרסה לנישום שמטרתה הכשלתו. כמו כן דברי המפקחות גובו בדוחות שנערכו למחרת הביקורת ובעדויות של המבקרים. מכאן עבר הנטל להסביר את אי רישום התקבול לנישום.

בית המשפט לא קיבל את טענתו כי לא היה תקבול של 7.5 ₪. כמו כן דחה בית המשפט את הטענה כי אינו זוכר ונמנע ממנו לזכור תקבול פעוט כזה לאחר כעשרה ימים מקבלתו כאשר ישנו מחזור אינטסיבי של תקבולים. בית המשפט קבע כי דווקא העובדה כי תקבולים קטנים עלולים להיבלע ולהישכח במהלך יום של פעילות בעסק, היא המציבה את הרקע לחובת רישום מסודר של התקבולים בכל עסק, בסמוך לקבלתם, קטנים ככל שיהיו. מגבלות הזכרון האנושי הן המחייבות רישום בסמוך לקבלת התקבול. מטרת הביקורת החוזרת בעסקו של הנישום לא נועדה לבדוק את זכרונו של הנישום, אלא לבדוק את תקינות רישומיו.

דורון טיקוצקי עמיר מזרחי עורכי דין ונוטריון הינו משרד העוסק במשפט מסחרי-מיסויי.

לשאלות לגבי המאמר: [email protected]