12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: הגישור בהליכים משפטיים הנוגעים לענייני מיסוי - גישור - דיני מיסים
מאת: ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) - אלי דורון, עו"ד / [email protected]   שמור מאמר למועדפים

במסגרת ניסיונו של משרדנו בטיפול בתיקי מס, המתבררים בבתי המשפט השונים, נוכחנו לדעת כי בתי המשפט רואים לנכון לנסות ולהפנות את הצדדים להליך גישור ו/או פישור ו/או בוררות, גם בתיקי פליליים בכלל וכאלו שעניינן בעבירות מס בפרט.

זאת בין היתר, בשל תחושתם של השופטים הדנים בתיקים אלו, כי ענייני מסים הנם עניינים אשר יש מקום לדון בהם בהשתתפות הצדדים תוך ניסיון לגשר על הפערים ולהגיע לעמק השווה.

גם הנחיותיו של היועץ המשפטי לממשלה בדבר "יישוב סכסוכים שהמדינה צד להם בדרך של גישור" (הנחיה מס' 60.125 מיום כ"ט באב התשנ"ט, 11/08/99), עולות בקנה אחד עם גישת בתי המשפט, ומבהירות כי "המגמה של פתרון סכסוכים במסגרת הליכים חלופיים היא מגמה ראויה ויש לראותה בחיוב ולעודדה במקרים המתאימים. זאת, תוך מניעת ניצול לרעה של הליכים כנגד המדינה. לפיכך, ככלל משנתגלע סכסוך שהמדינה צד לו, יש לבחון את האפשרות ליישובו מחוץ לכותלי בית המשפט, בין בדרך של משא ומתן ישיר בין בעלי הדין, בין בדרך של פשרה ובין בדרך של גישור...".

המגמה , אם כן , הינה ברורה ואינה משתמעת לשתי פנים. הן בתי המשפט והן היועץ המשפטי לממשלה סבורים כי הפניית תיקים להליכי גישור/פישור הינה מגמה ראויה אשר יש לעודד את השימוש בה.

דא עקא, ש"על בשרנו" למדנו כי המרחק בין הנחיית היועמ"ש ובין יישומה רב הוא, שכן כפי שנוכחנו לדעת, כאשר עסקינן בתיקי מס לסוגיהם (אזרחיים ופליליים כאחד), המדינה, בדרך כלל, מסרבת להסכים ואפילו לשקול הפניית תיקים שכאלה להליכי גישור ודוחה הצעות אלו המועלות בין על ידי בכי כוחם של נישומים ובין על ידי בתי המשפט השונים על הסף.

כל זאת למרות העובדה שעמדת כל הגורמים הנוגעים לרבות ביהמ"ש העליון והיועמ"ש, הנה כי הליכי פישור וגישור הנם הליכים אשר ראוי לעשות בהם שימוש.



יש להזכיר לעניין זה גם הנחייה אשר פרסם כבוד נשיא בית המשפט העליון , במסגרתה מפרט כב' הנשיא ברק כי לטעמו לא נעשה כיום שימוש מספיק בדרכים שנקבעו בחוק בתי המשפט ליישוב סכסוכים שלא בדרך של התדיינות "רגילה", כי אם באמצעות הליכי בוררות פשרה ופישור.

לא ברור מדוע דווקא בתיקי מס מתנגדת המדינה לנסות ולפתור סכסוכים בהליכים כגון אלה, כאשר אפילו בהליכים פליליים מוכנה המדינה להליכי גישור שונים (כדוגמת קובלנות פליליות, סכסוכי שכנים וכד').

דומה כי מקל וחומר, שאם בהליכים פליליים מוכנה המדינה להליכי גישור, אזי בהליכי מס העוסקים ב"מספרים" אין כל סיבה להתנגד לכך, במיוחד כאשר מחלוקות רבות סובבות סביב שומות ותחשיבים כלכליים אשר אין חולק כי אינן בבחינת "מדע מדוייק". ברי כי לא פעם ניתן למצוא מחלוקות חשבונאיות גרידא בתיקים שונים שאינן בהכרח משפטיות או עובדתיות, אלא נוגעות לשאלות בסיסיות של חישוב, ולא ברורה הפסילה הקטגורית מצד המדינה של הליכי פישור וגישור בתיקים שכאלו.
דווקא ב"פורום" בו נפגשים שני הצדדים בליווי משפטי תחת הנחייה של צד שלישי נטול פניות, ניתן פעמים רבות לגשר על פערים ולהגיע להסכמות שבסיטואציה אחרת לא ניתן להגיע אליהן.

מיותר לציין כי במידה והמדינה תפנה חלק מתיקי המס להליכי פישור וגישור, ולא תידבק בגרסה כי "המדינה תמיד צודקת" ובגישת "ייקוב הדין את ההר", יוסר נטל אדיר ממערכת המשפט אשר בין כה וכה נדרשת להתמודד עם מספר רב ביותר של תיקים. הדבר אף עשוי להביא לחסכון ניכר בזמן הנדרש לסיום תיקים שכאלו במסגרת בתי המשפט, אשר בדרך כלל אינו פרק זמן קצר.



דורון טיקוצקי עמיר מזרחי עורכי דין ונוטריון הינו משרד העוסק במשפט מסחרי-מיסויי.

לשאלות לגבי המאמר: [email protected]