12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: בניית מקלט לצורך הגנה- הוצאה מוכרת?
מאת: אלי דורון, עו"ד ירון טיקוצקי עו"ד (ורו"ח) / [email protected]   שמור מאמר למועדפים

לפני מספר חודשים, למשך למעלה מחודש ימים, היו תושבי צפון מדינת ישראל שרויים תחת מתקפת טילים בלתי פוסקת. רעש האזעקה אשר פילח את האוויר נתן את הסימן לרבבות אנשים לרוץ במהרה לעבר המקלטים. עשרות רבות של אנשים התקבצו במקלטים ציבוריים אשר הפכו למשך חודש ימים לבית מגוריהם לכל דבר וענין. הצפיפות, המחנק וחוסר האונים הפכו לשגרת חייהם של רבים. תמונות אלה המחישו את הצורך בתשתית רחבה יותר של מקלטים וחדרים מוגנים.

בין יתר השלכותיה של מלחמת לבנון השניה, ניתן למצוא סוגיית מס אשר לא זכתה עד היום להתייחסות רבה, ואשר מוצאת עצמה כיום בעלת חשיבות, לאור המציאות החדשה. סוגיה זו עניינה האם יש להתיר בניכוי הוצאה בגין בניית מקלט בדירת מגורים פרטית.

סוגיה זו זכתה להתייחסות עוד מקדמת דנא בסעיף 17(7) לפקודת מס הכנסה הקובע כי: "לשם בירור הכנסתו החייבת של אדם ינוכו, זולת אם הניכוי הוגבל או לא הותר לפי סעיף 31 - יציאות והוצאות שיצאו כולן בייצור הכנסתו בשנת המס ולשם כך בלבד, ולרבות- הוצאות בנקיטת אמצעי זהירות מפני התקפות מן האויר".

נסיבות חקיקתו של סעיף זה על ידי המחוקק מחזירות אותנו אחורה לתקופת מלחמת העולם השניה. בשנת 1940, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה בעיצומה, מופצצת תל אביב ע"י מטוסים איטלקיים. באותה עת הוטל בישראל ובאנגליה מס על ההכנסה הרעיונית שמפיק אדם ממגוריו בדירה שבבעלותו, על בסיס שוויה בשנת המס. המחוקק חפץ היה לעודד הקמת מקלטים, אולם מכיוון שהמקלט שייבנה יתווסף לשווי המבנה עליו מוטל מס הכנסה, מצא המחוקק הישראלי פתרון בדמות התרת ניכוי ההוצאה בגין בניית המקלט (ראה: י. פוטשבוצקי, "הוצאות להגנה מפני התקפות אויר- גילגולה של כוונת המחוקק", מיסים יא/5 (אוקטובר 1997) עמ' א-1).

בחלוף השנים השתנו הנסיבות. סעיף 2(3) לפקודה אשר הטיל את המס על ההכנסה הרעיונית מבית מגורים בוטל בשנת 1967, והצורך בבניית מקלטים לא היה קיים עוד כבעבר. חרף האמור, סעיף 17(7) לפקודת מס הכנסה נותר על כנו ולא בוטל על ידי המחוקק.

במשך השנים דן בית המשפט העליון פעמים ספורות בשאלת פרשנותו של סעיף 17(7) לפקודה. בשנת 1997 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון ב- ע"א 401/93 גולדברג נ' פקיד שומה תל-אביב, פ"ד נא(1) 270. באותו עניין דובר באדם אשר בנה מקלט בביתו הפרטי, אשר אינו משמש לצרכי ייצור הכנסתו, וביקש לנכות מתוך הכנסתו החייבת את ההוצאות שהוציא על בניית המקלט. בית המשפט דחה את הערעור בקובעו כי, סעיף 17(7) חל על הוצאות הקשורות להכנסתו של הנישום, אשר יכול ויהיו הוצאות הוניות, אך אינו חל על הוצאות פרטיות: "ההוראות הנתונות בסביבתו החקיקתית הקרובה של סעיף 17(7) מתירות בניכוי הוצאות שונות, אשר מקיימות זיקה כלשהי להכנסה או לבירורה. הוראות קרובות אלה אינן כוללות הוצאות בעלות אופי פרטי... ההוצאות המותרות בניכוי הנכללות בסעיף 17 לחוק, יכול ויהיו הוצאות הוניות, אך נדרש כי תהיה להן זיקה להכנסתו של הנישום".

עם זאת, בית המשפט מוסיף כי לא ניתן לשלול על הסף כי בהקשר פלוני תתגבש תכלית חקיקתית ברורה וספציפית הסוטה מן התכלית הכללית, ואשר יעלה ממנה כי ניתן לנכות מן ההכנסה החייבת הוצאה הנושאת אופי פרטי לחלוטין, אלא שבעניין סעיף 17(7) לפקודה, לאור העובדה שאין עוד תוקף לתכלית חקיקתו של סעיף 17(7) לפקודה, לא ניתן לקבל את הטענה כי הוראה זו חלה על בתי מגורים פרטיים.

פסק דינו זה של בית המשפט העליון "זכה" לביקורת. פרופ' א. לפידות במאמרו "בניית מקלט בבית מגורים פרטי - האם הוצאה מוכרת?" (מיסים יב/1 (פברואר 1998) עמ' א-29) תמה מדוע זה סבר בית המשפט העליון כי המציאות כיום שונה באופן מהותי מזו אשר שררה במועד חקיקת סעיף 17(7) לפקודה: "דווקא משום שבית המשפט מטעים, כי יש לפרש את החוק כפי שנדרש ביום פירושו, ספק רב בלבנו אם אכן הגיע למסקנה הנכונה... הכל מודים כי התכלית הברורה בעליל של סעיף 17(7) היתה לתת תמריץ מס להקמת מקלטים לשם הגנה מההפצצות (בייחוד על חיפה ותל-אביב) בזמן מלחמת העולם השנייה. לאור מלחמת המפרץ והאיום המתמשך, ואולי אף גובר, בהתקפות טילים, הרי התכלית כפי שהיתה בשנת 1941 לא זו בלבד שלא בטלה אלא אף התעצמה. דירות מגורים פרטיות רבות בארץ אינן ממוגנות מפני התקפות טילים. לכן, אם גם סעיף 17(7) לפי תכליתו החקיקתית משנת 1941 לא התכוון לדירות מגורים פרטיות, הרי לפי משמעותו כפי שהיא נדרשת היום ראוי היה לקבוע, כי אכן תמריץ המס שניתן באותו סעיף מכסה גם הוצאות למיגון דירות מגורים פרטיות" (ההדגשה במקור).

לגישתנו, פסיקת בית המשפט העליון בעניין גולדברג לא יכולה להמשיך ולעמוד בעינה לאחר מלחמת לבנון השניה. אם נדמה היה כי מלחמת המפרץ היתה אירוע חולף, הרי שאין כך המצב כיום. למעלה ממיליון תושבים ממטולה ועד חדרה, מצאו עצמם שבויים בקפריזות של לוחמי החיזבאללה מחפשים מקלט מפני התקפות טילים בלתי פוסקות, ואף כיום, מספר חודשים לאחר תום המלחמה, אין בנמצא מי שחווה על בשרו את אירועי המלחמה אשר אינו חושש מפני התלקחות דומה בעתיד.
התכלית החקיקתית העומדת מאחורי סעיף 17(7) לפקודה, חיה נושמת ועומדת על רגליה גם כיום. אנו קוראים למחוקק לעשות מעשה וליתן תמריץ מס לאנשים לבנות מקלטים בדרך של ניכוי ההוצאות שהוצאו בבנייתם.

דורון טיקוצקי עמיר מזרחי עורכי דין ונוטריון הינו משרד העוסק במשפט מסחרי-מיסויי עם סניפים ושיתופי פעולה משפטיים וחשבונאיים בארץ ובעולם.

שאלות לגבי המאמר שלחו למייל: [email protected]