12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: מערכת המיסוי בהונגריה -שיטת המס בהונגריה תוך התייחסות ליזם הישראלי במערכת ההונגרית - דיני מסים - מיסוי בינלאומי
מאת: אלי דורון, עו"ד – יפעת גוטמן, משפטנית / [email protected]   שמור מאמר למועדפים

בטרם תכנס לזירה המזרח אירופאית ולהונגריה בפרט, לשם עסקים, רכישת מניות, הקמת חברות וכיו"ב, עליך להבין ולהכיר היטב את החוק ההונגרי על כל רבדיו. בנוסף, רצוי מאוד להיוועץ עם מומחה בתחום, על מנת שיתווה את דרך המלך להגדלת רווחיך.

כך למשל, חשוב לדעת כי הדין ההונגרי קובע שחברות המאוגדות על פי הדין המקומי ו/או חברות המנוהלות מהונגריה נחשבות כחברות הונגריות. חברה תושבת הונגריה חייבת במס מקומי בגין הכנסתה, ללא קשר למקום הפקת ההכנסה, בתוך גבולות הונגריה או מחוצה להן. חברה זרה, לעומת זאת, עשויה להתחייב בהונגריה במס אך ורק בגין הכנסות שהופקו ו/או נצמחו ברומניה.
שעור מס החברות בהונגריה הוא 16%, אליו נלווה מס סולידאריות העומד על 4% (המס אינו חל על דיבידנדים ממקור זר והכנסה מריבית) המעמיד את שעור המס האפקטיבי המוטל על חברות על סך של 20%. על חברות הונגריות עשוי להיות מוטל מס חברות מוניציפאלי שבאזורן ממוקמת החברה, אך הן זכאיות לנכות 200% ממס החברות המוניציפאלי ממס החברות המשולם על ידן.
רווחי חברה מדיבידנד (למעט דיבידנד המשתלם לה על ידי תאגיד זר נשלט), מחיקת חובות וסבסוד על ידי ישויות זרות פטורים ממס חברות.
הונגריה לא מנכה במקור מס על דיבידנדים, ריבית או תגמולים המשולמים לחברות זרות.
הדין ההונגרי קובע, כי יחיד שהנו תושב הונגריה ישלם מס על הכנסתו בתוך גבולות הונגריה או מחוצה להן. יחיד שאינו תושב, לעומת זאת, עשוי להתחייב בהונגריה במס אך ורק בגין הכנסות שהופקו ו/או נצמחו ברומניה. למטרות מס רואים בעל אזרחות הונגרית ומי שאינו בעל אזרחות הונגרית אך בעל היתק התיישבות בהונגריה כתושבי הונגריה. תושבתו של יחיד נקבעת על פי מיקום בית הקבע שלו, מרכז חייו ומרכז האינטרסים החיוניים שלו.
שעור המס בהונגריה על דיבידנד המתקבל בידי יחיד נע בין 25%-35%. כאשר סכום הדיבידנד עולה על 30% מהחלק היחסי בהון הרשום של החברה שהנו בבעלות היחיד, ישלם היחיד מס בשיעור של 25% בגין חלק הדיבידנד שאינו עולה על השיעור האמור ומס בשיעור של 25% בגין חלק הדיבידנד העולה על השיעור האמור. דיבידנד שנתקבל על מניה שנרכשה בבורסה נתון למס בשיעור של 10% החל מ-1.1.07.
בנוסף למס ההכנסה האמור, כל הכנסות יחיד מעסק, דיבידנד, ריבית, רווחי הון והשכרה שרווחיה עולים של 2 מיליון HUF ישלם יחיד ביטוח בריאות בסך 14%.
שעור המס בהונגריה על רווח הון בגין מכירת נכס מקרקעין או כל נכס אחר ועל רווחים מהשכרה הינו 25%. שעור המס על רווח הון בגין מכירת ני"ע בבורסה בבודפשט או בכל בורסה אחרת באיחוד האירופי הנו 20% (למעט שעור המס רווחי הון בגין מכירת אג"ח בבורסה שהנו 25%). שעור המס בהונגריה על רווחי ריבית הנו 20%. בנוסף לרשימת מיסים אלו, רשאית כל רשות מוניציפאלית להטיל מיסים עד לשיעור מסוים בתחומם.
בין ישראל להונגריה נחתמה אמנה למניעת כפל מס.
סעיף 6 לאמנה קובע, כי הכנסה משימוש ישיר שהפיק תושב ישראל ממקרקעין בהונגריה, ניתן לחייב במס בהונגריה.
סעיף 13 לאמנה קובע כי רווחי הון שהופקו על ידי תושב ישראל ממכירת מקרקעין או מניות או זכויות בחברה שנכסיה מורכבים ממקרקעין ניתן לחייבם במס בהונגריה. מאידך רווחי הון שהפיק תושב ישראל ושמקורם אינו במקרקעין, ציוד ששימש מוסד של קבע של הנישום בניהול עסקו או כלי טיס או רכב המשמשים לתובלה לא ניתן לחייבם במס בהונגריה.
סעיף 7 לאמנה קובע כי רווחי עסקים של מפעל ישראלי יהיו חייבים במס רק בישראל זולת אם מנהל המפעל את עסקיו באמצעות מוסד של קבע בהונגריה שאז ניתן לחייב בהונגריה את אותו חלק בהכנסות המפעל אותו ניתן לייחס לאותו מוסד של קבע.
לפי סעיף 10 לאמנה, דיבידנדים ששולמו על ידי חברה שהיא תושבת הונגריה לתושב ישראל ניתן לחייבם במס בישראל. בנוסף ניתן לחייבם במס בהונגריה אך ממקרקעין הנמצאים בהונגריה שיעור החיוב לא יעלה על 5% מהסכום המשולם אם מקבל הדיבידנד מחזיק, במישרין או בעקיפין, לפחות ב- 10% מהון המניות של החברה המשלמת ועל 15% בכל מקרה אחר.
סעיף 11 לאמנה קובע כי ריבית ותמלוגים שמקורה בהונגריה וששולמה לתושב ישראל שלא מנהל עסקים בהונגריה באמצעות מוסד של קבע ניתן לחייב במס רק בישראל, למעט אם מנהל מקבל הריבית או התמלוגים מוסד של קבע או נותן כעצמאי שירותים אישיים מבסיס של קבע בהונגריה וקיימת זיקה בין הריבית המשתלמת למוסד או הבסיס הקבוע.
סעיף 16 לאמנה קובע כי שכר חברי ההנהלה ותשלומים דומים שהפיק תושב מדינת ישראל בתוקף תפקידו כחבר מועצת המנהלים או כל ארגון דומה של חברה שהיא תושבת הונגריה, ניתן לחייבם במס בהונגריה.
סעיף 23 לאמנה וכן בין ישראל להונגריה וכן סעיף 200 לפקודה קובעים כי סכום המס שמשלם ישראלי בהונגריה על הכנסה כשהוא מתורגם לשקלים חדשים יותר בזיכוי כנגד מיסי ישראל.
עוד יצוין כי סעיף 203 לפקודה קובע כי כאשר כללה הכנסת החוץ של חברה ישראלית דיבידנד שקיבלה מחוץ לישראל מחברה זרה שהיא מחזיקה ב- 25% או יותר מאמצעי השליטה בה יש להביא בחשבון לעניין הזיכוי את מיסי החוץ שאינם מוטלים במישרין על אותו דיבידנד (מיסים המשתלמים על ידי חבר בני אדם תושב חוץ על הכנסות שלאחר תשלום המס חולקו כדיבידנד).
בכל אופן, חשוב מאוד להבהיר, כי שינוי המדיניות של דיני המס בישראל או במדינות אחרות, עשוי לשנות באופן מהותי את השלכות המס וייתכן שיעלה הצורך לבחון מחדש את היבטי המס, לאור השינויים בדין או בפסיקה המפרשת אותו.

דורון טיקוצקי עמיר מזרחי עורכי דין ונוטריון הינו משרד העוסק במשפט מסחרי-מיסויי עם סניפים ושיתופי פעולה משפטיים וחשבונאיים בארץ ובעולם.

שאלות לגבי המאמר שלחו למייל: [email protected]