12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: החזר מס יתר בעקבות דוח - דיני מיסים
מאת: אלי דורון, עו"ד – אסף הופמן, עו"ד / [email protected]   שמור מאמר למועדפים

התובעת, חברת עצי גופר בע"מ (להלן: "החברה"), הגישה תובענה למתן פסק דין הצהרתי, אשר יקבע כי פקיד השומה (להלן: "המשיב") מעכב שלא כדין ובניגוד להוראותיו של סעיף 159א(ב) לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה") סכום של 335,043 ₪ (בערכי קרן) לו זכאית החברה, בגין תשלומי מס ששילמה ביתר, בנוגע לשנת המס 2004.
ביום 12/1/2006 הגישה החברה דו"ח לשנת המס 2004 לפיו נצטבר אצלה הפסד של 5.4 מיליון ₪. על-פי הדו"ח, ובהעדר הכנסה חייבת, טענה החברה, כי היא זכאית להחזר מס בסך של 335,043 ₪ (קרן) בגין כספים ששילמה ביתר ושהועברו למס הכנסה, בדרך של ניכוי מס במקור, מתשלומים ששולמו לחברה, מכוח הוראת סעיף 164 לפקודה. מדובר בתשלומים ששולמו לחברה בגין שכר דירה של נכס המקרקעין.
בהתאם לדו"ח המס הוציא המשיב שומת 00 (שומה עצמית). בהודעת השומה, רשם המשיב את סכום הניכוי במקור המבוקש, ולפי הרישום באותה הודעת שומה עמד החזר המס ביום 6/7/06 על סכום כולל של 369,414 ₪.

למרות האמור לא בוצע ההחזר.
החברה טוענת כי חובה על המשיב להחזיר את מלוא תשלומי המס שניגבו ביתר ע"פ הדו"ח שהוגש על ידה לשנת 2004, וזאת תוך 90 יום מתאריך הגשת הדו"ח. על אחת כמה וכמה, כאשר לא הוציא המשיב שומה לפי מיטב השפיטה, ו/או שלח הודעה על אי עמידתו של הדו"ח בתנאים הקבועים בסעיף 131 לפקודה בתוך התקופה הקבועה בסעיף 159א לפקודה, קרי 90 ימים מיום הגשת הדו"ח.
המשיב טוען, כי הדו"ח לא הוגש לפי סעיף 131 לפקודה, ולפיכך החברה כלל אינה זכאית להחזר מס, ללא קשר למועד בו נמסרה ההודעה על כך.


דיון ומסקנות:

סעיף 159א מורה לרשויות המס להשיב מס ששולם ביתר בעקבות דו"ח שהוגש.
המחלוקת בין הצדדים בעניין דנן נסבה סביב השאלה אם פרק הזמן של ה - 90 ימים הקבוע בסעיף 159א לפקודה לשם החזרת מס ששולם ביתר, אף כולל בתוכו את הזמן שלוקח למשיב לבדוק אם החברה עמדה בתנאים המנויים בפקודה לצורך קבלת ההחזר אם לאו. אם התשובה לשאלה זו חיובית, יש לבדוק אם ניתן להאריך את פרק הזמן של ה - 90 ימים מכוח הסכמה של הצדדים או מכוח החלטה של המשיב או החלטה שיפוטית אחרת.
ביהמ"ש קובע, כי הכלל הוא, כי מס שנוי במחלוקת, יוחזק בידי הנישום, אף לאחר שהוצאה שומה לפי מיטב השפיטה ע"י המשיב ואף לאחר שהשגת הנישום על השומה דנן נדחתה ע"י רשויות מס הכנסה, וזאת עד למתן פס"ד בערעור שהגיש הנישום כנגד ההחלטה בהשגה, ככל שערעור כזה הוגש. עיקרון זה הולך בד בבד עם הפיכתה של זכות הקניין העומדת לטובת הנישום לזכות יסוד.
נקודת מוצא נוספת היא, כי פנקסי חשבונות שלא נפסלו ודו"ח של נישום, הממלא אחר התנאים שבסעיף 131 לפקודה, מקימים חזקת תקינות ואמיתות לגבי תוכנם. חזקה זו, ניתנת לסתירה על ידי פקיד השומה עוד בטרם הוצאה שומה (סעיף 159א לפקודה) או בעקבות עריכת שומה ובדיקה מעמיקה (סעיף 160 לפקודה).
לאור האמור סעיף 159א(ב) לפקודה קובע, כי דו"ח שהוגש כדין לפי סעיף 131 לפקודה, הנתמך בפנקסים קבילים, הקובע כי שולם מס ביתר, מטיל חובה על המשיב, בכפוף לזכאותו לבצע בדיקה קצובה בזמן (90 ימים), להחזיר לנישום את מס היתר ששולם על ידו, וזאת תוך 90 ימים מיום הגשת הדו"ח.
סעיף 159א הינו הליך מזורז הקובע את זכאותו של הנישום לקבל החזרי מס ששילם ביתר, וזאת בהתאם לדוחותיו הנהנים מחזקת התקינות. הרעיון הוא, כי הנישום אינו צריך להמתין תקופה ארוכה (המועד שבין הגשת הדו"ח למועד הוצאת השומה הסופית) על מנת לקבל החזרי מס המגיעים לו על פי פנקסיו שנוהלו כדין. כאמור, זכות הנישום אינה אוטומטית ולמשיב שמורה הזכות לבחון ולראות אם הדו"ח אכן מבוסס על פנקסי חשבונות קבילים או על מסמכים נאותים (זאת תוך 90 ימים מיום הגשת הדו"ח).
לאחר מכן לכשייבדק הדו"ח, ככל שיוותרו חובות לרשויות המס, ישולמו אלה על ידי הנישום, בדומה לנישומים אחרים, שהדוחות שהוגשו על ידם נבדקים על ידי המשיב. זאת באמצעות הוצאת שומה סופית לפי מיטב השפיטה.
עוד טוען המשיב, כי מהתנהלות המבקשת (הדיונים הרבים שהתנהלו בין הצדדים) ניתן ללמוד על הסכמתה להארכת המועד הנתון לו לצורך מתן החלטתו בדבר החזר המס ששולם ביתר. ביהמ"ש דוחה טענה זו מכל וכל בקובעו כי המשיב מודע למועדים ולחובה המוטלת עליו על פי החוק, כך שגם אם הנישום מתנהל בצורה זו או אחרת חובה על המשיב ליתן החלטתו במועדים הנקובים בדין.
התוצאה:
התובענה נתקבלה והמשיב נדרש להשיב לחברה את מלוא המס ששולם על ידה ביתר.

סימוכין - ה"פ 95/07 עצי גופר בע"מ נ' פקיד שומה חיפה


דורון טיקוצקי עמיר מזרחי עורכי דין ונוטריון הינו משרד העוסק במשפט המס על אופניו, הן בהיבט הפלילי והן בהיבט המסחרי-מיסויי

שאלות כיתבו למייל: [email protected]