נושא המאמר: איבדנו את הטבעיות שלנו
מאת: צפורה בראבי שמור מאמר למועדפים
בס"ד
איבדנו את הטבעיות
אמי ראתה את אושרה והצלחתה בבית מבריק ובארוחות עשירות וטעימות. עד שקלטה שנושאי השיחה בסביבתה התחלפו. שחברותיה מדברות על עבודתן בחוץ. היה מאוחר מידי.
לא כל הנשים מצליחות לזרום במעגל העבודה בחוץ ורבות עוסקות בביתן. בניקיון הבית, בבישול ובחינוך ומאושרות בחלקן. אך יש שחשוב להן למצוא עבודה או עיסוק כלשהו בחוץ, כי לשבת בבית זה משעמם. כי להתעסק רק בעבודות הבית ובבקשות הילדים והבעל זה מיושן ומדכא. כי כולן עובדות בחוץ והן פורחות. וכמו שאמרה לי משהי: "אישה צריכה לצאת החוצה לעבודה ולא להירקב בין קירות ביתה בעבודות בית משעממות. לנקיון אפשר לדאוג לעוזרת בית קבועה ובילדים יכולה מטפלת לעזור בגידולם חוץ מזה שיש מעונות עד שעה מאוחרת ולא קשה לעבוד היום בחוץ".
עניין של אפנה יותר מאשר של בחירה.
בארצות הברית חוזרים לאט לאט לדרך חיים קודמת. האמהות שבות הביתה לגדל ילדים ולבשל. הקריירה כבר לא כזאת "אין". בצרפת מעודדים נשים להישאר בביתן עד מלאת לילד שלוש שנים. שאז הוא נכנס ל"בית ספר", מה שמקביל לגן אצלנו. אשה הנשארת בביתה עם הילד מקבלת סכום גבוה מאוד – סכום המקביל למשכורת ממוצעת במשק. כך החיים פשוטים יותר. כל אחת תגדל את ילדיה שלה בלא צורך לעשות מן קומונה שבה כל אחת עזרת לאחרת – מטפל. עוזרת, מזכירה, - כדי שתוכל לצאת החוצה מה"כלא".
איבדנו את הטבעיות. כולם מעדיפים לטפל באחר. הורים זקנים מטופלים ע"י מטפלים זרים כי לילדים אין זמן ואין סבלנות. הילדים מצידם מטפלים באנשים זרים להם ע"י הוראה, ניהול חשבונות, טיפול בעניינים משפטיים, סיוד הבתים של האחר, וכדו'. כמובן שהכל תמורת תשלום. הכסף עובר מיד ליד עד לרמת ההכנסה הנמוכה. זוהי בעצם הקידמה. או מה שנקרא "התמקצעות". כל אחד עוסק במה שהוא מתמחה, או במה שהוא בעצם מסוגל על פי כישוריו והשכלתו...זה יכול להיות רפואה הדורשת הכשרה גבוהה, זה גם יכול להיות ניקוי בתים שלא דורש כלל הכשרה.
אם היוצאת לעבודה משאירה את ילדיה לטיפול אצל אישה זרה שתחבק, תרגיע תאכיל ותלביש – מה שנקרא מטפלת, את ניקוי הבית תשאיר לעוד אשה אחרת – עוזרת הבית, שלעתים מחליטה גם איפה להניח את הכד החדש שהתקבל במתנה.. כך כולם "יוצאים" לעבודה. כולם עסוקים בחוץ. כך מאבדים את הקשר לקרובים אלינו. מאבדים את הטבעיות.
ובבית - את "מדורת השבט", או את האח בארצות הקרות, סביבה התקבצו בני המשפחה לשיחה, לשהייה משותפת כשהם יושבים פנים מול פנים, החליפה הטלוויזיה. אך מול הטלוויזיה אין מביטים כמעט זה בזה אלא עיני כולם נשואות לאור המנצנץ מהמסך. אין יושבים זה מול זה, אלא במעגל ובמבטים לעבר הטלוויזיה, אבל עדיין ביחד. אך עתה כשהתקדמו יותר והמצב מאפשר, דואגים לטלוויזיה בכל חדר. ואז גם המפגש המשפחתי מצטמצם מאוד. כך מתפוגגת החוויה המשפחתית כמעט לגמרי.
קוראים לזה קידמה וזה כנראה מתבקש במירוץ קדימה, במסגרת החיים האורבניים. אבל אין ספק שהטבעיות – ועוד מעט נתהה: "מה זה בכלל טבעיות?" – נעלמת ואיתה גם הרגישות והרגשות. מכאן עד לתחושת בדידות חזקה מאוד הדרך קצרה. כי אם איננו מחזקים קשרים רגשיים לקרובים לנו – הורים, ילדים, בני זוג ומשפחה בכלל, הנפש נעשית עקרה ומאבדת את הכושר להיות שמחה. כי השמחה באה ממקום של רגש, לא ממקום של הצלחה.
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י צפורה בראבי שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
