12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: נאמנויות - דיני מסים
מאת: אלי דורון, עו"ד / [email protected]   שמור מאמר למועדפים

בעקבות הרפורמה במס הכנסה, אשר נכנסה לתוקף ביום 1/1/2003 כולם מדברים על יצירת "נאמנות בין- לאומית". על מה מדובר?

עד לרפורמה במס הכנסה ניתן היה לצבור רווחים בחו"ל מהכנסות פאסיביות (דיבידנד, ריבית, שכ"ד וכד') ועל ידי קבלתם לראשונה בחו"ל להימנע, באופן לגיטימי לחלוטין, מתשלום מס בישראל. כך לדוגמא, ישראלים אשר הפקידו בחשבונות בנק זרים כספים נושאי ריבית –פטורים היו מתשלום מס בישראל בגין הכנסת ריבית זו ובאותה מידה, ישראלים שקנו בניין בחו"ל המניב הכנסה מדמי שכירות אשר התקבלה בחו"ל – פטורים היו מתשלומי מס בישראל בגין הכנסות אלה.

הרפורמה הפכה את שיטת המיסוי בארץ, משיטה טריטוריאלית לפרסונאלית דבר שיצר מיסוי ישיר על "תושבי ישראל" החייבים, החל מ- 1/1/03 ,במס על כל הכנסותיהם מכל מקור בעולם, בלי כל קשר למקום הפקת, קבלת או היווצרות ההכנסה.

כך יוצא, שכל אותם ישראלים אשר עד כה לא חויבו במס בישראל בגין הכנסות מריבית, דמי שכירות ועוד, נדרשים עתה, על פי הרפורמה, לעשות כן.

ברם, ישנם ישראלים רבים אשר אחזו בחו"ל, תחת שמם, פקדונות ו/או השקעות מניבות ואשר מטעמים כאלה או אחרים העבירו ו/או מעבירים את הנכסים האמורים לבעלותה של " נאמנות בין לאומית" (כמשמעותה להלן) אשר יוסדה על ידם בעבר ו/או מיוסדת על ידם בהווה והכל , בהשען על טעמים ענייניים , דוגמת טעמים כלכליים ו/או משפחתיים ו/או מסחריים ו/או גבייתיים.

יצירת נאמנות, לישראלים אלה, יכולה להיות פתרון מתאים. פעולה זו מושתתת על התפיסה לפיה , בנסיבות כאמור, הנכס יצא מקנינו ו/או "מידיו" של בעליו המקוריים של הנכס, ועבר לקניינה (בעלותה) של הנאמנות הבין לאומית, שמקום מושבה מחוץ לגבולות מדינת ישראל.

משכך והואיל וה"נכס" נשוא הנאמנות יצא מבעלותו של הישראלי ועבר לבעלות זרה, נטען כי ההכנסות בגין אותו נכס אינן חייבות במס ע"פ הדין בישראל.

מנגד באמצעות מנגנוני הנאמנות, יכול יוצר הנאמנות (הבעלים המקוריים של הנכס) לנתב את פירות הנכסים למטרות מוגדרות ו/או לבני משפחה ו/או בני אדם אחרים שיוצר הנאמנות חפץ להיטיב עמם .

חשוב לדעת במה הדבר כרוך.

כדי שניתן יהיה לטעון שהנכס הוצא מידיו ו/או מקניינו של אותו "תושב ישראל", העברת הנכסים לנאמנות צריכה להיות "בלתי חוזרת" ו"בלתי הפיכה" שכן - כל עוד השליטה בנכס המועבר תשאר בידי המעביר, ניתן יהיה לייחס לו את ההחזקה והשליטה האפקטיבית בנכסים ובהתאמה למסות אותו בארץ.

כלומר יוצר הנאמנות צריך להבין שהוא נפרד מהנכס המועבר על ידו לנאמנות.

ההפרדות שלו מהנכס חייבת להיות מוחלטת וזאת לטובת אותה נאמנות בין לאומית, המנוהלת ונשלטת מחול ע"י "נאמן" זר, שאינו תושב ישראל.

אותו "נאמן", העומד בבסיס הנאמנות, ישלוט בנכסים שהועברו לנאמנות והכל בהתאם (בדר"כ) לרצונותיו המוצהרים של מיסד הנאמנות, כפי שהועלו על הכתב , במסגרת יסוד הנאמנות, ע"י יוצר הנאמנות.

הנאמנות עליה מדובר איננה נאמנות במובן של שליחות אלא במובן של העברת הנכסים לישות משפטית ההופכת לבעלים של הרכוש.

יצירת הנאמנות והעברת הנכסים לבעלותה, מגלמת, בנסיבות המתאימות יתרונות לא מבוטלים, שכן בהתקיים התנאים המתחייבים -הנכס שהועבר לנאמנות איננו עוד בבעלות יוצר הנאמנות ו/או בבעלותו של תושב ישראל אחר ולכן הכנסות השכירות ו/או הריבית ו/או כל הכנסה אחרת הנצמחת לנאמנות תהא פטורה ממס בישראל.


נודה, כי לאחרונה מנגנוני נאמנות בין לאומיים, כאמור, משמשים בנוסף גורמים כאלה או אחרים המבקשים להגן על ההון המשפחתי ו/או על נכס כזה או אחר - מפני צדדים שלישיים, דוגמת : נושים, בן זוגם לשעבר, שותפם לעסקים אחרים, והכל תוך השענות על העקרון לפיו מנגנון הנאמנות מקנה חסיון לעניין זהות הנהנים ובכלל.

כך יוצא, שתושב ישראלי המעונין להבטיח, באופן בלתי חוזר, כי צאצאיו יקבלו בעתיד חלק מהונו , מבלי לחשוש מפני תביעות עתידיות ו/או מהלכים כאלה או אחרים העלולים לסכן את אותם נכסים, יפעל ליסודה של נאמנות בין לאומית, בה צאצאיו יוגדרו כנאמנים ואשר אליה יועברו אותם נכסים , האמורים להבטיח את עתיד צאצאיו ו/או כל צד שלישי אחר.

בנסיבות אלה ברור וגלוי הוא כי במוסד הנאמנות יש מנגנונים המאפשרים מילוי רצונותיו או הוראותיו של יוצר הנאמנות לגבי השימוש בנכסים המועברים לנאמנות. אותו מעביר יוכל להורות לנאמן, במועד היווצרות הנאמנות, מה עליו לעשות בנכסים המועברים, מה סמכותו, במה עליו להשקיע אותם, מתי עליו לחלקם, למי עליו לחלקם ובאיזו תדירות על לעשות כן.

בעת יצירת הנאמנות מקובל לתת לנאמן מכתב רצונות, שבו היוצר מביע רצונו בדבר השימוש וההשקעה של נכסי הנאמנות. כעקרון, הנאמן אינו כפוף להוראות יוצר הנאמנות, אולם ההנחה היא כי הוא יפעל במסגרת מכתב הרצונות/הוראות של יוצר הנאמנות. בנוסף ניתן גם למנות גוף מפקח (PROTECTOR) אשר יפקח על פעולות הנאמן בנכסים, יוכל למנוע פעולות מסוימות ובמידת הצורך להחליפו.

בנסיבות אלה, הנכסים הועברו לנאמן שהינו תושב זר ומשכך הכנסות מריבית ו/או אחרות שינבעו מאותה נאמנות בינ"ל לא ימוסו בישראל, הגם שהנהנים , העתידים לקבל נכסים אלה, תושביי ישראל.

זאת ובנוסף, הנאמנות יכולה להיות פתרון יצירתי לפתרון בעית השליטה והניהול בחו"ל.

כך למשל מי שיש לו עסקים בחו"ל המוחזקים על ידי חברה במקלט מס, יוכל להעביר את אחזקותיו בחברת ה- OFFSHORE לנאמנות. על ידי כך ניתן יהיה מחד לצבור הכנסות פטורות בחברת ה- OFFSHORE ומנגד לטעון על העדר זיקה לחברה מאחר והשליטה בפועל בידי הנאמנות.

ההתייחסות לנאמנויות במסגרת הרפורמה היא במסגרת נושא הדיווח. כבר בדו"ח השנתי לשנת 2002 מחויב תושב ישראל לדווח אם יצר נאמנות בשנת המס או אם קיבל בשנת המס מכספי הנאמנות סכום העולה על 100000 ₪. בדו"ח יפורטו זהות הנאמן, הנהנה והמוטב ואם הוא תושב חוץ גם את מדינת המושב שלו.

החוק יוצר פרובלמטיקה הואיל והוא מחייב בהגשת דו"ח כאמור גם מי שהוא נהנה מכספי הנאמנות במישרין או בעקיפין. הבעייתיות נוצרת הואיל וייתכן כי הנהנה איננו יודע כי הוא נהנה וכן ייתכן כי המוטב החייב בדו"ח בארץ כלל אינו תושב ישראל.

לייעוץ, שאלות או פגישה בנושא, צרו קשר במייל:
[email protected]
או בטל': 04-8526693 או 03-6127446