12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: הערכת מסוכנות
מאת: דרור אורטס שפיגל   שמור מאמר למועדפים

מושגים ראשוניים בהערכת מסוכנות לעברייני מין

דרור אורטס-שפיגל

א. מבוא

המסוכנות הנובעת מעבריינים בכלל, ובפרט זו הנובעת מעברייני מין, הינה נושא ההולך ותופס מקום חשוב בשיח הציבורי. המקרים האחרונים של בריחת בני סלע, אשר הורשע במספר מעשי אינוס, ורצח הנערה תאיר ראדה בקצרין גרמו לפחד גדול בציבור והיוו דוגמא טובה, אף כי קיצונית, למרכזיות סוגיה זו. התוצאה של מצב זה עלולה להיות פיתוח גישות הגורסות שיש להרבות במעצרים ובעונשי מאסר ארוכים כברירת מחדל בשם ההגנה על הציבור. עם זאת, הרעיון להחזיק את כל הנחשבים מסוכנים מאחורי סורג ובריח למשך שנים ארוכות מעורר בעיות מוסריות כבדות משקל וספק רב אם הוא ישים. הצורך והדרישה לאזן בין זכויות הפרט וזכות הציבור לביטחון אישי מביא מערכות משפט ברחבי העולם, ובשנים האחרונות גם בישראל, לנסות ולהסתייע באופן גדל והולך בכלים מקצועיים על מנת להעריך את המסוכנות העתידית של אדם, לאתר את גורמי הסיכון ולפתח כלים לנהל את המסוכנות בדרך שתקדם את ביטחון החברה.

הערכת מסוכנות באופן תקף ומהימן היא אחת המשימות הנדרשות מאנשי מקצוע המתמחים בעבריינים בכלל ובעברייני מין בפרט. אנשי טיפול מסתמכים על הערכת מסוכנות כדי לבנות תכניות שיקום וטיפול וכדי להעריך את יעילותן. עריכת חוות דעת הכוללות הערכת מסוכנות יכולה להידרש גם לצרכים שונים בהליכים פליליים ובכלל זה בשלב המעצר, לקראת גזר הדין, במהלך המאסר וכחלק מההחלטה אם לשחרר את האסיר לחופשות ובוועדת שחרורים לפני שחרור מוקדם . לאחרונה, עם כניסתו לתוקף של החוק להגנה על הציבור בפני עברייני מין, עלה הצורך בהערכת מסוכנות גם בהליכים משפטיים לאחר ריצוי עונש .

במאמר זה אגדיר את התחום בו עוסקות הערכות מסוכנות, אציג את שלושת סוגי הכלים המשמשים אנשי מקצוע בקביעת הערכת מסוכנות, התחומים וסוג המידע בעזרתו נעשית הערכת המסוכנות על ידי איש מקצוע ואדון באופן ביקורתי באפשרויות הגלומות בכלי זה כמו גם במגבלותיו.


ב. מסוכנות מהי?

המושג מסוכנות כולל בתוכו אלמנטים רבים אשר חלקם קשורים לאופי המעשה האלים וחומרתו ואחרים קשורים לתדירות ביצוע המעשים וסבירות התרחשות המעשה האלים בעתיד. מסוכנות היא איום אשר מרכיביו משתנים ממקרה למקרה ואין אפשרות ליצור בענינו כללים ברורים. לכן אין אפשרות חיזוי של המסוכנות בביטחון מוחלט. ההנחה היא כי מדובר בסיטואציה הכוללת בה נמצא הנבדק ולא רק במאפייניו האישיים .
מסוכנות מוגדרת כרצון לביצוע פגיעה פיזית או פסיכולוגית באדם אחר או באנשים אחרים. לפי הגדרה זו מסוכנות קיימת בכל אדם ואדם. אדם מסוכן הוא אדם אשר דבריו או מעשיו מלמדים שהסבירות שהוא יפגע באנשים אחרים גדולה מהסבירות של רוב האנשים . מסוכנות מינית מוגדרת כאפשרות שאדם יבצע, ינסה לבצע או יאיים בביצוע מעשה מיני עם אדם אשר אינו מסכים או אינו מסוגל להסכים לכך .

ג. הערכת מסוכנות

הערכת מסוכנות מוגדרת כתהליך של איסוף מידע בכדי לעזור בקבלת החלטות הקשורות לטיפול או לניהול ההליך המשפטי של הנבדק. מטרת ההערכה היא מניעת אלימות. הערכת המסוכנות מיועדת להיות כלי מקצועי אשר מאפשר התערבות מכוונת, שיפור קבלת החלטות, שיפור שקיפות קבלת החלטות וכן הגנת זכויות הפרט. במדינת ניו-יורק הוגדרו המטרות הנדרשות מהערכת מסוכנות ביחס ל – 6 תחומים:
• שיפור יכולת קבלת ההחלטות;
• שיפור מידת העקביות בקבלת ההחלטות (הפחתת ההשפעה של משתנים אישיותיים של הבודק);
• הגנה על בטחון הציבור;
• המלצה וכיוון התערבויות טיפוליות;
• הגנה על זכויות הפרט של הנבדק;
• הערכת האחריות המוטלת על מוסדות כגון בתי כלא, בתי משפט ובתי חולים .


Hart מחלק את הערכת המסוכנות לחמישה מרכיבים:
1. הערכת האיום – חלק זה כולל את הגדרת המצבים בהם גובר הסיכון אצל הנבדק (מצבי הסיכון). הערכת האיום נעשית בפרמטרים שונים, מדוייקים ככל האפשר. הספרות מדברת על שני סוגים של גורמי סיכון: גורמים סטטיים (לא משתנים) כגון מין, גיל, מחלות נפש, ההתפתחות מוקדמת ומערכות יחסים אינטימיות בעבר.
גורמים דינמיים (משתנים) כמו אלכוהוליזם, שימוש בסמים, יכולת שליטה בכעסים וגורמי תמיכה.
הערכת האיום נעשית על סמך מאפיינים (מתוך התיקים) של התנהגות הנבדק בעבר, על סמך מידע שהוא מוסר למעריך המסוכנות ועל סמך מידע שניתן ללמוד ממקורות מידע חיצוניים.
2. הערכת כמותית ואיכותית של הסיכון - חלק זה כולל את הערכת התדירות אשר בה מתקיימים מצבי הסיכון. כך לדוגמא ניתן לבדוק את הסיכון שאדם יגיע לביתו שיכור. הערכת כמות הסיכון נעשית אף היא בעזרת בדיקת סוגי העבירות אותן עשה וסוגי העבירות יש סיכוי שיעשה בתנאים החדשים בהם ישהה.
3. הגדרה והערכה של התנאים הגורמים למצבים מסוכנים –בחלק זה מנסה מעריך המסוכנות להצביע על הגורמים האישיותיים או הסביבתיים אשר גורמים למצבי הסיכון. כך, לדוגמא, לגבי נבדק הסובל ממחלת נפש רמת הסיכון שלו תהיה גבוהה יותר כאשר המחלה נמצאת במצב אקטיבי או כאשר הוא לא תחת מעקב רפואי רצוף. דוגמא לגורם סביבתי אשר יכול להיות בעל השפעה כתנאי לסיכון יכול להיות הימצאותו או העדרו של קשר זוגי יציב. גורמים אחרים יכולים להיות גורמים פסיכולוגיים, תעסוקתיים, משברים בתפקוד או שילוב של גורמים שונים.
4.בדיקת יכולת המימוש של התנאים הגורמים למצבים המסוכנים – לאחר שמעריך המסוכנות מאבחן את הגורמים ליצירת מצבי סיכון ואת מאפייני מצבי הסיכון הוא נדרש להעריך באיזו מידה הגורמים האלו משפיעים על הנבדק בטווח הקצר או עשויים להשפיע עליו בטווח הארוך ומה ההסתברות שגורמים למצבי סיכון יתרחשו בעתיד ביחד או לחוד. כך, לדוגמא ניתן לבדוק את הסבירות שאדם יהיה לבד עם בנותיו בשעות הלילה כאשר הוא תחת השפעת סמים.
5.ניהול המסוכנות- החלק האחרון של הערכת המסוכנות הוא בדיקת אמצעים לניהול המסוכנות באמצעות התערבות חברתית תוך אפיון אופי ההתערבויות הנדרשות, משכה, ומידת האינטנסיביות שלה. ההתערבויות יכולות להיות במישורים שונים של החיים, בהתאם לערכת גורמי הסיכון, הכוון תעסוקתי, יעוץ, הדרכה מילוי צרכים חברתיים ואפשרות לספק צרכים מיניים.

שני המרכיבים האחרונים מלמדים על תפיסה לפיה בדרך כלל מסוכנות, והערכות מסוכנות, אינם נתונים קבועים אלא תוצרים של מצב דינאמי המגיב ומשתנה בהתאם לתנאים הסביבתיים המשפיעים במידה רבה על הנבדק. מתפיסה זו עולה גישה המכוונת למחשבה על כך שאין לחשוב על הערכת המסוכנות כמדד ל"ציון מסוכנות" קבוע, אלא כאמצעי אבחוני אשר נועד לקבוע את התנאים להפחתת מידת המסוכנות העתידית הנשקפת מאדם.


ד. גורמי סיכון בעבירות מין

הערכות מסוכנות מבוססות על שני סוגים של גורמים: גורמים קבועים (סטאטיים) וגורמים משתנים (דינאמיים). הגורמים הקבועים קשורים ברובם להיסטוריה של הנבדק ואילו הגורמים הדינאמיים קשורים לנסיבות החיים העכשוויות של הנבדק, נסיבות חיים אשר יכולות להשתנות כתוצאה משינויים באורח החיים של הנבדק וכתוצאה מהתערבות טיפולית (Boar, Hart, Kropp & Webster, Manual for the SVR-20, 1997).

הגורמים הסטאטיים משפיעים בעיקר על הערכת מסוכנות למועדות (רצידיביזם) בטווח ארוך. מעניין לציין כי הערכות מסוכנות לטווח הארוך נותנות משקל רב למשתנים הבאים:
• גיל, מין ומצב משפחתי – באופן כללי ניתן לשער כי ככל שאדם קרוב יותר לגיל 20 והיותו חסר מערכת יחסים אינטימית קבועה המסוכנות ממנו גדלה.
• ריבוי עבירות מין קודמות וסוג עבירות המין אשר הנבדק ביצע בעבר – ככלל, ככל שגיל תחילת ביצוע העבירות הוא נמוך יותר וככל שמדובר בעבירות מין חמורות יותר (ובעיקר עם נטייה לנקוט באלימות אגב ביצוע העבירות) וככל שהמגוון של עבירות המין הוא גדול יותר כך עולה רמת המסוכנות.
• זהות קורבן העבירה יכולה גם היא ללמד על מועדות, כך ביחס לעבירות מין המופנות אל זרים או עבירות מין כלפי קטינים בנים.
מנגד השתתפות יעילה בהליך טיפולי יכולה להביא להקטנה ברמת המסוכנות.

הערכת מסוכנות לטווח קצר ולצרכי טיפול נותנת משקל רב יותר לגורמים דינאמיים משתנים. הגורמים הדינאמיים מתחלקים לשני סוגים :
א. גורמים דינמיים יציבים לטווח של שבועות וחודשים כגון: התמכרויות לסמים ולאלכוהול; הפרעות אישיות, בעיקר הפרעות אנטי-סוציאליות; העדפות מיניות סוטות כגון פדופיליה והשפעה שלילית של הסביבה החברתית. HANSON 1993 מצא כי גורמים דינמיים הקשורים לאישיות השתפרו משמעותית בעקבות טיפול והדברים באו לידי ביטוי במבחני MMPI.
ב. גורמים דינמיים אקוטיים כגון שינויים במצב התעסוקה או פיטורים; שינויים במערכות יחסים אינטימיות (נישואים או גירושים); ריבוי מערכות יחסים המגדיל את מידת המסוכנות.

מעניין כי לפי מחקרם של Broadhurst & Maller, Ther recidivism of sex offenders in western ostralian prison population, British Journal of Criminology 32, 1992
הגורמים לרצידיביזם אצל עברייני מין אינם שונים משאר העבריינים השוהים בבתי הכלא . לפי Craig, Browne & Stringer, Jur of Trauma, Violence & Abuse, Jan. 2003 סטיה מינית והתאבון המיני הם הגורמים הספציפיים המרכזיים לרצידיביזם לעבריינות מין.

ה. שיטות להערכת מסוכנות
במחצית השנייה של המאה העשרים היו נהוגות שתי גישות מרכזיות להערכת מסוכנות. הגישה הקלינית והגישה האקטוארית:
הגישה הקלינית היא הגישה אשר רווחה בעולם עד אמצע שנות התשעים ואשר נפוצה בארץ עד היום. גישה זו מתמקדת בפרט הנבדק וכוללת ראיון קליני עם הנבדק ואיסוף מידע (אנמנזה) מהתיקים הכתובים ומגורמי הכלא.
יתרונות הגישה הקלינית הם בכך שהיא מאפשרת גמישות רבה מבחינת המקום והזמן בו ניתן לערוך את הראיון הקליני והיא נעשית על ידי אנשי מקצוע (פסיכולוגים, פסיכיאטרים, קרימינולוגים קליניים או עובדים סוציאליים) המיומנים במפגשים קליניים ללא שתידרש הכשרה מיוחדת.
הביקורת על שיטה זו מדברת על כך שמדובר בשיטה לא מבוססת וחסרת מבנה תאורטי (Grubin,D, Inferring predictors of risk: sex offenders, international review of psychiatry 9, 1997).

במהלך השנים ככל שנעשו מחקרים שביקשו לאמוד את מידת התקפות והמהימנות של השיטה גברה הביקורת כלפי הגישה זו. מחקרים הראו כי הערכת המסוכנות המבוססת על ראיון קליני תלויה באופן כמעט בלעדי בידע ובניסיון של מעריך המסוכנות, וכי השיטה נתונה להטיות רבות של מעריך המסוכנות עצמו, כך שמעריכי מסוכנות שונים יגיעו לתוצאות שונות לגבי המסוכנות של אותו הנבדק, בהתאם לניסיון המקצועי
שלהם, לאופי שלהם ולסוג האינטראקציה שנוצרה בינם לבין הנבדק. מחקרים הראו כי בשיטה זו איכות ההערכות אינה גבוהה (Boar, Hart, Kropp & Webster, Manual for the SVR-20, 1997).
MONAHAN (1981) טען על בסיס סקירת חמישה מחקרים כי "פסיכיאטרים ופסיכולוגים מדייקים בלא יותר מאשר באחד מכל שלושה ניבויים של התנהגות אלימה... נתונים אלו מתייחסים לאוכלוסיה של אנשים הנמצאים באשפוז פסיכיאטרי.


הגישה האקטוארית גישה זו התמקדה בחקר של קבוצות גדולות של עבריינים ועברייני מין תוך ניסיון ללמוד על הגורמים המעלים את ההסתברות לביצוע עבירות בעתיד. השיטה מבססת הערכה על מודלים מדעיים המעריכים סבירות להיווצרות אירוע ע"פ גורמים סטאטיים ודינאמיים אשר נמצאו בקורלציה גבוהה עם מועדות. קיימים כיום כלים שונים המבוססים על מודלים מדעיים לבדיקת אלימות כללית, אלימות מינית, אלימות במשפחה ועוד. כך לדוגמא אחד הכלים להערכת מועדות בקרב עברייני מין בוגרים, אשר מואשמים או הורשעו בביצוע עבירות מין, אשר נמצא בשימוש במב"ן הוא כלי בשם STATIC-99 (Harris,Phenix, Hanson & Thornton, Static-99 coding rules Revised, 2003).
הכלי מבוסס על עשר שאלות אשר כל אחת מהן בודקת גורם סיכון סטאטי אחד, אשר מחקרים שונים מלמדים על היותו גורם המעלה את ההסתברות לביצוע עבירות בעתיד. כך, בין גורמי הסיכון יש את גילו של הנבדק (האם הוא מעל גיל 25); התנסות במערכת יחסים אינטימית קרובה אשר נמשכה מעל לשנתיים; האם קורבן העבירה היה זכר, עבר פלילי בעבירות שאינן עבירות מין ועוד. לגבי כל שאלה שבה הנבדק משתייך לקבוצת סיכון הוא מקבל ניקוד וככל שסכום הניקוד גבוה יותר רמת הסיכון העתידי הנשקפת מהנבדק היא גבוהה יותר.

יתרונות השיטה הם בכך שהיא משתמשת בידע מחקרי וידע קליני שנאספו במחקרים רבים אשר בוצעו על מגוון גדול של נבדקים. בנוסף כלי הערכה בהם משתמשת הגישה הם מובנים ומאפשרים איסוף החומר בקלות. כמו כן, הערכה בעזרת כלי הערכה מאפשר רמה גבוהה של חזרתיות על הבדיקה (מצב בו בודקים שונים יגיעו לתוצאות דומות).
חסרונות השיטה הן בכך שקשה מאוד לבנות כלי הערכה אמינים וקשה אף יותר לתקף אותם לאוכלוסיות שונות (כלומר, להתאים את כלי הערכה אשר נבנה בקנדה לאוכלוסייה בארץ או אף לקבוצות אוכלוסייה שונות בארץ). חסרון נוסף הוא בכך שהערכת מסוכנות המבוססת כל כולה על הערכות סטטיסטיות מתעלמת מגורמים אישיים נוספים המשמעותיים לנבדק הספציפי. אף שהספרות מראה כי לגישה האקטוארית תקפות גבוהה יחסית להערכה קלינית (Hanson & Bussiere, 1996; Hood, Shute, Feilzer & Wilcox, 2002) אנו רואים בפרקטיקה כי יש מקרים רבים בהם כלי ההערכה לא נותנים מענה טוב בגלל משקל גדול אותו יש לתת לגורם או גורמי סיכון ספציפיים. הכוונה היא לכך שיש לתת משקל מיוחד לגורמי סיכון יחודיים למקרה המקבלים משקל מכריע. דוגמאות טובות הם מקרים בהם יש רמה גבוהה של פסיכופטיה או מחלות נפש .


הגישה הקלינית המובנית. נוכח הביקורת על שתי הגישות המסורתיות יותר התפתחה בשנים האחרונות גישה שלישית אשר מכירה במגבלות של שתי הגישות הקודמות ומבקשת לאמץ את היתרונות של כל אחת מהן. גישה זו מכונה הגישה הקלינית המובנית והיא מבססת את הערכת מסוכנות על ראיון והערכה קלינית הנתמכת בשימוש בכלי הערכה מובנים וספציפיים ככל האפשר RISK, International Association of Mental health Services)). גישה זו מדגישה את הצורך בתכנון ובדיקה של תרחישים עתידיים אשר יקטינו את המסוכנות העתידית. באופן מעשי מציע Hart :
• הגדרת מערך בקרה על אספקטים שונים בחייו של האדם בקהילה.
• חתירה למערך חיים נורמטיבי של אדם בקהילתו.
• מניעה או הקטנה של מצבי סיכון אותם ניתן לצפות מראש.
לדוגמא ניתן לראות כי המסוכנות הנובעת מעבריין מין אשר פגע בילדים בלילה תרד אם הוא ישן בהוסטל תחת פיקוח אנשי צוות והקשר שלו עם ילדיו יהיה תחת בקרה.

אחד המערכים המתקדמים בעולם לפי גישה זו נבנה בסקוטלנד והוא מציב את הסטנדרטים המובילים והמקובלים בעולם. לפי הסטנדרט בסקוטלנד צריכה הערכת מסוכנות לכלול :


• בדיקה והערכה של מסמכים רשמיים ואחרים הקשורים לנבדק ולעבירות
• כלי מובנה אחד לפחות להערכת מסוכנות
• ראיון קליני (לפחות אחד) עם הנבדק
• התייעצות רב מקצועית (אינטר-דיסציפלינרית).

הסטנדרט המקצועי המתפתח כיום הוא לכתוב הערכות מסוכנות המבוססות על שיטה זו. ההערכות כוללות תאור מדויק של מקורות מידע רבים ככל האפשר, הגדרה של גורמי הסיכון והגורמים מפחיתי הסיכון. הערכות המסוכנות נכתבות במבנה קבוע ותוך נסיון לבצע את ההערכה ע"י מספר מעריכים או בהתייעצות בצוות -דבר המגדיל את תקפות ההערכה .

יתרונות השיטה הקלינית המובנית הן שימוש במידע רחב ומגוון; התייחסות והתבססות הן על מידע קליני והן על כלי הערכה אקטואריים. אשר על כן השיטה מאפשרת שקיפות וביקורת על הערכה שנעשתה על ידי מעריך מסוכנות ומבטיחה אפשרות לחזרתיות וקבלת ממצאים דומים על ידי מעריכי מסוכנות שונים.
חסרונות השיטה הן בכך שהיא מחייבת את מעריך המסוכנות לאסוף מידע רב אשר לא תמיד נגיש ולכן דורשת זמן ומשאבים רבים. כמו כן, כמו שאר השיטות, חשוב לציין כי לא נערכו בארץ מחקרי תיקוף אשר יבדקו את השיטה ואת הסטנדרטים של הכלים בארץ.

כלי הערכת המסוכנות משמשים את מעריכי המסוכנות הפועלים בגישה האקטוארית או בגישה הקלינית המובנית. גישה אחרונה זו היא המובילה כיום בעולם והולכת ומתקבלת כגישה מרכזית גם בארץ.

ה. מעריכי מסוכנות

הערכת מסוכנות היא מהמשימות הקשות ביותר הנדרשות מאנשי המקצוע והאחריות בביצוע משימה זו כבדה במיוחד. קושי גדול עלול להיווצר במתן הערכות מסוכנות על ידי איש מקצוע המטפל בנבדק, בגלל חשש מההעברה הנגדית הקיימת בטיפול. לכן, משתדלים ארגונים רבים לשמור על הפרדה בין אנשי מקצוע המטפלים בעברייני המין לבין מעריכי המסוכנות.
מעריכי מסוכנות מגיעים ברב המקרים מעולם הפסיכיאטריה, פסיכולוגיה, קרימינולוגיה ועבודה סוציאלית. בשלב זה, מעטים הם אלה בארץ אשר עברו הכשרה מסודרת בתחום הערכת המסוכנות או התמחו בתחום זה.

מעריכי מסוכנות העובדים במסגרות ציבוריות נתקלים בשאלה קשה של נאמנות מקצועית. חובת הנאמנות לחברה ו/או למערכת בה הם עובדים (כגון שב"ס או המשטרה) מול חובת הנאמנות לנבדק. מעריכי מסוכנות עצמאים נתקלים בבעיה אתית אחרת לגבי ביצוע הערכת מסוכנות לפי הזמנה ובתשלום של צד בעל עניין. קיימת סכנה כי מעריכי מסוכנות אלה יטו הערכה לצד הגורם המשלם להם (פרופ. פטר סילפנד, הרצאות 2007).
פתרון אפשרי לקשיים הללו טמון במספר גורמים:
א. עצמאות מקצועית של מעריכי מסוכנות. הכרה בעובדה כי המעריכים מפעילים ידע וכלים מקצועיים אשר
תוצאותיהם אינם ידועים מראש.
ב. שימוש בגישה הקלינית המובנית להערכת מסוכנות תוך איסוף מידע רב ממקורות רבים וניתוחו בצורה
ברורה.
ג. שקיפות הקיימת לגבי מרכיבי הערכות מסוכנות המעמידות אותן לבחינה ולביקורת מקצועית ומשפטית.





ו. דיון

על אף הפיתוח הרב שנעשה בתחום של הערכות מסוכנות בשנים האחרונות קיים קושי בסיסי העולה מכך שמסוכנות היא מונח עממי אשר חסרה לו הגדרה ברורה והוא אינו שייך באופן ברור לאחת מהדיסציפלינות הטיפוליות: פסיכיאטריה, פסיכולוגיה, קרימינולוגיה או עבודה סוציאלית. ככל שקשה להגדיר ולאפיין את המשמעות המקצועית של המושג 'מסוכנות' קשה שבעתיים לבנות ולפתח כלים שיוכלו לבחון את מידת המסוכנות העתידית של אדם. ואכן, המחקר מראה כי יכולת החיזוי שלנו לגבי התנהגות עתידית של אדם היא עדיין בינונית במקרה הטוב .

גישות מודרניות אינן רואות במסוכנות תכונה פנימית של האדם בלבד אלא רואות במסוכנות את המצב הכולל בו נמצא האדם בזמן מסוים. הגישה הקלינית המובנית, המקובלת היום בין הקלינאים והחוקרים, מדגישה לכן התייחסות למצבים העתידיים העלולים להגדיל את המסוכנות הנובעת מהנבדק או להקטינה. גישה זו נשענת על ניתוח של תרחישים שונים ובניית מערך אשר ימנע תרחישים המגדילים את המסוכנות.


יש לזכור כי בעצם הטלת הגבלות ופיקוח על אדם יש פגיעה בזכויות הפרט שלו וממילא נוצר קונפליקט בין זכויות אלה לזכות הציבור והקרבנות העתידיים (האפשריים) לביטחון אישי. הניסיון הקליני בעולם (Hart 2006) וכן נסיוננו בארץ מלמד כי ניתוח המצב האישי, המשפחתי והכלכלי של כל נבדק, מביא למציאת מגוון אפשרויות שיקום כמו:
• מגורים מוגנים והוסטלים מסוגים שונים
• טיפול תרופתי ושיחתי ממגוון סוגים
• אפשרויות שונות למעקב ופיקוח
• אפשרויות שונות לתעסוקה רגילה ומוגנת
• טיפול בהתמכרויות

אפשרויות אלה מסייעות למעריך המסוכנות למצוא את התרחישים הספציפיים בהם צפויה המסוכנות להיות נמוכה עבור כל נבדק. משימה זו דורשת מידה רבה של מקצועיות,יצירתיות ויכולת תיאום בין גורמים חברתיים רבים. עם השלמתה, נוצרות, אפשרויות חדשות המהוות סיכוי טוב לחיים טובים יותר לפרט שפגע ומצב בו החברה יכולה לחוש בטחון יחסי. יש להתייחס להרגשת הבטחון בפרספקטיבה רחבה של זמן כי במערכת הענישה אין כמעט מצב בו עבריין אינו משתחרר לקהילה בסופו של דבר. לעתים שחרור מדורג, מתוכנן ומפוקח נותן יותר בטחון מאשר הרחקה ואחריה שחרור לקהילה ללא פיקוח.
לאור החוק להגנה על הציבור, נפתח בשנה האחרונה, לראשונה, קורס למעריכי מסוכנות ומטפלים בעברייני מין. בשטח,משתמשים אנשי הסנגוריה הציבורית ועורכי דין פרטיים יותר ויותר בהערכות מסוכנות. במקביל, אנו עדים גם לתהליך בו גורמים שיפוטיים רוחשים אמון גובר להערכות מסוכנות מקצועיות המתבססות על מידע רחב ונותנות ניתוח מעמיק. מכל אלה ניתן להניח כי תחום הערכת המסוכנות ילך ויתפתח בשנים הקרובות ונדרש להכנת שיטות וסטנדרטים ישראלים ברורים לשדה זה.









Cohen,D. Notes on the Clinical Assessment of Dangerousness in Offender Populations,
First published in Psychiatry On-Line 1997

Craig, Browne,Stringer,Beech, Sexual recidivism: A review of static, Dynamic and actuarial predictors Journal of Sexual aggression 2005.

Stephen D. Hart, Ph.D. Simon Fraser U. Canada. Lectures in Israel 2006.
Weiscopf consulting company, Forensic Mental health Risk Assessment Primer, Presented to the NY state conference of Mental Hygiene Directors (2000)

Harris, phenix, Hanson & Thornton, Static 99 coding rules revised 2003.
Epperson, Kaul, Goldman, Huot, Hesselton & Alexander, Minnesota Sex Offender Screening tool Revised, (MnSOST-R) 2005.
Boer, Hart, Kropp & Webster, Manual for the Sexual Violence Risk – 20, 1997.
Craig, Kevin, Stringer & Beech, Sexual recidivism: A review of static, dynamic and
actuarial predictors, Journal of sexual aggression, Jan 2005.
Standards and guidelines for risk assessment, RMA, 2006 http://www.rmascotland.gov.uk/whoweare.aspx
Hanson & Bussiere, Predictors of Sexual offender Recidivism: A Meta-Analysis,
Department of the Solicitor General of Canada, Ottawa, 1996.
Hanson, Steffy & Gauthier. Long term recidivism of child molesters, Journal of
Consulting and Clinical Psychology, 1993.
Hood, Shute, Feilzer & Wilcox, Sex offenders emerging from long-term imprisonment: a
study of their long-term reconviction rates and of parole board members' judgements
of their risk, British Journal of Criminology 43, 2002.
Monahan, J. Predicting Violent Behavior: An assessment of clinical Techniques. Sage,
Beverly Hills, 1981.
אסף קרון, כלים להערכת מסוכנות להתנהגות אלימה כלפי האחר והתנהגות אובדנית, סקירת ספרות, ג'וינט ישראל, ינואר 2007.
פרופ. פטר סילפנד, הרצאות אוניברסיטת בר-אילן, 2007.