נושא המאמר: מאות הרוגים זה העומדן הנוראי של כביש הערבה, כביש מיושן, שני נתיבים ללא מערכת הפרדה כמו שצריך, כביש שמוביל ליעד התירותי מספר 2 במדינת ישראל ואחד מיעדי התיירות הפופולרים בעולם.
מאת: כיף להיות ישראלי!!! שמור מאמר למועדפים
מאות הרוגים זה העומדן הנוראי של כביש הערבה, כביש מיושן, שני נתיבים ללא מערכת הפרדה כמו שצריך, כביש שמוביל ליעד התירותי מספר 2 במדינת ישראל ואחד מיעדי התיירות הפופולרים בעולם.
אילת והים האדום.
מדוע אין רכבת לעיר כמו אילת?
מדוע כבר עשרות שנים לא בונים כביש אמיתי כמו באירופה לעיר כמו אילת?
מדוע משקיעים מיליונים בנמל תל אביב החדש ולא משקיעים כלום בכביד הערבה?
אולי משום ששר האוצר לא נסע לאילת ברכב כבר למעלה מ 20-30 שנה והוא מגיע לשם רק במטוס?
מדוע יש רכבת לבינימינה ורכבת לאשקלון ואין רכבת לאילת?
מדוע אנחנו אזרחי מדינת ישראל משלמים הון מס הכנסה וביטוח לאומי וארנונה וכיוצ"ב ולא מקבלים את המינימום המגיע לנו – בטחון!
האמת, נמאס לי מהמדינה הזו, נמאס מהעומדים בראשה, שמלבד מושבם ומשכורתם לא ממש מעניין אותם לרדת אל העם.
לא רק שאף ראש ממשלה לא נסע לאילת ברכבו הפרטי בעשרות השנים האחרונות, גם אף אחד מהשרים לא נסע לאילת ברכבו הפרטי, כולם מגיעים לשם בטיסה, למה שמישהוא בכלל יהיה אכפת לו ממצב הכביש לאילת.
למה צריך לחכות עד ש [ חס וחלילה ] יהרג איזה קרוב משפחה של אחד מהבכירים בכביש הערבה בכדי שמישהוא ירים את הכפפה.
למה צריכים אסונות ורסאי בכדי להבין שהחיסכון בכסף עולה אלפי מונים יותר.
להערכתי, וכביש הערבה הוא רק מקרה אחד מרבים, מדינת ישראל קרבה לסופה, הסוף יגיע תוך 20 שנה לערך או לפני מועד זה.
אין לנו סדרי עדיפויות נכונים, אין לנו מנהיגים רציניים, תיירים מבינים לאט לאט שיראל אינה יעד תיירותי, חיילים מבינים שלא כדאי להתגייס לקרבי כי אם חס וחלילה יחטפו אותם, אין מי שיחזיר אותם.
עצמאים שפותחים עסק בישראל יודעים שהממשלה תעשה הכל אבל הכל לקבור להם את העסק במיסים וחוקים בלתי אפשריים, בעלי מסעדות ומועדונים בתל אביב מבינים שהם צריכים לשלם דמי חסות לעבריינים וצריכים לסתום את הפה, מי שנוסע לאילת צריך לקחת בחשבון סבירות גבוהה להסדרי הלוויה בחזרתו, מדינת ישראל 2007, כל הכבוד!
נבחרת ישראל למונידיאל בדרא"פ.
כיף לחיות בישראל.
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י כיף להיות ישראלי!!! שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
