12459 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: אקדח שמופיע במערכה ראשונה, יירה בשלישית
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
יבואן הביא מחו"ל באמצעות הדואר שתי מחסניות לאקדח איירסופט, ביבוא אישי.
המכס תפס וחילט את המחסניות, וטען שגם ביבוא אישי, נדרש רישיון מהמשרד לבטחון פנים ומשרד הכלכלה, ורישיון כזה אין במקרה הנוכחי.
היבואן טען שמוצרים כאלה לא מצריכים רישיון ולא נאסרו על פי דיני האיירסופט בישראל.
מה יכריע בית המשפט, האם יגבה את המכס או את היבואן? על כך בסקירה הנוכחית, לאור פסיקה מן העת האחרונה (1).
 
מה היה סיפור המקרה?
בחודש אוקטובר 2022, רכש היבואן מחו"ל שתי מחסניות לאקדח איירסופט במחיר של 88 אירו, שהגיעו במשלוח באמצעות הדואר. רשות המכס תפסה וחילטה את הטובין בחודש מאי 2023 בהתאם לפקודת המכס, והיבואן תבע ביוני 2023 את השבת התפוס, על פי סעיף 192 לפקודת המכס.
רשות המכס טענה כי מאחר ומדובר בחלקי כלי נשק, היה על היבואן להציג אישור יבוא מן הרשות המוסמכת. משלא הציג, דין הטובין להיות מחולטים. רשות המכס הדגישה את הסכנה שבשחרור חלקי כלי נשק ללא אישור, אשר עשויים לזלוג לידי ידי עבריינים באופן שיסכן את שלום הציבור.
היבואן טען שלא מדובר בחלקי נשק ולכן הם אינם מצריכים אישור יבוא, התלונן על כך שהתשובה לפנייתו ניתנה כ-4 חודשים לאחר התפיסה, ועל כן תבע בנוסף גם פיצוי של 12,000 ש"ח חוץ מהשבת הטובין התפוסים. היבואן טען עוד, כי על פי צו האיירסופט (הרחבה בסוף המאמר), נאסר יבוא של פריטים מסוימים כמו חלק עליון, מכלול, קנה, והמחסניות כאן לא נכללו תחת האיסור.
רשות המכס עדכנה כי הטובין הושמדו בחודש יולי 2023, ועל כן התייתר הצורך להכריע בבקשה להשיבם, ונותרה שאלת חוקיות התפיסה והחילוט, והסעד הכספי שביקש היבואן כפיצוי.
 
מה פסק בית המשפט?
בית המשפט ציין שאין מחלוקת שהיבואן אינו עוסק ביבוא מסחרי של חלקי איירסופט ומדובר כאן ביבוא אישי, כהגדרתו בצו יבוא אישי, התשנ"ט-2019. יחד עם זאת, בדינים השונים נקבע שגם יבוא אישי, לעיתים, מצריך קבלת אישורי יבוא מהרשויות הרלוונטיות.
בית המשפט קבע שסיווג הטובין הוא בפרט 93.05 לצו תעריף המכס ("הצו"), המתייחס ל: "חלקים ואבזרים של פריטים שבפרטים 93.01 עד 93.04", כאשר פרט 93.04 לצו שאליו בוצעה ההפנייה, ובאופן ספציפי פרט 93.04-0020 לצו, מתייחס ל: "נשק אחר.. המופעל באמצעות או חשמל לדריכה וקפיץ לירי של כדורי חרסאו פלסטי בקוטר של כ-6 מ"מ – Airsoft, למעט דמוי כלי ירייה". כלומר מדובר בחלקי איירסופט במשמעות פרט 93.05 לצו.
בתוספת הראשונה לצו יבוא אישי מנויים פרטי מכס שונים המצריכים קבלת רישיונות. יבוא טובין בפרט 93.05 מצריך רישיון מ: "המשרד לבטחון הפנים- אגף לפיקוח ורישוי כלי ירייה", וכן: "משרד הכלכלה והתעשייה- מינהל יבוא".
בית המשפט קבע כי מחסנית לאקדח איירסופט נכללת תחת ההגדרה "חלקים ואבזרים של איירסופט" שבפרט 93.05, מאחר ומחסנית היא חלק בלתי נפרד מן האקדח, לא ניתן להשתמש באקדח ללא מחסנית, ולכן מדובר ב"חלק" ולכל הפחות ב"אביזר".
בית המשפט דחה גם את הטענה לגבי צו האיירסופט וקבע שהוא בא להחמיר ולאסור כליל יבוא של פריטים מסוימים, אך גם אלה המותרים ביבוא, מצריכים רישיון.
בית המשפט דחה גם את טענת "הסחבת" של מספר חודשים, ציין שהמכס הוא גוף גדול שמטפל בהרבה מקרים והעיכוב כאן עד להשלמת הטיפול היה סביר.
בסופו של דבר, דחה בית המשפט את התביעה אך לא חייב את היבואן בהוצאות משפט, בעיקר בשל העובדה שהמכס עשה דין לעצמו והשמיד את הטובין למרות שהוגשה תביעה.
 
מה ניתן ללמוד מן ההחלטה?
על פי עובדות המקרה, היבואן תבע בבית המשפט ביוני 2023, אך ביולי 2023 הושמדו הטובין התפוסים. בעיניי מדובר בסיפור קצת מוזר, שכן אם הוגשה תביעה, נדרש המכס על פי הדין לשמור את הטובין כפי שהם, עד להכרעה השיפוטית, וגם בית המשפט מתח על כך ביקורת ואף לא זיכה את המכס בהוצאות משפט למרות שהתביעה נדחתה.
לגופו של עניין: החל משנת 2021, חוקקה המדינה את צו היבוא והיצוא (איסור יבוא כלי איירסופט), שקבע שחלקים מסוימים של איירסופט אסורים כליל ביבוא, וביניהם: קנה, גוף עליון, גוף תחתון, מכלול ובריח של כלי נשק מסוימים (ודומיהם), כגון AR-15, M-4, M-16, תבור- X-95, TAR-23, וצו זה עודכן אחת לתקופה.
כל שאר החלקים של איירסופט לכאורה מותרים ביבוא ולא נאסרו ע"י צו זה, אבל גם הם תחת משטר פיקוח המצריך קבלת רישיון ולא מדובר ביבוא "פרוץ" וחופשי.
נראה כי אם היבואן היה מבקש רישיון ליבוא המחסניות, קיים סיכוי שהיה מקבל. מאד מוזר בעיניי כי לאחר התפיסה והחילוט, לא השכיל היבואן לבקש רישיון בדיעבד, משום שאם היה מקבל, הסיפור יכול היה להסתיים בקנס/כופר או תשלום כלשהו, והיבואן היה יכול אף לקבל את המוצרים.
ככל הנראה, מאחר ושווי המוצרים 88 אירו, מסיבות כלכליות, לא היה כדאי לטרוח לנסות להוציא רישיון, אך במצב כזה, תמוה עוד יותר שהיבואן החליט ללכת להליך משפטי, שגם הוא טומן בחובות עלויות לא קטנות.
 
הפניות:
(1) ת.א. (שלום באר שבע) 26959-06-23 מאיר מנשה נ' מדינת ישראל-משרד האוצר אגף המכס ומע"מ, פסק-דין מיום 8.4.25, כבוד השופט מנחם שח"ק. המדינה יוצגה ע"י מר גילי סגרון, מתמחה מפרקליטות מחוז דרום. היבואן ככל הנראה ייצג את עצמו. היבואן רשאי לערער לבית המשפט המחוזי.