12459 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: החיים שלנו תותים
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
יבואן התחמק מתשלום מכס ומע"מ על פירות וירקות קפואים, במשך ארבע שנים, ובמאות משלוחים. היבואן ביצע הנמכת מחירים והגיש למכס מסמכים כוזבים על מנת להפחית את תשלום המס, וכמו כן ביצע מעשי הברחה בהם לא הצהיר על מוצרים שהיו במשלוח, ובדרך זו נגרעו מקופת המדינה מיסים של כמעט 8 מיליון ש"ח. איזה עונש יגזור בית המשפט על יבואן שכזה? על כך בסקירה המצורפת, לאור החלטה שיפוטית מן העת האחרונה (1).

מה היה סיפור המקרה?
בין השנים 2012-2016, חברה ייבאה ממצריים לישראל פירות וירקות קפואים מסוגים שונים, מוצרים עתירי מכס. החברה הגישה מסמכים כוזבים לרשות המכס כמו חשבונות מכר לא נכונים, וכן הבריחה מוצרים שלא הוצהרו, וכל זאת על מנת להפחית את תשלום מסי היבוא. בפועל, שווי הטובין המוברחים עמד על כ-20 מיליון ש"ח ומסי היבוא שלא שולמו עמדו על כ-7.8 מיליון ש"ח, מתוכם כ-4.5 מיליון ש"ח מכס והשאר מע"מ יבוא, ומדובר במאות של משלוחי יבוא על פני התקופה.
למשל, בחלק מן המקרים נמצאו במשלוח מוצרים עתירי מס שלא הוצהרו כלל, כמו תותים קפואים, כרובית ובוטנים, וכדי להסתיר אותם, הגדילה החברה במסמכים את כמויות המוצרים האחרים שכפופים למס נמוך יותר.
יש לציין כי בקשר לטובין המוברחים שלא הוצהרו, נעברה עבירה נוספת משום שהם יובאו ללא אישור של משרד הבריאות, הרגולטור האחראי על יבוא מוצרי מזון לישראל.
כמו כן, נמצא שלאחר הגעת המוצרים לישראל, מכרה החברה את המוצרים לחברה קשורה תוך שימוש במסמכים כוזבים ומטעים בניסיון לטשטש את ההברחה.
המדינה הגישה כתב אישום נגד החברה ובעליה בגין הברחת טובין בנסיבות מחמירות, השתמטות מתשלום מכס, הצגת חשבון מכר כוזב, הגשת רשימון כוזב, מסירת מידע כוזב למכס, הטעיית פקיד מכס, וכל זאת על פי סעיפים 211-212 לפקודת המכס, בשילוב עם סעיף 117 לחוק מע"מ, וכן לפי סעיף 7 לפקודת היבוא והיצוא, בגין יבוא ללא אישורים, ובנוסף לפי חוק איסור הלבנת הון.
הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשם הודה בעבירות והצדדים טענו לעניין העונש הראוי, כאשר המדינה מבקשת להחמיר והנאשם, מטבע הדברים, מבקש להקל.

מה גזר בית המשפט על הנאשם?
בית המשפט ציין כי אמנם בוצעו כאן עבירות רבות על פני שנים רבות (כי כל הברחה היא עבירה בפני עצמה) אך בגזירת העונש, זוהי מסכת עבריינית אחת ויש לגזור עונש אחד בגין כל המעשים יחדיו.
בית המשפט התחשב בכך שלנאשם זה תיק פלילי קודם משנת 2015 בגין עבירות מיסים ומרמה ואין זו הפעם הראשונה שהוא מסתבך עם רשויות החוק.
בית המשפט הדגיש כי בעבירות כלכליות כאלו יש פגיעה חמורה במשק המדינה ובקופה הציבורית ויש להתייחס לכך במלוא הרצינות.
באופן ספציפי, קבע בית המשפט שמדובר כאן בתקופה ממושכת של ארבע שנים, בהברחה של מוצרים עתירי מס, כאשר המעשים בוצעו באופן שיטתי, מתוחכם, תוך תכנון מוקדם וקפדני, וכללו הגשת יותר מ-100 מסמכים כוזבים למכס. זאת ועוד, בית המשפט מצא אף הסלמה במעשי המרמה: בעוד שבתחילת הדרך, החברה הנמיכה מחירים ובכך התחמקה מתשלום מסים, בהמשך החברה כלל לא הצהירה על מוצרים שהיו במשלוחים.
בית המשפט גם הדגיש כי הברחה של מוצרי מזון מבלי שקיבלו את אישור משרד הבריאות, עשויה לגרום לנזק לציבור הרוכש וצורך את המוצרים.
עוד הדגיש בית המשפט, כי מחומר הראיות עולה שלא מדובר בנאשם שביצע את המעשים מתוך מצוקה כלכלית ומצב סוציו אקונומי קשה, אלא מתוך דחף ורצון לכסף זמין ולאורח חיים נהנתני.
כשיקולים להקל בעונש, ציין בית המשפט את הזמן הרב שחלף מאז ביצוע המעשים ועד להגשת כתב האישום (יותר מ-3 שנים), את הזמן שחלף מכתב האישום ועד לגזר הדין (4 שנים), את העובדה שהנאשם ישב תקופה מסוימת במעצר, את העובדה שהודה באשמה וחסך זמן שיפוטי יקר, את גילו המבוגר ומצבו הבריאותי.
בסופו של דבר, גזר בית המשפט על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי קנס כספי בסך של 75,000 ש"ח, ואישר את הסכמת הצדדים כי המדינה תחלט לנאשם עוד כ-800,000 ש"ח.

מה ניתן ללמוד מגזר-הדין?
העונש המירבי על הברחת טובין בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 211(א1) לפקודת המכס, הוא עד חמש שנות מאסר בפועל. בתיק זה היו אישומים נוספים כגון הברחת טובין, הטעיית פקיד מכס, הגשת מסמכים כוזבים, עבירות שהעונשים המוטלים בחוק נמוכים יותר.
מקריאת גזר הדין עולה כי בית המשפט ראה מאד בחומרה את מעשי הנאשם, בשל מספר השנים, כמות המסמכים, התכנון המוקדם, ועוד ועוד, ולא היינו מתפלאים אם היה מוטל על הנאשם העונש המירבי הקבוע בחוק. בכל זאת, בשלב הטלת העונש, נראה ששיקולים הנוגעים לנאשם עצמו כמו גילו, בריאותו, ושיקולים הנוגעים להימשכות ההליכים מספר שנים, גרמה לבית המשפט להקל במעט ולהטיל על הנאשם "רק" שנה וחצי מאסר.
באשר להנמכת המחירים- בשנים האחרונות, על רוב המוצרים התעשייתיים לא מוטל בכלל מכס, ויבואן שהוא עוסק "אדיש" לשאלת גובה המע"מ ביבוא כי הוא רשאי לנכות אותו כמס תשומות. יחד עם זאת, תחום מוצרי המזון, גם אז וגם היום, נותר תחום עתיר מכס, באופן שעשוי לגרום ליבואנים לא ישרים לסטות מדרך החוק על מנת לחסוך בתשלום המס.

הפניות:
(1) ת.פ. (מחוזי מרכז-לוד) 76591-12-20, גזר-דין מיום 3.2.25, כבוד השופטת הדס רוזנברג שיינרט. המדינה יוצגה ע"י עו"ד דוד שלו- היחידה המשפטית הארצית לתיקי מכס-רשות המיסים. היבואן/הנאשם יוצג ע" עו"ד אברהם שהבזי. הצדדים רשאים לערער לבית המשפט העליון.