12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: תכנון פיננסי ראשוני לעסק חדש
מאת: רו"ח משה פרג   שמור מאמר למועדפים

תכנון פיננסי ראשוני
לקוח מתוך פרק 4 מ"המדריך השלם ליזמות עסקית"

בפרק זה אתן לך כלים שיעזרו לך לתכנן את המימון הראשוני הנדרש לפתיחת העסק, וכן אדריך אותך בנבכי הניהול הפיננסי השוטף. פרק זה יעסוק גם בהשוואה בין אלטרנטיבות של השקעה ובכלים למדוד את רווחיות העסק וערכו החזוי. זכור כי בעת בניית העסק עליך להשקיע סכומים לא קטנים.

מבנה ההוצאות בעסק

את ההוצאות בעסק אפשר למיין לשני סוגים: "הוצאות קבועות", ו"הוצאות משתנות."

"הוצאות משתנות" - הוצאות המשמשות באופן ישיר לייצור המוצרים שאתה מוכר או לשירותים שאתה נותן. הן קיימות רק אם העסק מייצר מוצרים כגון:

• חומרי גלם
• שכר עובדי ייצור
• הובלות
• אחזקת מכונות לייצור
• עמלות שיווק

כאשר עסק קיים זמן רב, קל יחסית לחשב הוצאות אלה הואיל ולרוב המוצרים יש מבנה קבוע. למשל כדי לייצר מזגן נדרשים חומרי גלם ידועים (על-פי "תיק מוצר"), זמן ייצור ידוע ואמצעי ייצור (מכונות וכלי עזר). בעסק חדש קשה יותר לחשב זאת מאחר שהמיומנות לייצור טרם נרכשה, ולעיתים קרובות מכונות הייצור אינן מנוצלות במלואן. לכן בשלב זה חשב את ההוצאות הנדרשות לייצור יחידת מוצר על-פי מיטב שיפוטך, הבדיקות שעשית ועל-פי הגדרת המוצר שלך. חשב את ההוצאות לכל רמת ייצור (נניח 10,000 יחידות בשנה, 20,000, 50,000 וכן הלאה). סביר להניח שתמצא שהעלויות הולכות ויורדות ככל שרמת הייצור השנתית עולה.

גם בעסק שנותן שירותים אפשר לכמת את ההוצאות הישירות למתן השירותים ובכך לייעל את השירות ולהוריד את מחיר השירותים. זכור כי במתן שירותים ההוצאה העיקרית היא על שכר- עבודה, ולעיתים על ציוד עזר (מחשבים, ציוד לבדיקה וכד'). ברוב המקרים הוצאות שכר-עבודה וציוד עזר מחולקות ל"מנות" של שירותים. למשל עובד הנהלת חשבונות מסוגל לתת שירות לכמות של לקוחות, ומעבר לכך יש להוסיף עובד (ראה גם בהמשך "הוצאות קבועות"). כאשר משתמשים בקבלני משנה לביצוע עבודות שירות על בסיס של מתן שירות בפועל, ההוצאה בגינו קיימת רק כאשר קיימת הכנסה ולכן ההוצאה נחשבת כ"ישירה" וכ"משתנה" לחלוטין.

בעניין ייעול ה"הוצאות המשתנות" הגדילו לעשות חברות התעופה "ראין-אייר" ו"איזיג'ט" מאנגליה. חברות אלה הטיסו בשנת 2004 מעל חמישים מיליון נוסעים בשנה מאנגליה לרחבי אירופה. הן הצליחו להקטין את עלויות התפעול שלהן בהצלחה כה רבה, שכרטיס טיסה מאנגליה למערב אירופה עולה בין תשע לחמישים ליש"ט (בעוד שהמתחרים כגון "בריטיש איירווייס" גובים פי כמה). הן הפכו את המטוס ל"אוטובוס עם כנפיים". למרות רמת המחירים הנמוכה שלהן, הן מסיימות ברווח ("ראין-אייר" סיימה את שנת 2004 ברווח של 226 מיליון יורו) בעוד שרוב חברות התעופה בעולם נמצאות על סף התמוטטות. להלן דוגמא להבנת תהליך הייצור ולחיסכון בעלויות של חברות אלה:
? הזמנת כרטיסים – אך ורק דרך האינטרנט (חיסכון של 15% על עמלת סוכן הנסיעות).
? אוכל במטוס – אין בחינם. הנוסע משלם על האוכל המוגש לו.
? שדות תעופה – שימוש בשדות תעופה קטנים אך יעילים, שבהם העלות לנוסע היא מזערית. החברה משלמת סכום קבוע על כל טיסה + סכום על כל נוסע.
? ניצול יעיל של המטוסים – הזמן מהגעת המטוס לנחיתה ועד יציאתו לטיסה חדשה הוא כ – 20 דקות (שליש מהזמן לעומת "בריטיש איירוויס"). כמות האיחורים בטיסות מזערית, והדיוק טוב משל החברות המסורתיות. המרכיב ה"משתנה" בהוצאה זו הוא הזמן. זמן עולה כסף, ולכן יש לצמצמו ככל האפשר.
? חוסר גמישות בשירות – אין ביטולי כרטיסים ואין רשימת המתנה. ככל שתזמין את הכרטיס מאוחר יותר, כך תשלם עליו יותר כסף. מחלקת "אבידות ותלונות" אצלן מצומצמת מאוד.

למרות שלכאורה הנוסע מקבל שירות גרוע יותר מאשר בחברות המסורתיות, חברות אלה מצליחות להגדיל בכל שנה את כמות הנוסעים בעשרות אחוזים בגלל יעילותן והמחיר הנמוך של הכרטיסים.

"הוצאות קבועות" – אלה הן הוצאות שסכומן אינו קשור ישירות לשינוי בהיקף הייצור או המכירות של העסק. אלה הן הוצאות כלליות שרובן קיים מיום הקמת העסק. הן קיימות גם אם העסק לא ימכור ולו יחידת מוצר אחת. דוגמאות להוצאות כאלה הן:
• שכירות - שכירות של מבנה הייצור או משרדי ההנהלה, וכן שכירות של ציוד או רכב.
• שכר עובדי מנהלה כגון מנהל ומזכירה.
• ביטוחים - של הציוד, המבנים, כלי-הרכב וכד'.
• הוצאות הפעלת עסק למיניהן - ארנונה, טלפונים, חשמל במבנה המנהלה וכד'.
• אחזקת מחשבים ותוכנות.
• הוצאות רכב של ההנהלה.
• שכר יועצים – רואה-חשבון, מנהל חשבונות, יועץ משפטי.
• פרסום.
• ספרות מקצועית.
• מימון והחזר הלוואות – החזר הלוואות שנלקחו לרכישת ציוד, מבנה, תשלום שכירות מראש, עבור "הון חוזר" לרכישת מלאי חומרי גלם לתחילת הייצור ולמימון ה"הוצאות הקבועות".

"הון חוזר" – מימון הוצאות הנדרשות להפעלה השוטפת של העסק כגון מלאי חומרי גלם ומוצרים מוגמרים, אשראי הניתן ללקוחות ושכר עובדים. האמור נכון לגבי ה"הוצאות המשתנות" ולגבי ה"הוצאות הקבועות" כאחד. גובה ה"הון החוזר" מחושב על-פי משך הזמן הדרוש למימון הוצאות אלה עד לקבלת התמורה מהלקוחות. לדוגמא אם סכום ההוצאות החודשיות הנ"ל מסתכם ב – 100,000 ש"ח, והתמורה מהלקוחות מתקבלת לאחר חודשיים מעת הייצור, הרי ה"הון החוזר" שאתה זקוק לו מסתכם ב – 200,000 ש"ח. כמובן שאם קיים הפרש זמנים בין מועד הייצור לבין המכירה עצמה, והזמן הכולל עד לקבלת התמורה מהלקוחות מתארך, אזי גם ה"הון החוזר" גדל בהתאם. מאחר שהצורך ב"הון חוזר" אינו נעלם עם הזמן, הוא הופך להיות "הוצאה קבועה" (למרות שלכאורה חלק מהמרכיבים שלו הן של "הוצאות משתנות").

בפועל, למרות הגדרתן, רוב ה"הוצאות הקבועות" גדלות עם הגידול בהיקף המכירות והייצור. למשל עם הקמת מפעל אין צורך בשטח גדול לייצור ואחסנה ולכן ההוצאה על שכירות תהיה בסכום מזערי. כאשר המכירות והייצור גדלים, נדרש שטח נוסף ואז נוספת עלות קבועה של שכירות (עד שנדרשת הרחבה נוספת). כנ"ל לגבי הביטוחים, הארנונה, מספר עובדי מנהלה וכד'. נהוג לומר כי ה"הוצאות הקבועות" גדלות ב"קפיצות" במקביל לגידול בהיקפי העסק, לעומת הגידול הרציף של ה"הוצאות המשתנות".

חלוקת הוצאות מיטבית - במצב אידיאלי רצוי שכל הוצאות העסק תהיינה "משתנות" כדי שהעסק לא יפסיד גם אם ההכנסות שלו תהיינה נמוכות. אך יש מעט מאוד סוגי עסקים כאלה (בד"כ אצל נותני שירותים קטנים הפועלים מהבית). אצל רוב העסקים ישנן הוצאות "קבועות" בסכומים לא מבוטלים.

החלוקה המיטבית שיש לשאוף אליה היא כזאת שבתחילה העסק צריך להתבסס על "הוצאות משתנות" ככל האפשר, גם אם על חשבון יעילות מסוימת (למשל להשתמש בעובדי ייצור במקום במיכון אוטומטי יקר אך יעיל יותר). רק בהמשך, עם התבססות המכירות, יש לשקול מעבר ל"הוצאות קבועות" המוזילות את העלות ליחידת מוצר (כמו מיכון אוטומטי או שכירות של מבנה אחד גדול, לעומת שכירות של כמה מבנים שנעשתה בהדרגה).

לגבי ה"הוצאות הקבועות" ההכרחיות, יש לצמצמן ככל האפשר. דוגמא לא טובה היא של בעלי עסקים אשר עם פתיחת העסק משקיעים הון עתק במשרדים יוקרתיים, כלי-רכב "נוצצים" וכד', כדי להרשים לקוחות ומתחרים (וגם חברים). מניסיון של שנים רבות, אני סבור שעם השאיפה לבנות עסק שמקרין מקצועיות, אמינות וטעם טוב של הבעלים, אין צורך לעבור את גבול הטעם הטוב. בשלב של בניית העסק, בנוסף להוצאות ההקמה (שכירות, רכישת ציוד, רכישת מלאי ראשוני וכד') אני ממליץ להישאר בגבול הנחיצות ולהשאיר עתודות כספיות למימון ה"הון החוזר" הנדרש לחודשי ההפעלה הראשונים.

רואה חשבון משה פרג
משה פרג ושות' - רואי חשבון
www.pereg.com