12408 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: היבואן נעלם? נפנה לסוכן המכס
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
בעת האחרונה (7.1.25), קבע בית המשפט כי כשמוגשת תביעה נגד יבואן פלסטיני ולא ניתן לאתרו, די בשליחת התביעה לסוכן המכס של היבואן, כדי לתת פסק-דין נגד היבואן בהיעדר הגנה (1). בהחלטה זו נקבע, כי סוכן המכס מהווה נציג של היבואן בישראל לצורך מסירת התביעה.

מה היה סיפור המקרה?
מדובר בתביעה שהוגשה על ידי Lacoste, בעלת מותג, נגד יבואן פלסטיני מחברון, בטענה של הפרת סימן מסחר ביבוא מוצרים מפרים (מזויפים) לישראל. היבואן המפר לא הגיש כתב הגנה, והשאלה המרכזית הייתה, לפני מתן פסק-דין בהיעדר הגנה, האם התביעה נמסרה ליבואן הנתבע, כדין או לא. Lacoste טענה כי התביעה נמסרה לסוכן המכס הישראלי של היבואן הפלסטיני, ויש לראות בכך כמסירה כדין לצורך מתן פסק-דין. עוד טענה, כי נציג שלה דיבר עם נציג של היבואן הפלסטיני.

מה פסק בית המשפט?
בית המשפט קיבל את טענת Lacoste שיש לראות במסירת התביעה לסוכן המכס של היבואן, כאילו נמסרה ליבואן עצמו. את ההחלטה ביסס בית המשפט על מספר נימוקים:
לפי תקנות סדר הדין האזרחי, במקרה שהנתבע אינו גר בישראל אך יש לו נציג בישראל המייצג אותו באופן קבע, ניתן למסור את התביעה לנציג זה. בית המשפט הכריע שסוכן המכס הוא נציג היבואן, שנשכר לייצגו בדיוק בגין המשלוח שנתפס ובגינו הוגשה התביעה, ויש להניח שהוא יביא לידיעתו את הגשת התביעה. בית המשפט קבע עוד, כי על פי סעיף 200א לפקודת המכס, קיים הליך בו המכס נדרש ליידע על יבוא טובין מפרים, וסוכן המכס מעורב בהליך זה כמייצג היבואן, ויש לראות בכך כחיזוק גם כאן.
על כן, קבע בית המשפט כי המסירה לסוכן המכס הייתה כדין, קיבל את התביעה והורה ליבואן לשלם ל- Lacoste 200,000 ש"ח בגין הפרת סימן המסחר, 18,000 ש"ח בגין שכר טרחה, וכן הורה על השמדת המוצרים.

מה ניתן ללמוד מפסק-הדין?
בית המשפט ביסס את החלטתו בעיקר על סעיף 163(ג) לתקנות סדר הדין, הקובע שניתן למסור תביעה ל"נציג" של נתבע במקרה הבא, אם:
"התגורר הנמען מחוץ לתחומי המדינה ויש לו בתחומי המדינה נציג מטעמו המייצג אותו באופן קבוע בקשר לענייניו בישראל..".
בכל הכבוד, ניתן להטיל ספק האם תקנה זו חלה כאן.
קודם כל, יבואן המתגורר בשטחי הרשות הפלסטינית לדעתי אינו נחשב ככזה שגר בחו"ל, שכן ישראל והרשות הפלסטינית נחשבות כמעטפת מכס אחת.
כמו כן, סוכן מכס נשכר על ידי יבואן לטפל במשלוח נקודתי ולפעמים יותר מזה, אבל האם סוכן מכס הוא באמת "נציג" של יבואן פלסטיני שמייצג אותו באופן קבוע בקשר לענייניו בישראל? ניתן להטיל ספק אם זו כוונת המחוקק לבצע הרחבה כזו.
ואכן, בהחלטה קודמת של בתי המשפט (2), נקבע כי סוכן המכס מייצג את היבואן במקרה ספציפי ולא באופן קבוע, ולכן אין תחולה לתקנה זו (אך נמצא פתרון אחר לשליחת התביעה).
כמו כן, אניח כי התביעה הוגשה בשפה העברית. אם קיים קושי לאתר את היבואן הנתבע עד כדי כך שצריך לשלוח את המסמכים לסוכן המכס, האם לא היה ראוי שהשופט יחייב את Lacoste לכל הפחות, במקרה הזה, לתרגם את התביעה לערבית כתנאי למתן פסק-הדין?
מקרים כאלו מעוררים קושי רב לאתר את היבואן הנתבע, אשר נמצא בשטחי הרשות הפלסטינית ואין לו נכסים או נציגים בישראל, ולכן נראה שבית המשפט חיפש פתרון מעשי לסיום ההליך.

הפניות:
(1) ת.א. (שלום ת"א) 44572-09-24 Lacoste נ' בהאא אלגועבה ואח', פסק-דין מיום 7.1.25, כב' השופט אביים ברקאי. Lacoste יוצגה ע"י עו"ד גילת, ברקת ושות'. היבואן המפר לא יוצג בהליך. רשות המכס יוצגה ע"י עו"ד אלון שפר מבית המכס מרכז.
(2) ת.א. (שלום ראשל"צ) 4194-04-20 Luxottica group s.p.a נ' ריאד אלגואבה ואח' (21.6.21).