12408 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: אכלו לי, שתו לי ולא בדקו לי
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
לפני מספר ימים (30.12.24) דחה בית המשפט בקשת יבואן למתן צו זמני, לשחרור סחורה שנתפסה על ידי רשות המכס (1).
היבואן טען כי על רשות המכס לבצע בדיקה פיזית תוך זמן סביר. מנגד, טענה רשות המכס כי הבדיקה טרם בוצעה, באשמת סוכן המכס של היבואן, שלא שיתף פעולה.

מה היה סיפור המקרה?
היבואן עוסק ביבוא ושיווק של מוצרי הלבשה בישראל. בנובמבר 2024 הגיע לנתב"ג משלוח של היבואן שמכיל פריטי הלבשה שונים וקופסאות לאחסון ציוד משרדי. רשות המכס עיכבה את שחרור המשלוח וביקשה לבצע בו בדיקה פיזית, והודעה על כך נשלחה לסוכן המכס של היבואן.
משחלפו שלושה שבועות, בדיקה פיזית לא בוצעה, וסוכן המכס לא יצר קשר עם היבואן בנושא.
לאור זאת, פנה היבואן לבית המשפט וביקש צו זמני לשחרור הסחורה.
היבואן טען כי אינו יודע מה סיבת העיכוב, אך אם הסיבה היא חשד להפרת קניין רוחני (=זיוף), הרי שבמצב זה על רשות המכס לפעול לפי סעיף 200א לפקודת המכס, ליידע את בעל הזכות, לבקש תגובתו, לדרוש הפקדת ערבות וכו', וכל זה, למיטב ידיעתו, לא בוצע.
היבואן טען כי העיכוב גרם לו לנזק ממשי, שכן מדובר בסחורה שתכנן למכור בחודש דצמבר לקראת חג המולד, והעיכוב הוריד עניין זה לטמיון.
רשות המכס טענה כי בסמכותה לבצע בדיקה פיזית, ומרגע שזימנה את סוכן המכס להתייצב, הוא לא יצר קשר, ואין זה תפקידה של רשות המכס לנדנד לסוכן המכס שוב ושוב. על כן, הבדיקה טרם יצאה לפועל.

מה פסק בית המשפט?
במהלך ניהול התיק, הציע בית המשפט לצדדים כי תתקיים בדיקה פיזית במהרה במקום ניהול התיק, אך הצעה זו לא צלחה. בשל כך, נדרש בית המשפט לתת החלטה בבקשה לצו הזמני.
בית המשפט חזר על כך שלצורך מתן צו זמני יש לבחון שני פרמטרים: סיכויי התביעה, ומאזן הנוחות (מי ייפגע יותר אם יינתן או לא יינתן צו).
באשר לסיכויי התביעה, קבע בית המשפט כי בשלב זה לא ניתן לומר שסיכוייה גבוהים, שכן רשות המכס מוסמכת על פי הדין לעכב מוצרים, כולל כאלה המפרים קניין רוחני, ומאחר וטרם בוצעה בדיקה פה, לא ניתן לשלול את ההצדקה לעיכוב. כמו כן, המצהירה מטעם היבואן שהייתה צריכה לתת עדות, לא התייצבה בבית המשפט לחקירה ועניין זה נזקף לחובת היבואן. בפן המשפטי, קבע בית המשפט כי רשות המכס מוסכמת לעכב גם מכח סמכותה הכללית במקרה זה, ולא רק על בסיס נושא הקניין הרוחני.
לגבי מאזן הנוחות, העיר בית המשפט, כי אם היבואן טען שרצה למכור את המוצרים לפני חג המולד ונגרם לו נזק כבד, לא ברור מדוע סירב להצעת בית המשפט לבצע בדיקה מהירה במקום ניהול ההליך. בנוסף, נקבע כי גם לרשות המכס נצברים נזקים, בדמות דמי אחסנה שבשלב זה אינם נגבים מן היבואן.
על כן, דחה בית המשפט את הבקשה למתן צו זמני וחייב את היבואן בהוצאות משפט של 3,000 ש"ח.

מה ניתן ללמוד מן ההחלטה?
במקרה זה, ביקש היבואן צו זמני עד להכרעה בתיק כולו. אלא, שהצו הזמני כאן הוא זהה לסעד המבוקש בסוף התיק (שחרור הסחורה התפוסה). במקרים כאלה, ממעט בית המשפט להתערב אלא אם מונחות בפניות ראיות משכנעות וחד משמעיות שהמבקש יינזק באופן בלתי הפיך ללא הצו.
ניתן לחלוק, בכל הכבוד, על גישת בית המשפט במקרה זה, שקבע ש"סיכויי התביעה" של התובע אינם משכנעים, בשלב בו טרם בוצעה בדיקה פיזית ולא ברור אם נפל פגם במשלוח.
אם טרם בוצעה בדיקה פיזית- האם לא יותר סביר לקבוע ברירת מחדל הפוכה, שסיכויי התביעה גבוהים, משום שטרם נמצא פגם כלשהו במשלוח?
באשר ל"קרב ההאשמות", מדוע טרם בוצעה הבדיקה הפיזית, גם כאן, בכל הכבוד, ניתן לחשוב אחרת: אם רשות המכס זימנה את סוכן המכס של היבואן להגיע, והוא מתמהמה ולא משתף פעולה: האם לא ראוי לקבוע שרשות המכס צריכה ליידע את היבואן באופן מיידי, על מנת שיחליף סוכן מכס, או יבוא בעצמו לבדיקה, או כל פעולה אחרת?

הפניות:
(1) ת.א. (שלום ראשון לציון) 15935-12-14 אינפיניטי סטייל בע"מ נ' מדינת ישראל-מכס נתב"ג, החלטה מיום 30.12.24, כבוד השופטת דר להב. היבואן יוצג ע"י עו"ד אריאל נוטע ומוחמד עסלי. רשות המכס יוצגה ע"י עו"ד כנרת תבור ויאיר רפופורט. מדובר בהחלטה בצו הזמני בלבד, התיק העיקרי ימשיך להתנהל.