12381 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: שוטי שוטי ספינתי, המס כל כך גדול
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
בעת האחרונה (20.10.24), קיבל בית המשפט תביעה נגד רשות המכס, וביטל גרעון מס קניה ומע"מ בגין יבוא של יאכטה (1). זהו פסק-דין חריג, בו בית המשפט קבע שבעל המניות בחברה אינו הגורם המתאים לדרוש ממנו את גרעון המס, ולכן דחה את התביעה, למרות שלל פסקי-דין שגיבו את הטענה המהותית- כי כניסה של יאכטה לישראל מהווה יבוא החייב במסי יבוא.

מה היה סיפור המקרה?
כסיפור רקע, לפני כ-10 שנים הוטל "מס יוקרה" על יבוא יאכטות, מטוסים פרטיים וכו' (מס קניה של 15%), ובסמוך לאחר מכן, דרשה רשות המכס מבעלי יאכטות לשלם מסי יבוא (מס קניה ומע"מ), בעת כניסת כלי השיט לישראל. רשות המכס טענה כי כל כניסה של כלי שיט למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל מהווה "יבוא" של כלי השיט החייב במסי יבוא, ועמדתה התקבלה בבתי המשפט במספר רב של הליכים (2).
בחזרה לסיפור הנוכחי: באפריל 2019 נכנסה לישראל יאכטה בבעלות חברה זרה ששמה "All White". בעל המניות והדירקטור היחיד בחברה הזרה, הוא מר אילן ג'ורג' עמרם, התובע בהליך הנוכחי. ביולי 2019 היאכטה נמכרה לחברה ישראלית תמורת כ-200,000 אירו והיא שרשמה אותה בישראל. באוקטובר 2019 יצאה היאכטה למצרים, ולאחר מספר ימים שבה לישראל. בפברואר 2020 נחקר התובע ברשות המכס.
באוקטובר 2020 דרשה רשות המכס מן התובע-בעל המניות- גרעון בסך של כ-570,000 ש"ח, מתוכו כ-205,000 ש"ח מס קניה, כ-265,000 ש"ח מע"מ, כ-27,000 ש"ח ריבית ועוד כ-71,000 ש"ח קנס פיגורים).
התובע טען כי הוא אינו הגורם הנכון לדרישת הגרעון, משום שאינו, ולא היה בשום שלב, בעל היאכטה. התובע טען כי היאכטה הייתה בבעלות החברה הזרה ולאחר מכן בבעלות החברה הישראלית, ועל כן רשות המכס רשאית לדרוש גרעון מאחת משתיהן. התובע טען כי בפועל ביצעה רשות המכס "הרמת מסך" ודרשה גרעון מבעל מניות בחברה, מבלי שהיא רשאית לעשות כן, על פי הדין.
רשות המכס טענה כי לא ביצעה "הרמת מסך", אלא הסתמכה על ההגדרה הרחבה של המונח "בעל" טובין שבסעיף 1 לפקודת המכס, המתייחסת ל: "הבעל, היבואן, היצואן, הנשגר או הסוכן של אותם טובין, וכל המחזיק, או הזכאי לטובת הנאה בהם, או שיש לו שליטה עליהם או כוח לעשות בהם, וכל המתחזה כאחד מאלה..". בענייננו, טענה רשות המכס, התובע-אילן ג'ורג' עמרם, הוא הרוח החיה מאחורי פעילות החברה הזרה, הוא דירקטור ובעל מניות יחיד, הוא שניהל את כל הפעילות, ועל כן יש לראות בו כבעל הטובין החייב במס.
רשות המכס טענה עוד כי לא ניתן לגבות את הגרעון מהחברה הזרה ולא מהחברה הישראלית, בשל קשיים משפטיים והיעדר פעילות.

מה פסק בית המשפט?
בית המשפט דחה את טענתה העיקרית של רשות המכס, לפיה הגדרת "בעל" בפקודת המכס, מאפשרת לראות בתובע- בעל מניות בחברה, כחייב במסי היבוא. בית המשפט בחן גם את התנהלות רשות המכס בזמן אמת ומצא כי חל שינוי בעמדתה, בתחילה לא ראתה בתובע כחייב במס, ואין הסבר מניח את הדעת לשינוי זה. על כן, קבע בית המשפט שרשות המכס ביצעה בפועל "הרמת מסך" וייחסה חוב של החברה לבעל מניותיה.
בית המשפט בחן את הדין וקבע ש"הרמת מסך" אפשרית על פי אחד משני דינים: הדין הראשון- חוק החברות- אשר אינו מעניק סמכות למכס לעשות זאת בעצמו, אלא רק לבית המשפט, ועל כן אינו רלוונטי כאן. הדין השני: סעיפים 106 לחוק מע"מ ו-231א לפקודת המכס), אשר מאפשרים למכס לבצע הרמת מסך בלי בית משפט, רק אם מתקיימות נסיבות חריגות כמו העברת נכס ללא תמורה, או העברת נכס לגורם קשור, וכיו"ב- נסיבות שלא הוכחו כאן.
בסופו של דבר, קבע בית המשפט שרשות המכס אינה רשאית לדרוש את חוב המס מבעל המניות, ועל כן קיבל את התביעה, ביטל את החוב וחייב את רשות המכס בהוצאות משפט של 15,000 ש"ח.

מה ניתן ללמוד מפסק-הדין?
כפי שצוין, ברוב המקרים אימצו בתי המשפט את טענת המכס ואישרו את גביית מסי היבוא בגין יאכטות. יבואנים ניסו לטעון שלא מדובר ב"יבוא", או שסיווג כלי השיט אינו כ"יאכטה", אך טענות אלה ודומות להן נדחו, והגבייה אושרה כמעט בכל המקרים.
פרט למקרה שתואר בסקירה הנוכחית שהסתיים לטובת היבואן, קיים עוד מקרה שהוכרע בשנת 2020, אז דרשה רשות המכס גרעון של 1.1 מיליון ש"ח בגין כניסת יאכטה לישראל. היאכטה הייתה רשומה על שם חברה זרה מגיברלטר שהיא בבעלות אזרחית בריטית שמרכז חייה בחו"ל. רשות המכס טענה כי אינה רוצה לחייב במסי יבוא יאכטות של תיירים אמיתיים, אלא לתפוס ברשת גם ישראליים שמתחבאים תחת חברות זרות. באותו מקרה, הוכח לבית המשפט שאין קשר בין היאכטה לבין ישראל, ועל כן בוטל החוב (3).

הפניות:
(1) ת.א. (שלום תל-אביב יפו) 26347-02-22 אילן ג'ורג' עמרם נ' מדינת ישראל, פסק-דין מיום 20.10.24, כבוד השופט אבי כהן. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד רני שוורץ/אורי סטנסקו, למדינה- עו"ד ניר וילנר מפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי). רשות המכס רשאית לערער לבית המשפט המחוזי.
(2) ת.צ. (מחוזי ירושלים) 43164-04-17 אנטי טפיו נ' רשות המיסים ואח' (29.1.19); ה"פ (שלום אשקלון) 9961-12-17 עמוס סנטהואז ואח' נ' מדינת ישראל-רשות המיסים (3.3.19); ת.א. (שלום חיפה) 12693-04-18 דרך הים שייט חיפה (2004) בע"מ נ' מדינת ישראל (2.10.19); ת.א. (שלום חיפה) 30490-01-19 וילהלם זאב פרנקל נ' בית המכס חיפה (8.3.20); ת.א. (שלום הרצליה) 38489-04-18 Electron Incorporation נ' מדינת ישראל (5.12.20); ת.א. (שלום חיפה) 10808-03-18 Maria Yachting Ltd. נ' מדינת ישראל (24.5.22); ע"א (מחוזי חיפה) 26244-09-22 Maria Yachting Ltd. נ' מדינת ישראל-רשות המיסים-אגף המכס ומע"מ (6.2.23); רע"א 2863/23 Maria Yachting Ltd. נ' מדינת ישראל-רשות המיסים (18.10.23);
(3) ה"פ (שלום חיפה) 4947-05-17 Three D. Investments Ltd. נ' רשות המיסים-מכס חיפה (19.1.20);