12372 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: מֶכֶס החובש כובע שְׁטְרַיְימֶל
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

רקע
יבוא פרוות של חיות בר למדינת ישראל, נמצא תחת משטר פיקוח קפדני של רשות הטבע והגנים (רט"ג), הכפופה למשרד להגנת הסביבה. זהו חלק מנושא גדול יותר של יבוא בעלי חיים או חלקים מהם, אך בסקירה זו נתמקד ביבוא הפרוות.
רשות המכס, המוסמכת לפקח על היבוא, משמשת כידה הארוכה של רט"ג לבדיקת חוקיות היבוא, כאשר מגיע לישראל משלוח ובו פרוות של בעל חיים.

הדינים
הדינים הרלוונטיים ליבוא של פרוות למדינת ישראל, אשר נתאר את עיקריהם בהמשך, הם:
• חוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955 ("חוק להגנת חיית הבר").
• תקנות להגנת חיית הבר, התשל"ו-1976 ("תקנות להגנת חיית הבר").
• צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס- הגנת חיית הבר), תשמ"ו-1986.
• חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998 ("חוק גנים לאומיים").
• תקנות גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרי הלאום (איסור פגיעה בערכי טבע מוגנים), התשמ"ד-1983 ("תקנות גנים לאומיים").
• אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה) (ערכי טבע מוגנים), התשס"ד-2004 ("אכרזת גנים לאומיים").
• צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס- גנים לאומיים ושמורות טבע ואתרי לאום), תשמ"ט-1989.

אמנת ה-CITES (1)
החוק והתקנות מיישמים (בשינויים מסוימים) אמנה בינלאומית עליה חתומה מדינת ישראל, הידועה כ: "אמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיות בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה".
זוהי אמנה שנחתמה בארה"ב בשנת 1973, ששמה באנגלית הוא CITES = The Convention on International Trade in Endangered Species of Wild Fauna and Flora.
באמנה חברות רוב מדינות העולם, כולל ישראל שחתמה ב-1979.
האמנה מחלקת את חיות הבר לשלושה נספחים, מן הכבד אל הקל-
*נספח 1: מינים הנתונים בסכנת הכחדה, הסחר בהם חייב להיות תחת הסדרה קפדנית, ויש להרשות כזה רק בנסיבות חריגות, כאשר היבוא לא פוגע בהישרדות המין, והחיה לא תשמש למטרות מסחריות. בנספח זה נכללים לדוגמא- גורילה, שימפנזה, טיגריס, יגואר, צ'יטה, פיל אסייתי, קרנפים, ועוד.
*נספח 2: מינים שכרגע אינם בסכנת הכחדה, אבל סחר בהם עשוי להביאם לכך. על כן, הסחר בהם כפוף להסדרה, כדי למנוע ניצול שכזה. בנספח זה נכללים לדוגמא: ג'ירפה, סוגים של זאבים, תוכים.
*נספח 3: מינים שיש להסדיר את הסחר בהם כדי למנוע או להגביל אפשרות של ניצול של בעל החיים. בנספח זה נכללים לדוגמא: כלב, בופאלו, סוגים של אייל, ועוד.
יבוא של חיות או חלקים של חיות הנכללות באחד מן הנספחים, טעון היתר מרט"ג.
קיימות חיות בר שאינן מנויות באף אחד מן הנספחים שבאמנה, וגם לגביהן הסדירה ישראל את היבוא, כפי שמיד נתאר.
האמנה אינה חלה כשמדובר בשטעון, מעבר ביניים של בעלי חיים במדינה בדרכם למדינה אחרת, מבלי לשחרר את המשלוח מפיקוח המכס במדינת המעבר. קיימות הקלות מסוימות ליבוא אישי של חיות.
סעיף 14(1) לאמנה קובע, כי המדינות רשאיות לנקוט משטר אכיפה מחמיר יותר מן הקבוע באמנה, גם לגבי חיות הנכללות בנספחים לאמנה, וגם לגבי חיות שאינן נכללות בה.
ישראל נקטה במשטר מחמיר יותר לגבי פרוות מן הקבוע באמנה, כפי שמיד נתאר.

משטר הפיקוח על יבוא חיות בר וחלקיהן לישראל
היתר סחר שנתי
בישראל, כפי שצוין, הסחר בחיית-בר או חלקים ממנה, גם אם החיה אינה נכללת תחת אף אחד מנספחי האמנה, כפוף למשטר של הסדרת היבוא.
חוק להגנת חיית הבר קובע בסעיף 8(א)(1): "לא יסחר אדם בחיית בר שאינה מזיק ואינה חיית בר מטופחת אלא בהיתר סחר כללי או מיוחד".
"חיית בר" מוגדרת בסעיף 1 לחוק להגנת חיית הבר, כ: "יונק, עוף, זוחל או דו-חיים, או כל חלק ממנו, או תולדה שלו, שמקורה בשטח המדינה או מחוצה לו, שאין טבעו לחיות במחיצתו של אדם".
*כלומר, סחר בחיית בר מוגדר באופן רחב, וכולל גם מוצרים שמכילים חלק של חיה (זנב, פרווה, וכו').
הרחבה כזו לחלקים של בעלי חיים קיימת גם בסעיף 1(b)(ii) לאמנת CITES.
"סחר" בחיית בר מוגדר בסעיף 1 לחוק להגנת חיית הבר, כ: "לרבות קניה, מכר, יצוא, יצוא חוזר, יבוא והכנסה מן הים".
כלומר, סחר כולל גם יבוא וגם מכירה בישראל, ופעילות שכזו מחייבת הוצאת היתר סחר.
חשוב לציין כי פעילות סחר של פרוות מבלי להחזיק היתר סחר בתוקף מהווה עבירה פלילית, לפי סעיף 14 לחוק להגנת חיית הבר, על פי צווי סדר הדין הפלילי שהוזכרו במבוא, וגם לפי נוהל של הרט"ג (2), שדינה מאסר או קנס. גובה הקנס הבסיסי הוא 730 ש"ח, אך הוא עשוי להשתנות ותלוי באופי העבירה, האם קיימות נסיבות מחמירות, עבירה מתמשכת או חוזרת או לא.
היתר סחר נדרש היבואן להוציא אחת לשנה ולחדש אותו כאשר הוא פג תוקף. עלות היתר סחר היא 1,016 ש"ח לשנה (הסכום מתעדכן) (סעיף 12ג(א)(4) לתקנות להגנת חיית הבר).
היתר מוזכר גם בסעיף 33ד לחוק גנים לאומיים ובסעיף 2(ב) לתקנות גנים לאומיים. סעיפים אלה בחוק ותקנות הגנים הלאומיים מתייחסים לבעלי חיים/צמחים שהוכרזו על ידי המנהל כ"ערך טבע מוגן". כל מיני חיות הבר שנכללו בנספחים 1-3 לאמנת ה-CITES הוכרזו ע"י ישראל ככאלה.

היתר יבוא לכל משלוח (3)
בנוסף להיתר סחר, שהוא היתר שנתי, נדרש היבואן לקבל גם היתר יבוא לכל משלוח אותו יש להציג למכס לצורך השחרור.
עלות היתר יבוא נעה בין 101-406 ש"ח להיתר, תלוי בשאלה איזו סוג חיה יש במשלוח, ויש להפיק אישור כזה טרם היבוא. באם מיובאת חיה/חלק שלה הנכללים בנספח 1 לאמנת CITES- העלות היא 406 ש"ח, אם בנספח 2 או 3 לאמנה- 202 ש"ח, ואם החיה אינה נכללת באמנה- 101 ש"ח.
במידה ומגיע משלוח לישראל ללא היתר יבוא בתוקף, הדבר נחשב לעבירה פלילית (2), והיבואן רשאי במצב כזה לבקש את השמדת המשלוח/החזרתו לחו"ל, או להתחיל בהוצאת היתר בדיעבד, ותשלום קנס לצורך שחרור המשלוח, אך כמובן שתהליך כזה פחות מומלץ ואין וודאות שהרשות תסכים לכך.
על פי צווי סדר הדין הפלילי שהוזכרו במבוא ועל פי נוהל רט"ג, גובה הקנס הבסיסי הוא 730 ש"ח, אך הוא עשוי להשתנות ותלוי באופי העבירה, האם קיימות נסיבות מחמירות, עבירה מתמשכת או חוזרת או לא.

צמצום יבוא פרוות בישראל- תיקון חקיקה מ-2021 (4)
התקנות להגנת חיית הבר קובעות בסעיף 12ב מספר תנאים להענקת היתר סחר, ונרצה להתמקד ב:
"(1)ההיתר המבוקש תואם את הוראות האמנה..
(4)אם ההיתר הוא לסחר בפרוות חיית בר או במוצר הכולל פרווה כאמור, יינתן היתר כאמור רק לסחר בפרווה או במוצר כאמור שמשמשים או שמיועדים לשמש לצורכי דת או מסורת דתית, למחקר מדעי, לחינוך או הוראה, למטרות פיקוח ואכיפה או לצורך יבוא או יצוא של פריט אישי שהועבר בירושה למבקש ההיתר; לעניין זה, "פרווה"- עור בעל חיים הכולל כסות שיער".
סעיף 12ב(4) לתקנות הגנת חיית הבר, הוא תיקון חקיקה משנת 2021. תיקון זה צמצם את האפשרות לייבא פרוות של חיות בר לישראל. התיקון מתיר לייבא פרוות רק לצרכים ספציפיים: 1.צרכי דת; 2.מחקר מדעי; 3.חינוך; 4.פיקוח ואכיפה; 5.פריט שהועבר בירושה;
מדינת ישראל נקטה כאן בעצם משטר מחמיר יותר מן הקבוע באמנת CITES, וקבעה כי יבוא של פרווה יצומצם רק לצרכים ספציפיים, ללא קשר לשאלה באיזה נספח לאמנה מצויה החיה ממנה הגיעה הפרווה, וגם אם החיה אינה נכללת באף נספח לאמנה.
לצורך הדוגמא, יבוא של מעילי פרווה לנשים או לגברים, או יבוא של פרווה לצורך ייצור מעילים שכאלה, נחשב כיבוא אסור על פי הוראות הדין.
לעומת זאת, יבוא של פרווה לצורך ייצור כובע שטריימל - כובע הנהוג בקרב גברים במגזר החרדי- ייחשב כיבוא מותר (בכפוף להוצאת היתר), משום שזהו יבוא לצרכי דת או מסורת. ביבוא שכזה, יידרש היבואן להגיש הוכחה גם מאיזה בעל חיים הגיעה הפרווה, והרט"ג תבחן זאת בהתאם להוראות האמנה (באיזה נספח היא מצויה, או האם אינה מצויה בשום נספח).
בפן הפרקטי, יבוא של פרווה מסווג ככל הנראה בפרט מכס 43.01-9000 לצו תעריף המכס, המתייחס ל: "עורות פרווה גלמיים.. ראשים, זנבות, רגליים ופיסות אחרות או גזירים אחרים המתאימים לשימוש של פרוונים".

מה קורה בחו"ל בעניין פרוות?
מבדיקה שנערכה, בזהירות המתבקשת, נמצא כי סחר בפרוות באיחוד האירופי, החבר באמנת CITES, למעט חריגים, הוא מותר. קיימות באיחוד האירופי מגבלות מסוימות הנוגעות לסוג בעל החיים, האם בעל החיים נמצא בסכנת הכחדה, וכו', אבל לא קיים צמצום השימוש בפרוות כמו בישראל, לצרכי דת, מחקר, חינוך וכו'. למשל, שימוש בפרווה של חתול או כלב, אסורה באיחוד האירופי.
אך, בשונה מישראל, מעילי פרווה באיחוד, מכל חיה שהיא (למעט חריגים), הם עדיין בגדר פריט שמותר לייבא/לייצר.

מקרים לדוגמא שטופלו בישראל
הח"מ טיפל במספר מקרים הנוגעים ליבוא של פרוות חיות בר לישראל, לצורך ייצור כובע שטריימל (לצרכי דת). במקרים מסוימים, התעוררה מחלוקת האם מדובר בפרווה של נמייה, שועל- בעלי חיים שנראה כי מנויים בנספחי אמנת CITES, או שמא של בעל חיים ששמו דָּלָק, צוֹבֶּל (Sable, Martes Zibellina), שאינו מנוי באף אחד מן הנספחים שבאמנת CITES. על כן, לכאורה, מדיניות היבוא לגבי צובל היא הכי פחות מחמירה.
לאחר שהוגשו מסמכים אודות מקור החיה ואף נשלחה לבדיקת משרד החקלאות, ניתן היתר והמשלוח שוחרר. בחלק מן המקרים, טיפל הח"מ בהסדרת היתר סחר והיתר יבוא בדיעבד, ליבואנים שייבאו ללא היתרים בכלל.

מה רצוי לעשות
כפי שראינו, יבוא פרוות לישראל נמצא תחת משטר קפדני, ומדינת ישראל צמצמה את המקרים בהם מותר לייבא פרוות למספר חריגים ספציפיים.
כאשר נתקלת רשות המכס במשלוח המכיל פרווה, היא תדרוש, על פי הדין, הצגת היתר יבוא בתוקף מרט"ג כדי לשחרר את המשלוח. יבואן שלא מחזיק בהיתר יבוא וגם בהיתר סחר שנתי, לא יוכל לעסוק בתחום, המשלוח לא ישוחרר, והוא צפוי לסנקציות ולקנסות הקבועים בחוק ובנוהל (2), ויתכן שגם לזימון לחקירה פלילית.
על כן, מומלץ ליבואני פרוות להסדיר היתר סחר והיתר יבוא מבעוד מועד, על מנת להימנע מהפתעות לא נעימות.
גם לסוכני מכס, מומלץ לבדוק, אם מדובר במשלוח המכיל פרוות בעל חיים, האם היבואן מחזיק היתר יבוא בתוקף מרט"ג. אם לא, רצוי שסוכן המכס יתריע על כך לפני שיוגש המשלוח לשחרור מפיקוח המכס.

הפניות:
(*) הכותב הוא עו"ד המתמחה בדיני מכס, מס קניה, מיסוי עקיף, יבוא, יצוא, היטלי סחר, רגולציה וסחר בינלאומי; המאמר משקף את דעתו של הכותב בלבד, ואין לראות בו כמתן חוות-דעת משפטית; ההסתמכות על המאמר היא על אחריות הקורא בלבד, לבדיקת מקרה ספציפי יש להתייעץ עם עו"ד;
(1) אמנת CITES - כתבי אמנה 913, כרך 27, עמ' 223-
https://static.parks.org.il/wp-content/uploads/2018/06/5be7f6bd5c548.pdf
אתר חיפוש חיות בר בנספחי האמנה: https://checklist.cites.org/#/standard-nomenclature
הסבר בעברית לגבי אמנת CITES, ראו גם: מדיניות הרשות בעניין הסחר בערכי טבע מוגנים ובחיות בר מוגנות (יבוא, יצוא יצוא חוזר והכנסה מהים)- טיוטה (פברואר 2023) -
https://static.parks.org.il/wp-content/uploads/2023/05/npa-wildlife-trade-policy-for-public-participation.pdf
(2) נוהל אכיפה (עבירות קנס) (פברואר 2021)-
https://static.parks.org.il/wp-content/uploads/2021/04/knas.pdf
(3) נוהל מתן היתרים לייבוא וייצוא של חיות בר וערכי טבע מוגנים (דצמבר 2019)-
https://static.parks.org.il/wp-content/uploads/2019/09/nyevu.pdf
(4) דברי הסבר לתיקון התקנות בשנת 2021 לגבי צמצום יבוא פרוות-
https://moj.my.salesforce.com/sfc/dist/version/download/?oid=00D1t000000uX5h&ids=0683Y00000CDjTv&d=%2Fa%2F3Y0000017bXX%2FHpxrj0R4SggikH8y9W80gdzqy9thVBZglixmp4phvwo&asPdf=false