12384 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: עיכוב בהגעת הפִּיצָה? סוכן המכס אינו אשם
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

תמצית
פעמים רבות, כאשר משלוח מגיע מחו"ל לישראל, נגרם עיכוב כזה או אחר בשחרורו מפיקוח המכס.
לעתים העיכוב נובע מן ההובלה עצמה, לעתים בשל סיבות הקשורות בנמל, ולעתים, בשל תהליך השחרור מפיקוח המכס.
כאשר העיכוב נגרם בתהליך השחרור, האם סוכן המכס אחראי לנזק שנגרם בגין העיכוב?
פסק-דין בסוגיה זו ניתן בימים האחרונים, בו דחה בית המשפט בתל אביב תביעה של משלח בינלאומי נגד סוכן מכס, בגין עיכוב שחרור משלוח מזון קפוא.
בית המשפט קבע כי העיכוב שנגרם לא היה בשל התנהלות סוכן המכס, וכי בכל אופן, מדובר במשלוח מזון עם תאריך תפוגה ארוך (שנתיים) ועל כן לא הוכח הנזק.

• מה היה סיפור המקרה?
חברת שילוח בינלאומית שכרה שירותי חברת עמילות מכס, לצורך טיפול בשחרור משלוח של פיצות קפואות עבור לקוח שלה, שהגיע לישראל בשנת 2014.
חברת השילוח טענה כי בשל התרשלות סוכן המכס, עוכב שחרור המשלוח, אוחסן בקירור שלא לצורך, עניין שגרם לנזקים ללקוח, שבעקבותיהם, נטש הלקוח את חברת השילוח והפסיק לעבוד עמה.
חברת השילוח הגישה תביעה בסך של כ-70,000 ש"ח, מתוכם – עיכוב שלא לצורך- כ-12,000 ש"ח, אחסון בקירור שלא לצורך- כ-7,000 ש"ח, פגיעה במוניטין המשלח ואובדן הכנסה עתידית- 50,000 ש"ח.
סוכן המכס הכחיש את טענות חברת השילוח, טען כי טיפל בשחרור המשלוח במקצועיות וביעילות ואף שולם לו בונוס של 1,000 ש"ח בגין עבודתו המהירה.
סוכן המכס טען כי העיכוב בשחרור המשלוח נבע מן הצורך לקבל אישור משרד הבריאות לשחרור, והלקוח (היבואן) השתהה בהשגת האישור, ועל כן סוכן המכס אינו אחראי לכך. סוכן המכס טען עוד כי מדובר בתביעה טורדנית שהוגשה כ-4.5 שנים לאחר התרחשות האירוע (שנת 2014), מסיבה לא ברורה.
בפני בית המשפט הוכח כי המכולות בהן אוחסן המשלוח נפרקו יום אחד לאחר הגעת האוניה, 14 יום לאחר הפריקה נשלחו לבדיקת מעבדה, וכ-5 ימים לאחר מכן שוחררו. בסופו של דבר, המשלוח שוחרר 19 ימים לאחר הגעתו לישראל.

• מה פסק בית המשפט?
בית המשפט ציין כי משלוח קודם של אותו לקוח, שוחרר כ-10 ימים לאחר הגעתו לישראל. ולעומת זאת, המשלוח הנוכחי בגינו הוגשה התביעה, שוחרר 19 ימים לאחר הגעתו לישראל.
כך שבית המשפט קבע כי השאלה העומדת לדיון, היא- האם שחרור משלוח 19 ימים לאחר הגעתו, מהווה עיכוב בלתי סביר, או לא.
מעיון בהשתלשלות האירועים של שחרור המשלוח, קבע בית המשפט כי קיים פער לא מוסבר של 5 ימים ממועד הגעת המשלוח ועד תחילת הטיפול של משרד הבריאות, ואולם על פי לוח השנה, תקופה קצרה זו כללה גם סוף שבוע וגם את ל"ג בעומר. בהמשך, הסתבר כי משרד הבריאות ביקש מסמכים, הצביע על אי התאמות, ביקש תיקונים, וכל אלה הביאו לעיכוב, אך לא עיכוב מצדו של סוכן המכס.
בית המשפט הדגיש גם כי מדובר במוצר מזון שיש לו תוקף לשנתיים, ועל כן עיכוב של מספר ימים אינו פוגע ביכולת השיווק שלו.
בית המשפט זקף לחובת חברת השילוח את העובדה שלא הובאה עדות מטעם הלקוח, היבואן, שיצהיר כי חברת השילוח ויתרה לו על גביית תשלום בעד המשלוח, וכן, כי חברת השילוח לא הוכיחה מהו משך הזמן הממוצע לשחרור משלוח של מזון מסוג זה.
כמו כן, ציין בית המשפט כי הלקוח שחרר את המשלוח 3 ימים לאחר שניתן לו האישור (ללמדנו כי המשלוח לא היה דחוף).
בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי סוכן המכס אינו נושא באחריות לעיכוב, דחה את התביעה, וחייב את חברת השילוח בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 8,000 ש"ח.

• מה ניתן ללמוד מן ההחלטה?
כידוע, שינוע מטענים מחו"ל לישראל אינו מדע מדויק, ולא ניתן לצפות במדויק מועד הגעת משלוח לישראל. באופן דומה, לא ניתן לצפות במדויק גם את משך הליך השחרור מפיקוח המכס, שכן הליך השחרור תלוי גם במידת הזמינות והיענות היבואן/סוכן המכס לדרישות המכס/כל רשות אחרת המפקחת על השחרור.
על כן, תביעות המוגשות בגין איחור/עיכוב בשחרור משלוח, באופן יחסי, הן תביעות לא פשוטות להוכחה.
במקרה הנוכחי, מדובר היה במשלוח ששוחרר 19 ימים לאחר הגעתו, כאשר תאריך התפוגה שלו הוא שנתיים, ומשלוח קודם של אותו יבואן שוחרר כ-10 ימים לאחר הגעתו (ולגביו לא נטען לרשלנות סוכן המכס).
כמו כן, לא הוכח כי היה מדובר במשלוח דחוף, למשל, כי היבואן התחייב למכור אותו או להציג אותו בתערוכה וכו', והעיכוב שלל ממנו את האפשרות לעשות זאת.
לצורך ההשוואה, בעבר טען לקוח כי התחייב להציג מוצר בתערוכה, ואיחור של שבוע בהגעת המטען גרם לו להחמיץ את התערוכה. בית המשפט דחה גם תביעה זו, וקבע כי אם התערוכה הייתה דחופה, היה על הלקוח להיערך בהתאם ולא להזמין את המשלוח ברגע האחרון (ת.א. שלום נצרת) 3594-09-10 ג'מבו לכל הבית בע"מ נ' אייבי-כסלו הובלה ושילוח שותפות מוגבלת ואח', פסק-דין מיום 4.2.16).

הפניות:
(*) הכותב עובד במחלקת מיסוי עקיף במשרד קסלמן וקסלמן, והוא עו"ד המתמחה בדיני מכס, מס קניה, מיסוי עקיף, יבוא, יצוא, היטלי סחר, רגולציה וסחר בינלאומי; המאמר משקף את דעתו של הכותב בלבד, ואין לראות בו כמתן חוות-דעת משפטית;
(1) תא"מ (שלום תל אביב יפו) 777-12-18 או.סי. ליינס בע"מ נ' אדיב-עמילות, הובלה בינלאומית בע"מ, פסק-דין מיום 4.5.22, הרשמת הבכירה ורדה שוורץ. ב"כ הצדדים- לחברת השילוח- עו"ד מיטל כהן ועו"ד דניאל בכר. לסוכן המכס- עו"ד רפאל ארגז.