12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: רכב ביבוא אישי, מחלקה ראשונה מגרמניה
מאת: עומר וגנר   שמור מאמר למועדפים

בית המשפט גיבה את ערך הרכב שקבעה רשות המכס

רקע
בימים אלה, דחה בית המשפט תביעה הנוגעת לערך של רכב ביבוא אישי (1). התובע טען כי ערך הרכב הוא כ-22,500 אירו, ובית המשפט דחה טענתו, גיבה את רשות המכס, וקבע כי ערך הרכב היה כ-32,000 אירו.

• מה היה סיפור המקרה?
התובע, פרופ' לבריאות הנפש, ייבא בשנת 2014 רכב Audi A7 מגרמניה ביבוא אישי, וטען כי מחיר הרכב ביבוא הוא 22,500 אירו.
רשות המכס דחתה את המחיר המוצהר, וקבעה אותו על ערך של כ-32,000 אירו, על בסיס מחירון "ג'אטו" ועוד תוספות בסך של כ-19,000 ש"ח, בהפחתת פחת שימוש 20% ורווח יבואן 20% ולאחר ניכוי המס. לפי רשות המכס, מחיר הרכב הוא כ-520,000 ש"ח, ולאחר הפחתת פחת שימוש, רווח יבואן והמס, המחיר הוא כ-155,000 ש"ח שהם כ-32,000 אירו.
רשות המכס טענה כי בבדיקת ערך הרכב במחירון גרמני ידוע בשם "Dat2", מחיר רכב דומה הוא כ-33,000 אירו, וקיים פער גדול לעומת המחיר שהצהיר התובע.
רשות המכס טענה כי פער של 33% בין המחיר שהוצהר למחיר השוק, אינו סביר, והתובע לא סיפק הסבר מניח את הדעת לפער זה.
רשות המכס איתרה, לטענתה, מספר פגמים בהליך היבוא, וביניהם- כי רישיון הרכב הגרמני שהוצג היה על שם אדם פרטי ולא על שם החברה, מהונגריה, שלטענת התובע מכרה לו את הרכב, התובע לא הציג הוכחה לתשלום בעד ההובלה הימית, ובעיקר- התגלה כי התובע ייבא את הרכב באמצעות "דילר" ולא בעצמו, וחתם על הסכם עם אותו "דילר", בו נדרש התובע לשלם מספר סכומים ל"דילר", מעבר לסכום שהוצהר למכס בעת היבוא.
בשל קביעת המכס, נדרש התובע לשלם תוספת מסי יבוא של כ-60,000 ש"ח, אותם הוא תבע בבית המשפט, ולהם הוסיף סכום של כ-25,000 ש"ח בגין אובדן ימי עבודה, עלויות מימון וכו'. התובע טען כי הוכיח ששילם לספק בחו"ל את המחיר שהוצהר – 22,500 אירו ולא מעבר לכך.

• מה פסק בית המשפט?
בית המשפטו זקף לחובת התובע את העובדה, שהתובע חתם על הסכם עם "דילר" ישראלי ליבוא הרכב, כאשר לפי תנאי ההסכם, התובע שילם ל"דילר" 127,000 ש"ח עם חתימת ההסכם, 21,600 אירו לחו"ל, ועוד 120,000 ש"ח עם כניסת הרכב לישראל.
הסכם זה לא היה ידוע, אלא התגלה לרשות המכס רק בשלב מאוחר, ובית המשפט קבע כי התובע לא נתן לכך הסבר מניח את הדעת, ובעיקר- לא נתן הסבר מדוע רק 21,600 אירו הוצהרו למכס, ולא יתר הסכומים ששולמו ל"דילר".
בית המשפט דחה את טענת התובע לפיה היה על רשות המכס לעשות שימוש במחירון רכב מהונגריה, שהוא נמוך יותר ממחירון בגרמניה. בית המשפט קבע כי מעבר לחשבונית ספק מהונגריה, התובע עצמו הגיש למכס רשיון רכב מגרמניה ואף צירף לתצהירו מחירונים מגרמניה.
בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי:
"הנתבעת הוכיחה את ערך שווי הטובין, באופן מספק, מנגד התובע לא הציג מלכתחילה את כל המסמכים, שלטעמי היה צריך להציג, ושצורפו בסופו של יום על ידי הנתבעת , מהסכומים ששולמו עפ"י הסכם השירות, שגולה רק במהלך הדיון, עולה לכל הפחות תהיה, ובהעדר עדות אחרת בעניין, מטעם התובע , לגבי טיבם הכולל, ותמורת מה שולמו, על כל חלקיהם" .
בית המשפט דחה גם את טענת התובע כי לא זומן לטעון בעל פה בוועדת הערר במכס, וקבע כי אין חובה שכזו, מה גם שהתובע זכה ליומו בבית המשפט בהליך הנוכחי.
על כן, דחה בית המשפט את התביעה, וחייב את התובע בהוצאות משפט של 7,500 ש"ח.

• מה ניתן ללמוד מפסק-הדין?
לדעתי, הסיבה המרכזית לכך שבית המשפט דחה את התביעה, היא שהתובע לא גילה כי ייבא את הרכב באמצעות "דילר", ושילם לו תשלומים שאינם עולים בקנה אחד עם טענתו בדבר המחיר המוצהר.
תהליך של יבוא אישי של רכב, אינו תהליך פשוט, והוא מצריך ידע רב. על כן, פעמים רבות, גם מי שמעוניין לייבא רכב ביבוא אישי, עושה שימוש בשירותים של ספק בישראל לצורך סיוע מקצועי בתהליך היבוא.
העובדה שהתובע במקרה זה עשה שימוש בסיוע בישראל, אינה פוסלת בהכרח את המחיר שהצהיר בעת היבוא, כל עוד התובע היה מסוגל לתת לבית המשפט או לרשות המכס, הסבר מניח את הדעת, לפער בין המחיר שהוצהר בעת היבוא, לבין התשלומים העודפים ששילם ל"דילר".
יש לציין כי במקרה שנפסק לפני כחודשיים, דחה בית המשפט תביעה של יבואן אישי של רכב אשר כן גילה לבית המשפט כי נעזר "בדילר". סיבת הדחייה באותו המקרה, הייתה כי היבואן האישי לא היה מעורב מספיק בהליך היבוא ולא ידע לשפוך אור על המחיר שהוצהר (2).

הפניות:
(*) הכותב עובד במחלקת מיסוי עקיף במשרד קסלמן וקסלמן, והוא עו"ד המתמחה בדיני מכס, מס קניה, מיסוי עקיף, יבוא, יצוא, היטלי סחר, רגולציה וסחר בינלאומי; המאמר משקף את דעתו של הכותב בלבד, ואין לראות בו כמתן חוות-דעת משפטית;

(1)ת.א. (שלום תל אביב) 24034-07-14 אנטולי קריינין נ' מדינת ישראל-רשות המסים, פסק-דין מיום 25.11.21, כבוד השופט הבכיר אהוד שמשון שוורץ. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד גיא אשכנזי. לרשות המכס- עו"ד רועי רותם מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), המחלקה הפיסקלית. פסק-הדין כפוף לזכות להגשת ערעור לבית המשפט המחוזי.

(2) ת.א. (שלום תל אביב) 7340-03-16 ירון זאב שורק נ' מדינת ישראל-בית המכס מרכז, פסק-דין מיום 17.9.21;