12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: מעבר לסטרס – אושר והגשמה עצמית כאנטיתיזה לסטרס
מאת: דר` ארנון לוי    שמור מאמר למועדפים

מעבר לסטרס – שיהיה לכם רק טוב - אושר והגשמה עצמית כאנטיתיזה לסטרס

חלק א`

(ראה 3 כתבות קודמות על התמודדות עם סטרס - 3 - 2- 1)

את המאמר האחרון סיימתי באני מאמין שלי בנושא הסטרס במילים אלה:
הנטיה המולדת שלנו ליצור תגובת חירום גופנית/נפשית למצבי לחץ גורמת לנו לחיות בעולם שנתפס סובייקטיבית כמסוכן. לנסוע בכביש עמוס, להתמודד עם בעיות בעבודה, במשפחה או עם בעיות כספיות מעוררים בגופנו תגובת חירום גופנית/נפשית שנותנת לנו להרגיש שהעולם בו אנו חיים הוא מקום מסוכן ובלתי נעים שגורם לנו סבל יותר מהנאה.

מחקרים רבים מצאו שמצב של חרדה ומתח כאשר מתגברים עליו יכול לתת לנו אנרגיות חיוביות לביצוע טוב יותר של המשימה.

העקרונות של תיפקוד אופטימלי והרגשה טובה ומשוחררת אינם חדשים אלה הם: חשיבה חיובית, תקווה ואמונה בעתיד, אופטימיות, הומור ומצב רוח טוב, ומה שנקרא בפסיכולוגיה מודרנית זרימה עם הספונטניות והיצירתיות הפנימית.

רובנו נוטים לחשוב שתכונות אלה קשורות במצבים מיוחדים של הצלחה, מזל וכו` וזו הטעות, מצבים חיוביים אלה הם מצבים נילמדים. אני מאמין שהעולם לא נוצר לגרום לנו סיפוק או סבל והחיים אינם טובים ואינם רעים אך בעקבות הסטרס שמלווה לנסיבות חיים רבות למדנו בעבר לקשר את אותן נסיבות לפסימיות, חוסר אונים חשיבה שלילית וכיו"ב.
ברגע שלמדנו להתמודד עם הסטרס נוכל ללמוד כיצד ניתן להפוך את הלחץ המלווה בעייפות ועצבנות לתחושה חיובית של אנרגיה רגועה שבה יירתמו ההורמונים ליצירת מצב של פעילות חיובית ומהנה. הפונה יוכל למצוא נושאים שבהם הוא יוכל לזרום בפעילויות הגורמות לו סיפוק ולעיתים גם תחושות של אושר: תחומים של התרוממות נפש, אנרגיה, התלהבות ויצירתיות שאותם יוכל להפיק בעזרת הפיכת האנרגיה המתוחה לאנרגיה רגועה ויצירתית.

ובכן: בעשור האחרון נוצרו בפסיכולוגיה זרמים חשובים שמשנים את המיקוד מעיסוק בתופעות פסיכופתולוגיות – הפרעות נפשיות למיניהן, ללמידת המרכיבים החיוביים של הקיום האנושי: הגשמה עצמית, אהבה, אושר, הומור, חשיבה חיובית, ספונטניות ויצירתיות הפכו לנושאי מחקר חשובים בפסיכולוגיה מודרנית.
חקירת נושאים אלה אינה פשוטה, נושאים אלה הם חוויות סובייקטיביות ותלויות תרבות. מה שנראה בתרבות מסוימת חוויה של אושר יצטייר בתרבות אחרת כשעמום. מה שיחווה אצל אדם מסוים כהגשמה עצמית יחווה אצל האחר כאירוע בנלי.
נדמיין חווית ניצוח של מנצח דגול על תזמורת פילהרמונית מהטובות בעולם. יתכן שהחוויה תהיה עבורו חווית שיא, הגשמה עצמית במיטבה, ואושר צרוף. אצל מי שאוזנו אינה אמונה על אותו סוג של מוסיקה תהיה החוויה פיהוק מתמשך.

גם דבריו של בודהה על האושר בתרבות המזרח לא יספקו את רוב הקוראים בחברה
המערבית:" בואו נתעלה מעט ונהיה אסירי תודה, שכן אם לא למדנו הרבה היום, לפחות למדנו מעט, ואם לא למדנו מעט, לפחות לא חלינו, ואם חלינו, לפחות לא מתנו, אז בואו נהיה כולנו אסירי תודה".
אם כן האושר הוא יחסי לתרבות, לאישיות ולסיטואציה נתונות. השאלה הראשונה שעולה בהקשר זה אצל הקורא היא: מהי מטרת חיינו, שאיפותינו והתנהגותנו בעולם? התשובה לשאלה זו אינה פשוטה כיון שהיא אינה מובנת מאליה כמו צרכינו הראשוניים הצורך במזון, במים, באוויר, בשינה, במין, בשליטה בביטחון וכיו"ב.

כפי שכבר הזכרנו התשובה לשאלות הקיומיות של חיינו ניתנת על ידי התרבות או על ידי התנסויותיו האישיות של האדם. לא מעט תנועות של העידן החדש, מנהיגים כריזמטיים, כתות מיסטיות או מגמות של חזרה בתשובה בדתות השונות, למרות ההבדלים ביניהם מנצלים את המבוכה והבלבול הטבעיים הקיימים אצל האדם והקשורים לשאלות של הקיום האנושי ונותנים תשובות ערכיות, דתיות דוקטרינריות או אידיאולוגיות חד משמעיות לשאלות אלה.
הם יטענו למשל שמטרת החיים היא קיום המצוות, נאמנות לכת ולמנהיג, עזרה לזולת, קידום העקרונות של הרי קרישנה או האמונה בסיינטולוגיה. בכיוון הברור שהם מתווים ובתשובות החד משמעיות שהם נותנים לדילמות אלה הם נוטעים ביטחון ותחושת השתייכות בקרב קהל המאזינים והופכים אותם למאמינים תומכים ואוהדים. אם נתייחס לשאלות הבסיסיות של הקיום האנושי ללא התייחסות כזו נאמר מן הסתם שמטרת חיינו היא להיות מאושרים ולהגשים את עצמנו.

אך מהו בעצם האושר? מהו אותו רגש חמקמק? מדוע הוא בניגוד לתגובות הסטרס שכולנו מכירים טוב כל כך מחיינו היומיומיים כל כך בלתי נגיש? מדוע אנו בטוחים תמיד שלא טוב לנו יותר מאשר שטוב לנו? ובכן התשובה לכך אינה מסובכת – תגובת הסטרס היא תגובה אוטומטית שהוטבעה בנו ע"י האבולוציה ושמטרתה לאפשר לנו לשרוד. היא גורמת לנו באופן בלתי מודע להאמין שהעולם הוא מקום מסוכן ומאיים. השגת האושר וההגשמה העצמית לעומת זאת אינן מטרות שמוטבעות בנו אלא הן מטרות שעלינו לחתור להגשמתן. לשם השגת האושר וההגשמה העצמית עלינו להכיר את עצמנו, להבין את חיינו ואת צרכינו, להשלים עם מציאות בלתי נמנעת ובלתי ניתנת לשינוי אך בו זמנית לחתור לשנות ולשפר את עצמנו ואת המציאות החיצונית ללא הרף במידה והדבר אפשרי.

השגת מטרות אלה היא מותר האדם. האושר קשור אומנם גם לפונקציות הבסיסיות של המוח כסיפוק צרכים והנאה אך בו זמנית גם לפונקציות הגבוהות ביותר של המוח. בעלי חיים אחרים סובלים ממצבי סטרס, חרדה, דיכאון, והנאה, אך הם לעולם לא יהיו מאושרים ולעולם לא יגשימו את עצמם.
לא כן האדם. האדם המודע לעצמו יוכל לעשות זאת: "דע את עצמך" היתה האימרה שהתנוססה בפתח האקדמיה היוונית עוד לפני אלפי שנים.
מהו אם כן האושר מבחינת מחקר פסיכולוגי? חוקרי פסיכולוגיה מחלקים את תחושת האושר ל- 2 קטגוריות:
1. חווית שיא שתוארה ע"י הפסיכולוג מאסלו כרגע של הצפה באושר. כמו בדוגמא של המנצח, רגע של יצירה אינטנסיבית, של חווית שיא בתפילה או באיחוד אוהב (רוחני או פיזי) עם בן/בת זוג וכו`

2. אושר מתמשך: הפסיכולוג חוקר האושר קזיקצנטמיאלי תיאר אותו כתחושת זרימה
והנאה שקשורה למצבי חיים משתנים, בעבודה, במשחק, בחברה ועם עצמי. בכל אותם מצבים האדם נוטה להיות מאושר יותר אם הוא מרגיש שלם עם עצמו, בהרמוניה עם עצמו ועם הסביבה, חווה תחושה של ספונטניות, יצירתיות והעדר כל המאפיינים של הסטרס: חרדה, דאגה, אשמה ודיכאון.

אנשים רבים היו מצפים לכך שהאושר יהיה קשור לתנאים סביבתיים, סטטוס חברתי, הכנסה גבוהה, גיל צעיר, הצלחה כלכלית וכו`. למרבה הפלא במרבית המחקרים נמצא שבחברה המערבית גורמים אלה הם בעלי מתאם חיובי אומנם אך נמוך עם תחושת האושר, כלומר – גורמים אלה יוצרים אומנם תחושת אושר אך מתונה ולא משמעותית. מימצא זה מחזק באופן קצת מפתיע את האמרה הידועה "עושר אינו מביא לאושר".
לעומת זאת בחברות מתפתחות שבהן הקיום הוא מינימלי רווחה כלכלית יוצרת תחושת אושר גבוהה.
תחושת אושר גבוהה בחברה המערבית נוצרת ע"י זרימה עם הספונטניות, במצב שבו יוכל האדם להגיע להתרוממות נפש, אנרגיה והתלהבות שאותם יוכל להפיק בעזרת הפיכת האנרגיה המתוחה של הסטרס לאנרגיה רגועה ויצירתית.

מה ניתן לעשות בפועל בכדי לקדם את יכולתנו לאושר והגשמה עצמית על כך נדבר במאמרנו הבא.

בברכה, דר` ארנון לוי