12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: מעבר לסטרס, חלק ג`. הגשמה עצמית כאנטיתיזה לסטרס
מאת: דר` ארנון לוי   שמור מאמר למועדפים

היכן אמצא ארגז כלים שיתאים לצרכים הייחודיים שלי ?

חלק ג` - לחץ כאן לפרק ב`

קצת מוזר לדבר על "ארגז הכלים" להגיע לאושר ולהגשמה עצמית. תחושות האושר הן תחושות סובייקטיביות כה אינטימיות עבורנו, והגשמה עצמית ביחד עם מושגים כמו ערכים, משמעות וזרימה היא מושג שכמעט ואיבד ממשמעותו מרוב שימוש בידי תנועות של העידן החדש, סדנאות למיניהן ותנועות של חזרה בתשובה.
בניגוד לחלק מספרי הרוחניות, הפסיכולוגיה הפופולרית או חלק מתנועות אלה אין בידי מפתחות אל האושר או מרשם להגשמה עצמית. מה שאני כן יכול להציע לקורא הוא ארגז של כלים שעל פי המחקר והניסיון המצטבר שלי, ושל מחקרים שנעשו לאחרונה, הם האפקטיביים ביותר בכדי להגיע למצבים של אושר והגשמה עצמית. התאמה אישית של אותם כלים תהיה אופטימאלית בייעוץ מקצועי אישי או קבוצתי:

1. התנאי הראשון הוא כפי שכבר צייננו הוא יחס חיובי כללי כלפי עצמי, כלפי הזולת וכלפי החיים. זוהי קבלה אפריורית ובלתי מותנית של אנרגיית החיים המצויה בכל אחד מאתנו. קדימות הערך של קבלת החיים נכתבה כבר לפני אלפי שנים: "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, ואת המוות ואת הרע" (דברים ל` ט"ו. ובמקום אחר:"...החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה ובחרת בחיים..." (שם ל` י"ט). ליחס החיובי הכללי נוסיף התייחסות אופטימית, חשיבה חיובית, פרגון ומתן חיזוקים חיוביים לעצמנו ולאחרים וכו`.

2. כנגד זאת לא נבטל או נתעלם מרגשותינו השליליים. גם הרגשות השליליים הם בעלי תפקיד חיוני בחיינו. מקורם בעולמנו הפנימי ולכן הם מעבירים לנו מסר חשוב. למשל: אני מרגיש רגשי אשמה כיון שלא קיימתי הבטחה לבני או ששיקרתי לחבר. המסר שרגש האשמה מעביר אלי הוא ששברתי קוד התנהגות או קוד ערכי-מוסרי שחשוב לי לקיימו. במקום להגביר את האשמה במחשבות כפייתיות אני יכול להסיק שעלי לנסות לתקן את המעוות או להשתדל להימנע בעתיד מהתנהגויות דומות. דוגמא נוספת: אני סובל מחרדת קהל, במקום לדמיין רק את המצב שבו הגרוע ביותר קורה, דבר שיגביר את חרדותי, או אנסה להימנע מהופעה בפני ציבור, אוכל ללמוד את המסר שמעבירה אלי החרדה שהוא: חוסר אמון בעצמי, קשיים בתפקוד בהופעה לפני קהל, חוסר ביטחון במצבי אי וודאות עתידיים או למידה שלילית ממצבים קודמים של חשיפה לקהל וכיו"ב וללמוד איך להתמודד אתו. אוכל להתכונן להופעה ולגייס את המשאבים הפנימיים שלי, ואת ניסיון העבר המוצלח שלי בכדי להצליח בהופעה.

3. תנאי נוסף הוא יכולת גבוהה לזהות ולבטא את רגשותינו. הרגשות הם הבסיס העמוק לחוויה האנושית של קיומנו. שימו לב ! לעיתים קרובות אנו טועים בין הרגשות שלנו לבין הכינוי שאנו נותנים להם, בין ההתנהגויות שהרגשות יוצרים ובין הדרך שבה אנו שופטים את אותם רגשות. אני יכול לומר למשל לבן שלי: "אני אוהב אותך" או להבדיל פוליטיקאית יכולה לומר :"אני מזועזעת" בלי שארגיש במקרה הראשון את רגש האהבה אלא אחשוב שחשוב שאבטא אהבה לבני, הפוליטיקאית תחשוב שהיא מזועזעת באמת אך בעצם תבטא תחושת הסתייגות קלה. אני יכול לומר כאשר ישאלו אותי להרגשתי שאני מרגיש "רע". אך רע אינו רגש אלא השיפוט הערכי שאני נותן ברגע נתון לרגש מסוים שאני חווה, גם אם איני יכול לזהות את אותו רגש באותו רגע: האם הוא בושה ? אשמה ? או תסכול ? אצל כל אחד מאתנו קיימים 6 רגשות בסיסיים: אהבה, שנאה, אושר, עצב, פחד, שמחה. שאר הרגשות כמו תסכול, בלבול, ביטחון, סיפוק וכו` שאנו מבטאים הם נגזרות שלהם.

4. עלינו לתת לגיטימציה לרגשותינו ולביטוי הנכון שלהם: עלינו לבטא את הרגש שלנו בהתאם לתפיסה העצמית שלנו, בהתאם לסיטואציה ובהתאם למטרה שברצוננו להשיג. למשל אם אנחנו כועסים איננו אמורים לבטא את הכעס בצורה אלימה כיון שזה לא יתאים לתפיסה העצמית של רובנו. בנוסף לכך זה יפגע בדרך כלל ביחסינו עם הסביבה ועלול להביאנו לתחנת המשטרה הקרובה. מצד שני איננו אמורים גם ברוב המקרים לכבוש את כעסנו. צורה הולמת לבטא כעס ברוב הסיטואציות החברתיות היא ביטוי מילולי של הכעס ואולי גם פעולה שתבטא אותו בצורה סמלית או בצורה המקובלת על הסביבה שבה אנו פועלים (למשל נגיב אחרת אם אנו כועסים על פקיד הבנק או אם אנו כועסים על מנכ"ל החברה המעסיקה אותנו).

5. עלינו לזהות את מקורות הסטרס שלנו וללמוד לתרגל ולשלוט בהצלחה בביטויים ובהשפעות של הסטרס עלינו.
6. עלינו ללמוד לחיות בשלום עם עצמנו ועם מגבלותינו אך גם להמשיך ולפעול לפיתוח עצמי שלנו בגבולות האפשריים במשך כל ימות חיינו.
7. עלינו לטפח את קשרינו החברתיים, ביחסי חברות עמוקים, ביחסי זוגיות ומשפחה של אהבה וכנות רגשית.
8. עלינו לטפח את תחושות החופש והספונטניות שלנו. רוב האילוצים המוטלים עלינו אינם אילוצים של החוק אלא של קונספציות חברתיות-תרבותיות ודפוסי חשיבה ורגש שמעצבים את התנהגותנו וחשיבתנו ואשר למדנו לקבלם כמובנים מאליהם. חופש אינטלקטואלי ורגשי ייתן לנו חוויה של "התרחבות העצמי" ושל חופש אמיתי.
9. כאשר אנו מבצעים פעולה ננסה לבצע אותה מתוך התמסרות מושלמת ככל האפשר בלי לצפות לשלמות בתוצאות: כאשר אנו משוחחים עם מישהו עלינו להאזין לו בשלמות, כאשר אנו קוראים, עלינו להתרכז בקריאה בשלמות, וכאשר אנו אוהבים עלינו לעשות זאת בשלמות, אך גם כאן בלי לצפות לתוצאות מושלמות.

10. את כל הכלים האלה עלינו לתרגל באופן עצמאי, או עם חבר, או עדיף, עם איש מקצוע או בסדנה בכדי להתאים אותם לצרכינו ולאישיותנו הייחודיים. אנחנו ייחודיים. גם כאשר איננו חשים בייחודיות שלנו נוכל לפגוש בה כאשר נטפח את הילד הפנימי שבנו שניפגש ומשחק עם המבוגר שבנו זה שלוקח אחריות על חייו. אם נטפח שני היבטים אלה של חיינו: הילד המשחק והמבוגר שלוקח אחריות, נרגיש מספיק בטוחים בכדי להיחשף בפני עצמנו, בפני אנשים היקרים לנו, בפני פסיכולוג, חברים לסדנה משותפת או ידידים קרובים ובעזרתם ללמוד להתאים את ארגז הכלים לצרכינו הייחודיים. בדרך זו נוכל לראות שאנו חיים ברצף זמן שבו אנו יכולים להתייחס להתנסויותינו מהעבר כמשאב של למידה וניסיון ולא כמקור של אשמה או חרטה, אנו יכולים לחוות את ההווה כמקור של ספונטניות חיוניות ויצירתיות ולא כמקום של אילוצים, קשיים ודיכאון, ואנו יכולים להתבונן קדימה כלפי העתיד כפתח להזדמנויות וסיכוי ולא כמקור לסיכונים ולחרדה מהבלתי צפוי והבלתי נודע. באופן זה אנו יכולים להמשיך ולהתפתח לאורך כל חיינו.

בברכה, דר` ארנון לוי