נושא המאמר: הממשלה מתכוונת לבצע מספר פעולות לצמצום הגירעון
מאת: אמנון בן שושן, רואה חשבון שמור מאמר למועדפים
תקציב – פתח דברים
התקציב הוא כלי לניהול פעילות פיננסית בארגון, אשר קובע את תקרת הסכום המוקצה למטרה מסוימת כחלק מאותה פעילות של הארגון.
כל גוף במשק זקוק לתקציב כדי לוודא שקיימת הלימה בין ההכנסות וההוצאות שנקבעו בתחזית לתוצאות הפעילות בפועל ולכן זהו כלי בקרה שנחוץ לשמירה על הסדר וההתנהלות הכספית. גוף אשר אינו מונחה באמצעות תקציב, הוא גוף שאינו נותן משקל ראוי לבקרה תקציבית על התנהלותו ולכן היעדרו יכול להעיב על יציבותו ועל ניהול תזרים המזומנים ומכאן הדרך לחדלות פירעון קצרה.
ניהול תקציב במדינת ישראל
זה לא סוד שקיים גירעון של מיליארדי שקלים בתקציב המדינה.
מידי שנה מתכנסת צמרת בכירי האוצר במטרה לחזות ולתכנן את ההוצאות וההכנסות של המדינה בשנה העוקבת. הגירעון הנוכחי בתקציב הינו תוצאה של חיזוי שגוי של האוצר ביחס שבין ההכנסות להוצאות.
הוצאות ניהול משרדי הממשלה מסתכמות במיליארדי שקלים, כאשר המתוקצבים ביותר הנם משרד הביטחון, משרד החינוך והמוסד לביטוח לאומי. מנגד, נערכים באוצר לחזות את הכנסות המדינה שעיקרן מגביית מסים שנאכפת באמצעות רשות המסים.
הצמיחה במשק משפיעה באופן ישיר על תחזית הכנסות ממיסים. כאשר תחזית הצמיחה גבוהה, כך מניחים באוצר שתימשך היציבות בצריכה הפרטית ובשוק העבודה, יציבות שתוביל לגידול בגביית מסים.
פעולות לצמצום הגירעון
כדי להתגבר על הגירעון התקציבי, נערכת הממשלה להפעלת כלים לצמצום הגירעון. לפי פרסומים, רשות המסים שוקלת לנקוט מספר החלטות לצורך הגדלת ההכנסות מגביית מסים, שתשפענה על ציבור האזרחים כגון: העלאת שיעור מס ערף מוסף שעומד כיום על שיעור של 17%, הטלת מע"מ על פירות וירקות, ביטול הפטור ממע"מ באילת ובין היתר גם "מבצע" חדש לתשלום מס מופחת על "רווחים כלואים".
רווחים כלואים הנם יתרת עודפים חיובית בחברות שבעליה נמנעים למשוך לכיסם מפאת תשלום המס הכרוך במשיכתם. כיום שיעור המס על הכנסות מדיבידנד הנו 33% (כולל מס יסף). נראה, כי ישנה כוונה להחזיר את ה- "המבצע" (שיעור מס מוטב על משיכת דיבידנד) שהיה קיים בשנים 2012 ו-2017, שוב בשנת 2020, כדי לתמרץ את החברות למשוך את "הרווחים הכלואים" ולשלם את המס בגין משיכתם ובכך תגדיל רשות המסים את קופת המדינה מגביית המס, ותגרום להזרמת כספים לפעילות הכלכלית של המשק. בנוסף, כחלק מהגברת המאמצים לאיתור דרכים לגביית המסים, החלו פקידי השומה להדק את החבל סביב צווארם של נישומים באמצעות נקיטת מדיניות אכיפה אגרסיבית , במיוחד נגד מנהלים בחברות ועצמאים המאחרים בהגשת דוחות מס שנתיים של חברות ודוחות אישיים בהתאמה.
אודות
כותב המאמר הנו רואה חשבון אמנון בן שושן, שותף ומייסד משרד רואה חשבון אמנון בן שושן ושות'. בוגר תואר ראשון בהתמחות בחשבונאות (BA) ותואר שני בהתמחות במסים (MBA).
בעל רישיון רואה חשבון וחבר בלשכת רואי חשבון בישראל ולשכת הנאמנים בישראל משנת 2006, מומחה בתחום מיסוי ישראלי ומיסוי בינלאומי.
מרצה בכיר במוסדות אקדמיים בקורסים בתחום הכלכלה ולהכשרת מנהלי כספים, חשבי שכר ויועצי מס.
המשרד ממוקם בתל אביב ומוביל בתחום החשבונאות והמיסוי על גווניו השונים, לרבות מס הכנסה, מס ערך מוסף, מיסוי מקרקעין, חוק עידוד השקעות הון ומלווה עצמאיים וחברות החל משלב ההקמה.
אתר המשרד מהווה פלטפורמה עשירה של מאמרים ומידע מקצועי בסוגיות מס שונות ורלוונטיות לרוח התקופה.
bshcpa.co.il/
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י אמנון בן שושן, רואה חשבון שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.