12384 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: הפעולות הראשונות שכדאי לעשות לאחר שעוברים תאונת עבודה
מאת: עו"ד אוהד שמואלי   שמור מאמר למועדפים

מיצוי אופטימלי של הזכויות המוענקות במסגרת ההליך המשפטי כנגד המוסד בענף נפגעי עבודה או כנגד המעביד, דורש מחשבה רבה ובניית אסטרטגייה משפטית מושכלת. הבנת התהליכים שעל המבוטח לעבור עד לרגע סיום התביעה, עשויה במצבים רבים להקל באופן משמעותי על ניהול ההליך ולתרום לסיכויי הצלחתו. להלן יפורטו עיקר הפעולות שיש לעשות לאחר שהתרחשה תאונת עבודה:

1. צילום איזור הפגיעה: כשעובד נפגע בתאונת עבודה, מומלץ לצלם את אזור התאונה (כמובן, ככל שהנסיבות מאפשרות זאת) בסמוך ככל האפשר למועד התאונה ובעיקר היום בעידן הדיגיטלי כשכמעט בכל טלפון נייד מותקנת מצלמה דיגיטלית. מומלץ לצלם תמונות רבות מזוויות צילום שונות אשר בכוחן להעיד טוב יותר על נסיבות הפגיעה ועל אפשרות קיומם של מפגעים אפשריים בסביבת התאונה. לעיתים, עורך דין מיומן יוכל לזהות בתמונות מפגעים בטיחותיים אשר אינם נראים בעיני אדם חסר ניסיון בתחום ולהשתמש בהן בהמשך לצורך הוכחת אחריות המעביד. בנוסף, במקרים מסויימים בהם המעסיק יבחר שלא לשתף פעולה עם המבוטח מסיבותיו, יוכל המבוטח לפעול בקלות רבה יותר לשם מיצוי זכויותיו מול המוסד.

2. רשימת עדים: מומלץ להכין רשימה מסודרת של עדים אשר נכחו באיזור התאונה ועלה בידם לראות את נסיבות התרחשותה או פציעתו של העובד. קיים סיכוי לא מבוטל שהם יתרמו רבות למיצוי זכויות העובד בדרך הטובה ביותר, הן מול המוסד לביטוח לאומי והן מול תביעות עתידיות אפשריות מול המעסיק.

3. דיווח מיידי למעסיק והחתמתו על טופס בל/ 250 (או מילוי טופס בל/ 283 לעצמאים): טפסים אלה שעליהם יורחב בהמשך, בין היתר יוצרים את הזיקה בין התאונה לבין העבודה ומטרתם בין היתר לאפשר מתן טיפול רפואי ראשוני לעובד. יש להקפיד על דיוק ברישום נסיבות התאונה. בפעמים רבות מסלול התביעה מול המוסד לביטוח לאומי משפיע רבות על הליך תביעה אפשרי מול חברת הביטוח של המעסיק, בעיקר כשמדובר בתביעה נזיקית כנגד המעביד. חברות ביטוח פרטיות המבטחות מעסיקים כנגד תביעות אלה, נוהגות לעיתים קרובות להשתמש בנתונים שהוצגו בפני המוסד לביטוח לאומי לשם סתירת אופי ונסיבות הפגיעה, ובכך מנסות להתנער מאחריות ולהימנע מתשלום פיצוי לנפגע. למשל, אם בנסיבות התאונה יירשם שהעובד נפל ממדרגה כשבפועל נפל מסולם שבור, ייתכן ויתקשה העובד לטעון בהמשך שהמעביד סיפק לו סולם לא תקין שגרם לפגיעתו. אין זה אומר שהכתוב בטפסי המוסד מהווים ראיה שלא ניתן לסתור, אך הם בהחלט עלולים להקשות ומוטב להימנע מפעולות אשר יש בהן כדי להקשות את ניהול ההליך. גם בניהול התביעה מול המוסד, עלולות נסיבות שאינן מדוייקות לפגוע בזכויותיו של התובע לפיצוי (בעיקר כשהתאונה ארעה מחוץ למפעל או למקום העבודה הקבוע). יודגש שתנאי הביטוח הסוציאלי בדרך כלל שונים מאד מפוליסות ביטוח פרטיות אותם נוהגים לרכוש מעסיקים כהגנה מתביעות נזיקין. למשל, בעוד המוסד לביטוח לאומי מפצה על פי חוק עובד שנפגע מתאונה שהתרחשה תוך כדי העבודה ועקב העבודה, פוליסות חברות הביטוח הפרטיות בדרך כלל מבטחות מפני תביעות רשלנות. כלומר, גם אם התאונה התרחשה תוך כדי ועקב העבודה, אין זה מספיק בכדי לזכות את העובד בפיצוי כלשהו.

4. קבלת טיפול רפואי באופן מיידי: לאחר הפגיעה יש לפנות באופן מיידי לטיפול רפואי. ככל שהפנייה תהא סמוכה למועד הפגיעה, כך תהא הנטייה לראות אותה כחמורה יותר. כל עיכוב בפנייה לטיפול רפואי עלולה להחשיד את פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי, שהפגיעה לא התרחשה כתוצאה מתאונת עבודה, אלא כתוצאה מנסיבות אחרות. פעמים רבות המוסד לביטוח לאומי שואל את הנפגעים מדוע פנו לטיפול בשלב מאוחר ולא מיד לאחר הפגיעה. למשל, סבל שהרים ציוד כבד, נפגע בגבו והחליט לנוח מספר ימים בביתו ולחכות שהכאבים יחלפו מעצמם. כשראה שהכאבים אינם חולפים, פנה לטיפול רפואי והגיש תביעה למוסד על פגיעה מעבודה. פקיד התביעות עלול לחשוד שהפגיעה התרחשה בביתו או במקום אחר היות שחלף פרק זמן רב מרגע הפגיעה ועד לפנייה לקבלת טיפול כאמור.

5. דיוק במסירת הפרטים לרופא המטפל: לאחר שמבוטח עבר תאונת עבודה ופנה לקבל טיפול רפואי, חשוב מאד לציין בפני הרופא המטפל באופן מדויק ככל שניתן את נסיבות התאונה ולפרט את מכלול הבעיות הרפואיות שמהן הוא סובל כתוצאה ממנה. על הרופא לדעת שמדובר בתאונת עבודה ועליו לרשום זאת במסגרת סיכום הביקור. טענות שלא הוצגו בפני הרופא המטפל בסמוך למועד התאונה ושיועלו רק במסגרת מיצוי הזכויות מול המוסד לביטוח לאומי, יתקבלו בחשדנות רבה מצד המוסד ועלולות לגרור את המבוטח לדיון בבית הדין רק על עצם ההכרה בתאונה כתאונת עבודה. גם חברות הביטוח הפרטיות נוהגות להשתמש במסמכים הרפואיים בכדי להוכיח שנסיבות התאונה אינן מהוות רשלנות כלשהי מצד המעסיק. יש לוודא שמכלול תלונות המבוטח יירשמו על ידי הרופא בצורה מדוייקת ואם חלק מהן לא נרשמו או נרשמו בצורה לא מדוייקת, לא להתבייש ולבקש ממנו לרשום או לתקן אותן. המסמכים הרפואיים ישמשו את המבוטח בכל הליכי מיצוי זכויותיו, החל משלב ההכרה בתביעה כתאונת עבודה, קביעת שיעור דרגת הנכות, אפשרות להחמרת מצב בעתיד ובהמשך אף במסגרת ניהול תביעה אזרחית פוטנציאלית מול המעביד. חשוב לזכור שרופאים לרוב אינם עורכי דין והכשרתם הרחבה והאיכותית התרכזה בתחום הרפואה בלבד. אין לצפות מרופא שיפעל מתוך חשיבה משפטית אשר תוביל להצלחת תביעותיו המשפטיות של העובד. הרופא מכוון את עבודתו לאוריינטציה טיפולית אשר תשפר את פגימותיו הרפואיות ותאפשר לו לשוב לחיים רגילים ככל האפשר ובמהירות המירבית. למשל, אם רופא כתב שהעובד נפגע כתוצאה מנפילה ממדרגה כשבפועל נפל מבמה גבוהה, הוא יתקשה יותר להוכיח בבית המשפט שנסיבות פגיעותיו היו שונות. חשוב לזכור שנסיבות שונות אלה אינן ישפיעו בהכרח על ניהול תביעתו של העובד מול המוסד, אך בהחלט עלולות לפגום בסיכויי הצלחת תביעתו מול המעביד, ככל שיידרש לכך.

6. תיוק המסמכים אשר קשורים לתאונה: חשוב מאד לשמור את כל המסמכים, לרבות אישורי מחלה וקבלות הקשורים לטיפול שאותו עבר המבוטח כתוצאה מתאונת העבודה ולתייקם בתיקייה מסודרת. יש לעשות כך גם עם כל יתר המסמכים כגון תמונות, עדויות, טפסי ביטוח לאומי שנשלחו (כולל טופס בל/ 250) וכד'. ככל שנפלו טעויות כלשהן במילוי נסיבות התאונה, מוטב שהמבוטח יהיה מוכן להתמודד עימן מבעוד מועד עם הסבר מניח את הדעת מאשר להיות מופתע ברגע האמת.

7. הגשת תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בהקדם: תביעה זו יש להגיש למוסד בתוך 12 החודשים מיום הפגיעה בעבודה. איחור בהגשת התביעה עלול לפגוע בגובה התשלום שיינתן מטעם המוסד ובמקרים מסויימים עלול המבוטח אף לאבד לחלוטין את הזכות לקבלו.