נושא המאמר: לנשים - מה ידוע היום על הקשר בין אסטרוגנים וסרטן
מאת: פרופ` צבי צדיק שמור מאמר למועדפים
אסטרוגנים וסרטן
מה ידוע היום על הקשר בין אסטרוגנים וסרטן
פרופ` צבי צדיק, מנהל היחידה אנדוקרינית – בית חולים קפלן
טיפול באסטרוגנים וסרטן
מי מקבל טיפול באסטרוגנים?
1) ילדות שאינן מסוגלות ליצר אסטרוגנים צריכות לקבל אותם מבחוץ כדי לעבור את תהליך ההתבגרות: צמיחת שדיים ותהליך הגדילה של ההתבגרות.
2) נשים בתקופת הבלות. בתקופת הבלות סובלות הנשים מגלי חום, הפרעות שינה ושינויי מצב רוח. האסטרוגנים ניתנים בגיל המבוגר למניעת בריחת סידן מהעצם, מניעת שברים עקב בריחת סידן מהעצם והפחתת הסיכון למחלות לב. בנוסף לכך יש רמזים לכך שהאסטרוגנים מונעים מחלת אלצהיימר וסרטן המעי הגס.
אילו כווני טיפול קיימים?
1) אסטרוגנים כטיפול בודד. הם מגרים את רירית הרחם באופן מתמיד ומעלים את הסיכון ללקות בסרטן של הרחם.
2) שילוב של אסטרוגן והורמון נוסף-פרוגסטין. האמינו שהשילוב מפחית את הסיכון ללקות בסרטן צוואר הרחם.
3) אסטרוגן טבעי מהצומח. אין לו שום יתרון. אם הוא נלקח בריכוז של אסטרוגן תרופתי, הוא פועל באותה צורה. מגרעתו היא שלא ניתן להגיע לריכוז קבוע ומדוד במינון.
מאמרים אחרונים על הקשר בין אסטרוגנים לסרטן
בינואר 2000 בירחון JAMA : במחקר על 46,000 נשים שעקבו אחריהן בין 1973 ל- 1995 נמצאו 2082 נשים עם סרטן שד. נמצא שלנשים שהשתמשו באסטרוגנים ב- 4 השנים שקדמו למחקר היה סיכוי גדול יותר ללקות בסרטן שד מאשר לנשים שלא קבלו טיפול באסטרוגנים.
בפברואר 2000 התפרסם בירחון JNCI מאמר שהשווה 1897 נשים בתקופת הבלות שהתגלה אצלן סרטן שד בין השנים 1986 ל- 1996 נמצא שלנשים שהשתמשו בשנתיים האחרונות של המעקב באסטרוגנים, היה סיכון גדול יותר ללקות בסרטן מאשר נשים שלא קבלו אסטרוגנים. מסתבר שהשילוב אסטרוגן פרוגסטין מעלה את הסיכון ללקות בסרטן, יותר מאשר אסטרוגן לבד.
ממחקרים אלה ניתן להסיק רק לגבי בעיקרון של הגדלת הסיכון לסרטן מתכשירים אלה ורק על הסיכון במינון בו השתמשו במחקר שדווח.
במחקר נוסף שפורסם בירחון EJGO על סיכונים משפחתיים לסרטן, נמצא שבמשפחות עם נטייה לסרטן צוואר הרחם טיפול זה מעלה את הסיכוי ללקות בסרטן. ביולי 2002 פורסם הירחון JAMA מעקב של 6.8 שנים אחר 2,763 נשים בתקופת הבלות. הנשים חולקו לשתי קבוצות. זו שקבלה טבליה ריקה וזו שקבלה תרופה פעילה. מסקנתם היתה ששילוב אסטרוגן ופרוגסטין גרמה לעלייה בשכיחות קרישי דם ברגליים ועליה בשכיחות ניתוחי אבני מרה.
מה המסקנות לגבי נשים מבוגרות?
קימות הוכחות סטטיסטיות לגבי סיכון לסרטן בנשים בגילאים המתקדמים שקבלו אסטרוגנים במינון מסויים. על כן הסיכון ויש סיכון להמליץ על טיפול באסטרוגנים במינון שנוסה בקבוצת גיל זו. לא נחקר מתן מינון קטן יותר ועל כן אין על כך תשובה.
אילו אפשרויות טיפוליות אחרות יש לנשים בגיל המעבר?
הורדת כולסטרול ע"י כלכלה מעוטת שומנים רווים, פעילות גופנית, ותרופות לעת הצורך- מורידים את הסיכון למחלות לב.
תוספת סידן וויטמין D, פעילות גופנית, ביפוספונטים, תרופות העובדות על קולטני אסטרוגנים כגון רלוקסיפן - למניעת בריחת סידן (אוסטיאופורוזיס). אספירין במינון נמוך - להורדת הסיכון להתקפי לב וסרטן המעי הגס.
מה המסקנות לגבי ילדות בין הגילאים 8 עד 18 ?
1) טיפולים שהיו נהוגים בעבר לזרז גדילה של בנות עם קומה גבוהה כדי לגרום לכך שגדילתן תיגמר בגובה נמוך יותר - הייתה צורת טיפול שנתנה מינון אסטרוגנים פי 6 מהמינון הפיזיולוגי. לא נחקרה קבוצה זו כדי לדעת מה רמת הסיכון שלהם. אולם על רקע הסיכון המדווח בנשים המבוגרות במינון רגיל, למרות שאין הוכחה. אין הצדקה כעת לתת אסטרוגנים במינון גבוה.
2) טיפול מחליף באסטרוגנים בילדות שבגלל בעיה שחלתית כגון תסמונת טרנר או חוסר יצור אסטרוגן מסיבה אחרת. המינון הניתן הוא מינון המחקה את המינון הטבעי, נעשה בגיל הצפוי להפרשת הורמונים טבעית, על כן אין מקום לחשש ליצירת סרטן על ידי טיפול מחליף זה. האסטרוגן ניתן לבנות שאינן מייצרות אותו במינונים נמוכים ההולכים ועולים לפי הצורך כדי להשרות התפתחות חזה ויצירת צורה נשית.
האם יש קשר בין התבגרות מוקדמת לסרטן?
ב- 1994 פורסמה בירחון Acta Oncol סקירה האומרת שיש קשר סטטיסטי בין קבלת מחזור בגיל מוקדם וקומה גבוהה בנשים וסרטן שד. עבודות מבוקרות הראו שהשמנה בטנית ורמות גבוהות של אינסולין, טסטוסטרון ו- I- IGF הם גורמי סיכון לסרטן שד. הראו שהשמנה בטנית בילדות קשורה להופעה מוקדמת של מחזור, תנגודת לאינסולין, ערכי אינסולין גבוהים והפרשת הורמוני מין בלתי תקינה. התבגרות מוקדמת בבנות אלה חושפת אותן להורמוני מין, ולרמות אינסולין גבוהות ועל כן העלו את ההשערה שיתכן ומצב זה הוא גורם סיכון להתפתחות סרטן שד ובמיוחד אם יש נטייה גנטית להופעתו. אך עדיין קשה לאמת בוודאות עד כמה מוכחות תיאוריות אלה.
בברכה, פרופ` צבי צדיק
txyrudbho
xryi
mch mshe
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י פרופ` צבי צדיק שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
