12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: לעבור את גיל המעבר - מהו אוסטיאופורוזיס? - מהם גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם? - האם רצוי לקחת תוספת אסטרוגן?
מאת: "מכביתון"   שמור מאמר למועדפים

מהו אוסטיאופורוזיס? מהם גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם?
האם רצוי לקחת תוספת אסטרוגן? כיצד אשמור על משקל גוף תקין?
שאלות המתעוררות בגיל המעבר.

ירידה בפעילות השחלתית, המתבטאת בירידה משמעותית בייצור האסטרוגן, מאפיינת את תחילת גיל המעבר.
בתקופה זו מופיעים סימנים אופייניים אצל האישה כגון: אי סדירות הווסת, אי ביוץ והפחתה או הגברה בכמות הדימום בווסת.
לסימנים אלו מצטרפות בדרך כלל כמה תופעות: גלי חום והזעה, סימפטומים נפשיים והתנהגותיים כמו חרדה, מתח, שינוי במצבי רוח, דיכאונות, עייפות, נדודי שינה, ירידה בתשוקה המינית, כאבי ראש וכאבי שרירים, יובש בנרתיק, גרד, צריבה, כאבים בעת קיום יחסי המין, דלקות בדרכי השתן ואטרופיה כללית של העור.

האסטרוגן והשפעתו על השינויים המטבוליים ועל התחלואה
הירידה הדרסטית לאורך השנים, ברמת האסטרוגן בדם הפריפרי וברקמות השונות,
יוצרת תהליכים מטבוליים העשויים לגרום מחלות לב וכלי דם ואוסטיאופורוזיס (ירידה
בצפיפות העצם).
לאסטרוגנים השפעה על מערכות גוף רבות, והם מעורבים בהתפתחות סימני המין המשניים, בתהליכי הרבייה, בגיל המעבר ובתקופה שלאחריו. השפעתם אינה רק על מערכת המין, כי אם גם על מערכות אחרות כמו השלד, כלי הדם, משק השומן בגוף ועוד.

מהו אוסטיאופורוזיס ומהם גורמי הסיכון לאוסטיאופורוזיס?
אוסטיאופורוזיס מאופיין בירידה במסת העצם בגוף (יש יותר פירוק של העצם ופחות
בנייה). לאחר גיל המעבר, הירידה בצפיפות העצם מתרחשת בקצב מואץ ומגיעה ל1%- עד 5% לשנה.
אוסטיאופורוזיס תלוי במחסור באסטרוגן ובגורמי סיכון נוספים כמו:
היסטוריה משפחתית, עישון, מיעוט בפעילות גופנית, צריכה נמוכה של סידן וויטמין D צריכה גבוהה של חלבון ונתרן. גם מצבים קליניים כמו מחלות כבד, ארטריטיס ונטילת תרופות שונות עשויים לגרום אוסטיאופורוזיס.

גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם בגיל המעבר
מחלות אלו הן גורם המוות הנפוץ ביותר בארצות המערב ובהן ישראל. מדובר במחלות לב, מחלות כלי דם במוח, יתר לחץ דם ומחלות כלי דם פריפריים.
גורמי הסיכון: יתר לחץ דם, עישון, סוכרת והשמנה. אצל נשים לאחר גיל המעבר, עולה רמת השומנים בדם וכך מוכפל סיכוין לחלות במחלות לב.

האם כדאי לקחת תוספת אסטרוגן בגיל המעבר?
עקב העלייה בתוחלת החיים של נשים בכל העולם ובמדינות המערב בפרט, צפויה כל אישה לחיות כשליש מחייה במצב של חוסר פעילות של השחלות והיעדר אסטרוגן.
היתרונות העיקריים של תוספת האסטרוגן (שהוא טיפול הורמונלי חלופי) הם הפחתה
בתסמינים הכרוכים בגיל זה והורדת הסיכון לאוסטיאופורוזיס ולמחלות לב.
למרות זאת, מרבית הנשים, מסיבות שונות, אינן נוטלות תחליף לאסטרוגן, ולכן שנים רבות הן חשופות לכל הסיכונים הכרוכים במחסור בו.

מהם הפיטואסטרוגנים והאם יש בהם משום תחליף לאסטרוגן?
בשנים האחרונות נעשים מאמצים למצוא תחליפים לטיפול באסטרוגן, שיש בהם כדי לתת חלק מיתרונותיו, בלי הסיכונים ותופעות הלוואי שלו.
אחד התחליפים האפשריים הללו הם פיטואסטרוגנים. פיטואסטרוגן הוא מונח כללי להגדרת קבוצת תרכובות המצויות בצמחים שונים ובמוצרי מזון מסוימים. צמחים הידועים בהכילם ריכוז גבוה של פיטואסטרוגנים הם: פולי סויה, גרעיני פשתן ודגנים מלאים. מבנה הרכיבים הפיטואסטרוגניים דומה לאסטרוגן ומבטא פעילות אסטרוגנית חלשה (פיטו=צמחי + אסטרוגן).

ביפן מדווחים על שכיחות נמוכה של תופעות גיל המעבר אצל הנשים היפניות לעומת הנשים המערביות. גם שכיחות סרטן השד אצל נשים יפניות היא הנמוכה ביותר בעולם. במקביל נמצא, כי התזונה היפנית המסורתית עשירה במוצרים המבוססים על פולי סויה.

כשנבדקו רמות הפיטואסטרוגנים בדם ובשתן של נשים יפניות, נמצא שריכוזם גבוה בהרבה מריכוזם בדמן של נשים מערביות. על כן סוברים, כי ייתכן שתזונה עשירה במוצרי סויה היא גורם חשוב בשכיחות הנמוכה של תסמיני גיל המעבר וסרטן השד אצל הנשים היפניות. סוברים גם, כי לנשים היפניות יש אנזים נוסף המסייע לספיגת הפיטואסטרוגנים.

מהי הכמות המומלצת לצריכה של פיטואסטרוגנים?
הגדלת צריכת הפיטואסטרוגנים ל - 30- 120 מ"ג ליום, אפשרית בצריכת תפריט המכיל מספיק סויה, ובארצות הברית אפשר להגיע לכך גם בצריכת לחם מועשר בקמח סויה.
יש לסייג ולומר, כי לא מומלץ לצרוך כמות מוגזמת של סויה. צריכה עודפת עשויה לגרום תופעות לוואי, כמו תחליף האסטרוגן.

איך אפחית סיכון לאוסטיאופורוזיס
כדי להפחית סיכון לאוסטיאופורוזיס מומלץ להקפיד על כמה עקרונות חשובים:

תזונה:
כדי להאט את קצב איבוד הסידן, חשוב לצרוך כמות מספקת של סידן בתפריט,
ובכך למנוע ניצול של רקמת העצם כמקור לסידן. מזונות הנחשבים עשירים בסידן הם:
גבינות לבנות מועשרות בסידן, יוגורטים, גלידות דיאט, כרפס, כרוב (חי ומבושל), סרדינים, שעועית ירוקה ושומשום.

ויטמינים ומינרלים:
ידוע שוויטמין D מעודד ספיגת סידן, והיות שעם העלייה בגיל ספיגת הוויטמינים בגופנו יורדת, מומלץ להקפיד על תזונה נכונה ועל תוספת של סידן עם ויטמיןDמנגד ידוע, שזרחן מקטין את ספיגת הסידן ולכן מומלץ להימנע ממשקאות תוססים שבהם ריכוז גבוה של זרחן. מגנזיום תורם למניעת התקדמות אוסטיאופורוזיס ולשימור עצם בריאה.

פעילות גופנית:
מומלצת פעילות המאמצת את העצמות. הליכה יום-יומית היא פעילות מצוינת, המסייעת ליצור לחץ ועומס על הפרקים והעצמות וגם משפרת את היציבה ומגמישה את השרירים למניעת סכנת נפילה. כל פעילות אירובית אחרת תוכל לשפר את המטבוליזם ואת התחושה הכללית, ולהקטין את הסיכון לאוסטיאופורוזיס.

כיצד אשמור על משקל גוף תקין בגיל המעבר?
בגיל המעבר, יש שינויים פיזיולוגיים רבים הגורמים עלייה קלה במשקל, גם אם צורכים את כמות הקלוריות שהגוף רגיל לה.
מבנה הגוף משתנה, צפיפות העצם יורדת, הרכב שומני הדם משתנה, יש נטייה לצבור נוזלים, קצב חילוף החומרים מואט ומסת השרירים בגוף קטנה. כל אלה משפיעים על המצב הקליני וגם על מצבה הנפשי של האישה. אנו מרגישות עצבניות ולחלקינו חשק עז למתוק. כל זה מביא אותנו לידי אכילה מוגברת.

לכן חשוב מאוד להקפיד על תפריט מאוזן, בלא עודף קלוריות, דל שומן, עשיר בסיבים תזונתיים ושתייה מרובה של מים למניעת עצירות. פעילות גופנית קבועה תסייע הן בשמירה על המשקל והן בהרגעת המתח והעצבנות בתקופה זו, ובכך גם תרגיע את הצורך והחשק למתוק.

אז מה כדאי לעשות?
הקפידי על תפריט מגוון. צרכי דגנים מלאים, ירקות ופירות ואל תגזימי בכמות הבשר. כך תקבלי יותר ויטמינים ומינרלים ותימנעי מעודף חלבון המגביר את הפרשת הסידן בשתן.
המעיטי לצרוך מלח, קפאין ואלכוהול. אם אינך צורכת מספיק סידן בתפריט, קחי תוסף מזון המכיל סידן וויטמין D.
הקפידי על תפריט עשיר בסיבים תזונתיים למניעת עצירות.
שמרי על משקל גוף תקין. הקפידי על פעילות גופנית שתסייע לך לשמור על משקלך ותעזור בחיזוק העצמות.
הימנעי מעישון ושתי הרבה מים.

באדיבות: "מכביתון" - מגזין הבריאות של מכבי שירותי בריאות - אביב 2002


tuxhyhtupuruzhx
tuxyhupuruzhx
nfch,ui