12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: תקופת הפרי-מנופאוזה – בין פריון למנופאוזה
מאת: פרופ` דרורית הוכנר   שמור מאמר למועדפים

מבוא:
· תקופת הפרי-מנופאוזה הינה התקופה שסביב המנופאוזה, ומוגדרת כתקופת המעבר בין הפוריות לבין המנופאוזה. המנופאוזה – העדר הופעת מחזור ווסת למשך שנה לפחות – הינה נקודת זמן מסוימת בתקופת הפרי-מנופאוזה. בעבר הרחוק, תקופת הפרי-מנופאוזה נחשבה כפתולוגית בגלל הביטוי הקליני הבלתי יציב שאפיין אותה. זוהי תקופה קשה לנשים בשל המהלך הבלתי צפוי וההישתנות התכופה במחזור הווסת ובתחושות הגופניות והנפשיות. היום ברור שתקופה זו הינה תקופת מעבר טבעית, שניתן להקל עליה באמצעות הכוונה וייעוץ מתאימים. תקופת הפרי-מנופאוזה הינה תקופה חשובה להערכת הסיכונים הבריאותיים של האישה ולהתחלת טיפול מניעתי. החלטות לגבי טיפול הורמונלי חלופי בשלב זה צריכות להיות מותאמות לאישה הספציפית.

· הגיל הממוצע לתחילת תקופת הפרי-מנופאוזה הוא 45.1, כש- 95% מכלל הנשים תיכנסנה לתקופה זו בין הגילאים 39 ל- 51. משך הזמן המומצע של תקופה זו הוא 5 שנים, ונע בין שנתיים ועד שמונה שנים עבור 95% מהנשים. יש לציין, שכ- 8% מהנשים תיכנסנה למנופאוזה לפני גיל 40, והתסמינים הפרי-מנופאוזליים יופיעו מוקדם עוד יותר, בשנות השלושים לחייהן.

מהם מאפייני תקופת הפרי-מנופאוזה?
· שינויים במחזור הווסת – רק אצל 10% מכלל הנשים חלה הפסקה מיידית במחזור הווסת, אצל יתר הנשים תקופת הפרי-מנופאוזה מתאפיינת באי-סדירות במחזור הווסת. לרוב, בתחילת תקופת הפרי-מנופאוזה הביוץ עדיין מופיע, אך המחזור מתקצר, ומופיע אחת ל- 21-24 ימים. בשלבים מאוחרים יותר של התקופה, מחזורי הווסת הופכים לבלתי סדירים ונעים בין 21 ל- 45 ימים. גם כמות הדימום משתנה בין מחזור למחזור, לעתים קל ולעתים כבד. יש תמיד צורך לשלול סיבות אחרות לדימומים, כגון, שרירנים, פוליפים ותהליכיים גידוליים (שפירים וממאירים).

· החמרה בתסמיני המתח הטרום-ווסתי – בתקופה זו תתכן החמרה בתסמינים אלו, המתבטאת במתח ואי-שקט, בנפיחות, בגודש בחזה, בהגברת התאבון, המופיעים כ- 7-10 ימים לפני הופעת מחזור הווסת. עם הופעת מחזור הווסת תסמינים אלו חולפים. הסיבה לתסמינים אלו אינה ברורה.

· תסמינים ואזו-מוטורים – גלי חום והזעות לילה יכולים להופיע במשך מספר חודשים ואז להעלם, ולחזור שוב לאחר כ- 1-2 שנים. 10-25% מהנשים הפרי-מנופאוזליות סובלות מגלי חום. טיפול אסטרוגני במינון נמוך לפני מחזור הווסת ובמהלכו יכול להקל על תסמינים אלו. עם העלייה בגיל האישה והירידה הטבעית בהפרשת אסטרוגנים, יתכן שיתעורר צורך לעלות את מינון האסטרוגנים ולהוסיף פרוגסטרון.


· הפרעות שינה – תופעה זו מאופיינת בקשיים בהירדמות, יקיצות בוקר מוקדמות ללא יכולת להירדם שוב, או יקיצות תכופות במהלך הלילה. עם העלייה בגיל האישה ישנה ירידה ביכולת השינה, ולכן תופעה זו שכיחה בקרב נשים פרי-מנופאוזליות מבוגרות יותר. הגורמים להפרעות שינה כוללים גירוי יתר של מערכת העצבים המרכזית, חרדה או דאגות וטיפול תורפתי. להקלה על הפרעות שינה מומלץ להימנע מחומרים ממריצים, כמו קפאין, ורצוי לבצע פעילות גופנית קבועה. טיפול הורמונלי חלופי עשוי להקל ואף לפתור את בעיות השינה. קיימים תכשירים טבעיים שונים, למרות שחסרים נתונים מדעיים לגבי יעילותם או בטיחותם.

· שינויים במערכת המין והשתן – הנרתיק, שלפוחית השתן ומוביל השתן מכילים קולטנים לאסטרוגנים. הירידה בהפשרת האסטרוגנים, המתחילה בתקופת הפרי-מנופאוזה, עלולה להוביל להתפתחות יובש בנרתיק וזיהומים חוזרים בדרכי השתן. כמו-כן, תתכן החלשות של שרירי רצפת האגן, שתוביל לתחושת לחץ ואי-נוחות, ולעתים אף למצבים רפואיים מגבילים ביותר. התעמלות וטיפול הרומונלי חלופי עשויים לשפר את התסמינים בקרב כ- 65% מהנשים. במקרים חמורים שלא מגיבים לטיפול ההורמונלי החלופי ופעילות לחיזוק שרירי רצפת האגן, ניתן לשקול התערבויות ניתוחיות.

· שינויים במצב הרוח ודיכאון –נשים רבות חוות שינויים אמוציונליים במהלך תקופת הפרי-מנופאוזה, המשניים לתנודות ברמות ההורמונליות. שינויים אלו עלולים לגרום לקשיים בהתמודדות עם לחצי החיים עד להופעת דיכאון. 1 מתוך 10 נשים צפוייה לפתח דיכאון קליני במהלך חייה. נשים בעלות היסטוריה משפחתית של דיכאון או התמכרות לתרופות, נשים שחוו טראומה פסיכולוגית ונשים בעלות הערכה עצמית נמוכה, כל אלו בעלות סיכון גבוה לפתח דיכאון. דיכאון מאופיין ע"י תחושה תמידית של עצב, איבוד עניין בפעילויות שעניינו בעבר, עייפות, חוסר שקט, עצבנות, בעיות בריכוז או בקבלת החלטות, פגיעה בזיכרון, וכאבים פיזיים שאינם מגיבים לתרופות. טיפול בדיכאון יכול לכלול תרופות אנטי-דיכאוניות משולבות עם טיפול אסטרוגני.

· מיגרנות – שינויים ברמות הורמונים יכולים להוביל להופעת כאבי ראש. בתקופת הפרי-מנופאוזה שכיחות מיגרנות המופיעות 7-10 ימים לפני המחזור או במהלך היומיים הראשונים למחזור. מיגרנות אלו לעתים קרובות מופיעות יחד עם תסמינים טרום-ווסתיים נוספים. קיימים טיפולים תרופתיים שונים במיגרנות, כולל טיפול הרומונלי חלופי. יחד עם זאת, גלולות למניעת הריון וטיפול הורמונלי חלופי עלולים לעתים להוביל להחמרה של המיגרנות.

· השפעות על איכות החיים – גורמים פיזיים ונפשיים עלולים לתרום לירידה בחשק המיני. ירידה זו נובעת משינויים ברירית הנרתיק, ברמות האסטרוגנים והורמוני המין הזכריים וברמת המתח והחרדה. עם העלייה בגיל האישה חלה ירידה בקצב המטבוליזם, וכתוצאה מכך תתכן עלייה במשקל. יש חשיבות גבוהה לפעילות גופנית בשיפור המטבוליזם של הגוף. דיאטה ללא פעילות גופנית אינה יעילה. בתקופת הפרי-מנופאוזה ישנה עלייה במספר ההריונות הלא מתוכננים. נטילת גלולות למניעת הריון לא רק מונעת הריון בלתי רצוי, אלא אף תורמת להסדרת מחזור הווסת, לשמירה על צפיפות העצם ולהקלה על התסמינים הפרי-מנופאוזליים. כמו-כן, נטילת גלולות למניעת הריון מפחיתה סיכון להופעת סרטן השחלות והרחם, אך מעלה מעט סיכון למחלות לב ואירועיים תסחיפיים (בעיקר במעשנות). כיוון שגלולות מכילות מינון גבוה הרבה יותר של אסטרוגנים לעומת טיפול הורמונלי חלופי, מומלץ שאישה שהגיעה למנופאוזה תעבור לטיפול הרומנלי חלופי. כמובן שקיימים אמצעים נוספים למניעת הריונות בלתי רצויים, כמו, התקן תוך-רחמי. רמת הפוריות מתחילה לרדת בגיל 40, ובגיל 45 היא נמוכה ביותר. הסיכון להפלה טבעית בגיל 45 הוא 40-50%.

מה חדש בתחום הטיפול ההורמונלי בתקופת הפרי-מנופאוזה? לאחרונה יצא לשוק תכשיר הורמונלי חדש הנקרא "נובופם". התכשיר מכיל 28 גלולות, 16 מכילות אסטרוגן (מסוג 17-estradiol) במינון של 1 מ"ג, ו- 12 גלולות מכילות בנוסף לאסטרוגן 1 מ"ג פרוגסטרון (מסוג norethisterone acetate). מינון זה דומה למינון של תכשיר האקטיבל. אולם, האקטיבל מכיל 28 גלולות זהות מבחינת תכולת ההורמונים, ולעומתו הנובופם הינו טיפול מחזורי, בעל מינון משתנה של הורמונים במהלך החודש. התכשיר מיועד לנשים הסובלות מתסמינים פרי-מנופאוזליים, בעלות מחזורי ווסת בלתי סדירים.

מחקר שנערך בגרמניה, בחן את יעילות התכשיר בקרב 4010 נשים בגיל ממוצע של 45.6 שנים, למשך 180 ימים. אצל 89% מהנשים שדיווחו על מחזור ווסת בלתי סדיר לפני תחילת הטיפול, הופיע מחזור סדיר בתום תקופת הטיפול. דימומים ווסתיים כבדים פחתו בצורה משמעותית, וכך גם תדירות הדימומים. כמו-כן חלה ירידה משמעותית בתסמינים ואזו-מוטורים, הפרעות שינה וקוצר רוח. בקרב פחות מ- 1% מהנשים חלה החמרה בתסמינים. 91% מהנשים המטופלות ו- 93% מהרופאים המטפלים דירגו את הטיפול כמשביע רצון. דרושים מחקרים נוספים לבחינת יעילות ובטיחות הטיפול. תוצאות מחקרים אלו יעזרו בגיבוש אסטרטגיות טיפוליות מותאמות לצרכיה האישיים של כל אישה.

*פרופ` דרורית הוכנר – צלניקר, מנהלת את המרכז לבריאות האישה בביה"ח הדסה, הר הצופים. המרכז עוסק בקידום בריאות נשים בגיל המעבר.

srurh, vufcr
"srurh, vufcr"
vr vmupho
vsxv
vnrfz kcrhtu, vtav