12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: גירושין– אלימות במשפחה – בעלי מכה אותי – אשתי משפילה אותי!
מאת: עו"ד שירלי אנגלמן, עורכת דין ומגשרת לענייני משפחה   שמור מאמר למועדפים

גירושין– אלימות במשפחה – בעלי מכה אותי – אשתי משפילה אותי!

עו"ד שירלי אנגלמן, עורכת דין גירושין וענייני משפחה, מגשרת ומנחת סדנאות מתגרשים. (לשאלות וליצירת קשר בדואר אלקטרוני: [email protected] ) (למאמר המלא ומידע נוסף באתר אינטרנט:
www.get-net.co.il ).

תקציר:
הגדרת אלימות/ אלימות פיזית/ אלימות נפשית/ אלימות בין בני זוג/ אלימות כלפי ילדים/ הגדרת אלימות בחוק/ אלימות בפסיקה/ טיפול משפטי בנושא האלימות במשפחה/ תביעת נזיקין לקבלת פיצויים בגין אלימות/ למה נשארים עם בן זוג אלים/ שלבי מערכת היחסים האלימה/ כללים לתשומת לב הצד המוכה/ כליאת שווא/ צו הרחקה / צו הגנה.

אלימות במשפחה היא התעללות נפשית, פיזית או מינית של בן משפחה אחד בבן משפחה אחר.
אלימות בין בני זוג
אלימות עשויה להיות מופעלת בכמה אופנים: פיזי, נפשי, מילולי, מיני וכלכלי.
סע' 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה תשנ"א 1991: קובע כי ביהמ"ש רשאי לתת צו הגנה נגד אדם אם התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו".
התעללות נפשית יכולה להתבטא גם בהתעלמות מינית, כלומר אחד מבני הזוג אשר חש מושפל ומנודה מכך שבן הזוג השני אינו מעוניין בו מבחינה מינית לאורך זמן.
התנהגות שאינה מאפשרת ניהול סביר ותקין של החיים יכולה לבוא לידי ביטוי בהצקות, הגבלות תנועה או התנהלות, איסור קשר עם חברים או משפחה, קנאה אובססיבית וכדומה.
התנהגות אלימה עשויה לכלול ביטויים רבים ושונים, לרבות: זלזול שיטתי, כינויי גנאי, איומים, שתיקות ממושכות והתעלמות מקיומו של השני, השפלות, קללות, הטרדות, הטלת אימה, מעקבים בידוד חברתי, מצור כלכלי, צעקות, פגיעה בביטחון העצמי, הטרדה מינית, כפייה מינית, כליאת שווא ועוד.
מחקרים טוענים כי מטרתה של האלימות על גווניה השונים היא להשגת שליטה. הצורך בשליטה נובע ברוב המקרים מרגשות חולשה, נחיתות או חוסר ההערכה עצמית. שלו. לעתים החשש מנטישה ע"י בן/ת הזוג דווקא מגבירים את הרצון להתעלל בו.
בני/ות זוג עם נטייה לאלימות בדרך כלל נוטים להיות בעלי תכונות כגון: שתלטנות, ביקורתיות, קנאה, רכושניות, אובססיביות, הערכה עצמית נמוכה, נטייה להכחשה ורקע של אלימות פיזית או מילולית במשפחת המוצא.
בשנת 1998 נפתח מדור מיוחד לחקירת מקרי האלימות בין בני זוג ולשם כך הוקצה מערך חקירות ייחודי בכל תחנות המשטרה. בנוסף, כיום משנפתחת תלונה בגין אלימות אזי לא ייסגר התיק עד חקירתו ובירורו, וזאת גם אם הצד המתלונן יתחרט ויבקש לסוגרו. חוק זה נקבע בשל מקרים בהם נשים היו סוגרות תיקי תלונה מתוך פחד ולחץ של בעליהן המכים לאחר שנודע להם על פתיחת התיק.
אלימות הורים נגד ילדים
האלימות כלפי ילדים באה לידי ביטוי במספר אופנים:
1. פגיעה פיזית.
2. פגיעה רגשית.
3. הזנחה פיזית, מחדלים ורשלנות של ההורים.
4. פגיעה מינית.
אלימות ההורים נובעת מסיבות שונות, לרבות אלימות שחוו ההורים במשפחת המוצא, מחשבה כי אלימות היא דרך חינוך יעילה, נטייה לעצבנות ושתלטנות, חוסר שליטה, אוזלת יד וחוסר יכולת ,להשתלט" על הילדים בדרך אחרת.
סעיף 368 לחוק העונשין: "פגיעה בקטינים ובחסרי ישע", מתייחס באופן נפרד וספציפי לפגיעה בקטין, שטרם מלאו לו 18 שנה, ע"י אדם כלשהו שאחראי עליו, לרבות הורה (ביולוגי או מאמץ), משפחה אומנת, אפוטרופוס.
מדוע נשים נשארות עם בני זוג המפגינים כלפיהן או כלפי ילדיהן אלימות?
תלות, חוסר אונים, הרגל, פחד להיות לבד, פחד מתוצאות העזיבה, אי רצון לפגוע במשפחה, פחד מהתמודדות כלכלית, חוסר ביטחון, אמונה כי הן אשמות במצב, תקווה שהמצב ישתנה.
כיום, התקצר משך פרק הזמן בו נשים יישארו במצבי אלימות, מאחר ויש יותר מודעות לנושא וקיימים מקלטים לנשים מוכות, קווי מצוקה טלפוניים, רשויות רווחה ועמותות שונים.

שלבי מערכת היחסים האלימה:

בדרך כלל מעשי האלימות יתחילו באלימות מילולית ויצירת מתח, שליטה כפייתית, מניעת כספים, השפלות וביזוי, צעקות ושתלטנות, הרחקה מאנשים, משפחה ומשאבים כלכליים, מניעת זכויות ורצונות.
לאחר מכן, תהפוך האלימות בהדרגה לפיזית, ולבסוף סביר שיגיעו ההתנצלויות, הבטחות השווא כי המצב לא יחזור על עצמו, וניסיונות פיצוי והתחנפות
כללים לתשומת לב הצד המוכה:
1. אל תאשים/מי את עצמך! אל תאפשר לצד האלים להטיל עליך את האשמה.
2. ניצוץ ראשוני של אלימות מבשר את הבאות ואת אפשרות החרפת המצב-החלטיות ונחישות תמנה הישנות המצב ו/או התדרדרותו.
3. תיעוד האלימות – באמצעות תמונות ו/או הקלטה.
4. תלונה משטרתית נגד הצד האלים והרחקתו מהבית.
5. הכנת דרכי מילוט, טלפונים לחירום ומקום מחבוא או שינה חלופי.
6. טיפול ותיעוד רפואי שלמעשי האלימות.
7. פנייה לקבלת עזרה נפשית אישית ו/או זוגית ו/או משפחתית – אל תחזרו לשגרה ולמגורים משותפים עד לקבלת טיפול מקצועי להתמודדות עם כעסים ואלימות.
8. לא להיכנע ללחצים סביבתיים, חברתיים, משפחתיים ו/או תחנוני והסברי הצד המכה.
9. הכנת מסמכים, חפצים, מפתחות, כסף ובגדים למקרה ויש צורך בבריחה. (מוטב להשאירם מחוץ לבית במקום מבטחים).
10. "והעיקר לא לפחד כלל" – להישאר במקום שרע לך זהו הדבר המפחיד מכל, לעזוב ולצאת מן החושך אל האור פירושו אומץ!


כליאת שווא: שלילת חירותה של בן/ת הזוג. כליאה פיזית ממש או כליאה חברתית ונפשית ושלילת חירות מוחלטת, החולשת על כל תחומי החיים - עד אילו האינטימיים ביותר. דהיינו כאשר אחד מבני הזוג כלוא בנבכי גחמותיו של השני, ללא יכולת ממשית לממש את עצמו/ה וחירותו/ה.

אפשרויות לטיפול משפטי בנושא האלימות במסגרת תיק משפחתי (גירושין):

? כעזרא ראשונה, קודם כל מגישים תלונה במשטרה על מנת להרחיק את בן הזוג האלים מהבית למספר ימים.
? ניתן לבקש צו הרחקה / צו מניעה / צו הגנה בבית המשפט לענייני משפחה כנגד האדם האלים צו זה יאסור על בן/ת הזוג האלים/ה להיכנס לבית הצדדים או להתקרב אליו במרחק מסוים, יאסור להתקרב לבן/ת הזוג השני. ניתן לבקש צו זמני או צו קבוע. תלוי במקרה.
? בתביעת הגירושין נשזור את נושא האלימות (פיזית ו/או מילולית) בתיאור מערכת היחסים של הצדדים ונבקש בקשות וסעדים שונים בהתאם למקרה, כמו כן נבקש פיצויים על עוגמת נפש ונזק נפשי.
? תביעת נזיקין: במקביל לתביעות האחרות ניתן להגיש תביעת נזיקין בגין אלימות פיזית ו/או מילולית:
סעיף 2 לפקודת הנזיקין קובע כי "נזק" הינו:
"אובדן חיים, אובדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם טוב או חיסור מהם, וכל אובדן וחיסור כיוצאים באלה".
אלימות בין בני זוג בוודאי פוגעת בנוחות וברווחה הגופנית.
כב' הש' אלבז קבע בהתאם לאמור כי:
"ההגדרה רחבה דיה בכדי לכלול נזק שאינו ממוני, כזה שענינו פגיעה נפשית, סבל, צער עוגמת נפש וכיוצ"ב".
בתמ"ש (י-ם) 13993/02 פסקה כב' הש' מימון:

אכן, בין בעל ואישה יחסים מיוחדים, יחסי קרבה, יחסים רגישים, על כל אחד מבני הזוג מוטלת חובה לנהוג כלפי האחר בכבוד, הגינות והתנהגות המאפשרת לבן הזוג ניהול של אורח חיים תקין וסביר.

בכך מתקיים היסוד הנדרש לקיום עוולת הרשלנות והוא האחריות המושגית.
הנתבע התנהג באופן שהפר בקיצוניות קוד של התנהגות סבירה כלפי אשתו: השפילה, ביזה אותה"
"אכן נגרמו לתובעת, כתוצאה מתקיפותיו של הנתבע, אותם "אובדן נוחות", אובדן שמחת חיים, אובדן אפשרות לנהל אורח חיים סביר, חיסור במעמדה בתחושותיה כאדם חופשי, בעל רצון משלו ויכולת להחליט החלטות."

בתמ"ש (י-ם) 18551/00 ק.ס. נ' ק.מ. קבעה הש' נילי מימון.
מעבר לאמור לעיל, הבעל הפר את חובתו על פי הדין העברי, שעל פיו נישא. זאת, לרבות האיסור להטיל אימה יתירה ועוד, כפי שעוד יפורט.
גובה הנזק:
א) כאמור, נגרמו לאשה ו/או למי מהילדים נזקים בלתי ממוניים רבים, כמפורט לעיל. תטען התובעת כי אף אם אין בידה להוכיח את הנזק והיקפו, הרי שבתי המשפט הכירו בהיעדר יכולת זו.
בתמ"ש 19270/03 כך קבע כב' הש' הכהן:
"העיקרון העולה מפסק דין זה הוא, כי במקרים רבים אין צורך בראיה על הנזק הכללי והיקפו, שכן קיומו של הנזק והיקפו, עולים מעצם הפרת החובה על ידי המזיק.
בתמ"ש (ירושלים) 18551/00, ק.ס. נ' ק.מ הנ"ל, קבעה כב' השופטת נילי מימון:
"הזכויות שכל הפרה שלהן ראויה להניב זכות לפיצוי הן "הזכויות המהותיות החיוביות". אלה הן הזכויות הבסיסיות ביותר של הפרט, וההכרה בהן היא חלק מן ההכרה העצמית של כל אדם בערך עצמו ... לפגיעה בזכויות אלה יפים העקרונות האנגליים של פיצויים "כלליים" ו"מוגברים". הפיצוי יתבסס על הערכת מידתה של הפגיעה ברגשותיו של היחיד, על רקע נסיבות העניין. נוכח מהותה של הפגיעה בזכויות מסוג זה, לא ניתן לצפות להוכחה מדויקת של הנזק כדוגמת ההוכחה שנדרשת בהתייחס לנזקים התוצאתיים – הפיזיים או הכלכליים" (ד. ברק ארז, עוולות חוקתיות, 276, 277).
לסיכום:

אל תשתקו לאלימות! כל אדם באשר הוא אדם, ראוי ליחס של כבוד כלפי גופו, נפשו ורצונותיו, כל אדם ראוי לחירות מחשבתית, התנהגותית ופיזית.
בן המשפחה הפועל נגדכם באלימות פיזית או נפשית – חייב לתת את הדין ובגדול!
וזכרו תמיד: "העיקר לא לפחד כלל!"


בברכת כותבת המאמר,
עורכת דין ומגשרת, שירלי אנגלמן
דוא"ל: [email protected]
אתר: www.get-net.co.il