12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: מהם הסיכונים הבריאותיים האורבים לגברים באמצע שנותיהם, שיקבעו את תוחלת חייהם ואופייה?
מאת: פרופ` בן-עמי סלע   שמור מאמר למועדפים

מהם הסיכונים הבריאותיים האורבים לגברים באמצע שנותיהם, שיקבעו את תוחלת חייהם ואופייה?

פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

אם יש ראייה אובייקטיבית ואמינה לכך שמדע הרפואה מתקדם ללא הרף, וצובר ניסיון וידע ואף מחנך את הציבור הרחב ומטפל בו בפירות ידע זה, היא לבטח באה לביטוי בתוחלת חיינו ההולכים ומתארכים. מסתבר שפלח האוכלוסייה שמעל גיל 85 שנה, הוא הפלח ההולך וגדל באופן המהיר ביותר במדינות המתועשות, ומסתבר שניתן אף להגיע לגיל מתקדם זה בבריאות סבירה, וכך מתאפשרים חיים ללא מגבלות או נכות כפי שנוטים לייחס למי שהגיעו לגבורות....ללא כל גבורה. ה-Surgeon General האמריקני קבע ב"תכנית הבריאות לשנת 2010" יעד לאומי של אנשים קשישים עם בריאות משופרת, ונראה אמנם שניכרת המגמה של אנשים בגיל מתקדם, החיים כיום עם פחות מגבלות גופניות מאשר היה מקובל בעבר. וכאשר משווים מדדים של "הזדקנות בריאה" בין שני המינים, נראה לכאורה שדווקא הגברים יכולים להיות מוגדרים כ"מין החלש": כשחוצים את גיל 85 שנה, היחס בין נשים לגברים בארה"ב הוא כמו 2.2 ל-1.0, כאשר בגיל 90 שנה מספר הנשים גדול פי-3.0 מזה של הגברים, ובין כל חמישה בני 100 שנה, נמצא 4 נשים לעומת גבר אחד. מחשבה ומאמץ מחקרי ניכר, הוקדשו בעשרות השנים האחרונות במחקרים אפידמיולוגיים לנסות ולהבין את סודם של חיים ארוכים יותר, ואת גורמי הסיכון העיקריים איתם יש להתמודד על מנת ליהנות מחיים ארוכים אך גם בריאים יותר. אחד המחקרים האחרונים והעדכניים ידוע כמחקר הוֹנוֹלוּלוּ שנערך בקרב 5,820 יפאנים-אמריקנים תושבי הוואי.
מחקר זה עקב עד 40 שנה אחר גברים בגיל הממוצע של 54 שנים, נטולי כל מחלות או מוגבלות גופנית, בין השנים 1965-2005. מטרת המחקר הייתה לעקוב אחרי מדגם זה של גברים מזדקנים בהגיעם לגיל של 75 שנה, וכן 80 שנה, 85 ו-90 שנה, כאשר הם חפים מ-6 מחלות כרוניות עיקריות, וכן ללא פגיעה גופנית או קוגניטיבית.

בראשית מחקר ארוך-שנים זה, נבדקו משתתפיו במספר מדדים גופניים כגון גובה ומשקל, כוח לְפִיתָה ((grip strength, לחץ-דם, ונפח נשיפת אוויר. כן נמדדו רמות כולסטרול, סוכר, וטריגליצרידים. בנוסף תועדו מחלות במשפחה, צריכת אלכוהול, עישון, ופעילות גופנית, כמו גם מידע על המצב החברתי-כלכלי ורמת ההשכלה. משתתפי המחקר חולקו ל-4 קבוצות:
א. הלא שורדים-אלה שנפטרו לפני גיל 85 שנה;
ב. השורדים מתוך מחלה-אלה המגיעים לגילים היעודים עם מגבלה גופנית (המוגדרת כקושי ללכת מרחק של 800 מ`) או קוגניטיבית;
ג. אלה השורדים לגילאים המאוחרים ללא מגבלה גופנית או קוגניטיבית אך סובלים ממחלות כרוניות;
ד. השורדים המופלאים-אלה המגיעים לגיל המופלג ללא כל מגבלה גופנית או קוגניטיבית וללא מחלה כרונית כלשהי.
המחלות הכרוניות אליהם מתייחסים במחקר זה הן: מחלת לב כלילית, שבץ-מוחי, סרטן, מחלה ריאתית חסימתית כרונית (COPD), מחלת פרקינסון, וסוכרת. תוצאות מחקר זה שהתפרסמו ב-JAMA בנובמבר 2006, מספקות חומר מעניין לאלה מאיתנו המבקשים לחיות חיים ארוכים ובריאים.

מתוך 5,820 הגברים בגיל הממוצע של 54 שנה שהחלו את המעקב, 3,369 (58% מהמדגם) לא הגיעו לגיל 85 שנה, והם נכללים בקבוצת הלא שורדים. לעומתם, 758 (13% מהמדגם) הגיעו לגיל היעד עם תחלואות אך ללא מגבלה גופנית, ואילו 1,038 משתתפים (18% מהמדגם) הגיעו לגיל 85 שנה עם מגבלות גופניות. רק 11% מהגברים של מדגם זה, וביחד 655 מהם, הגיעו לגיל 85 שנה ללא כל מגבלה גופנית או קוגניטיבית או חולים באחת מששת המחלות הכרוניות העיקריות. חבורה אחרונה זו מוגדרת כ"שורדים מופלאים". הבה נסקור את ממצאי מחקר זה בארבע קטגוריות שונות שנסקרו, ואשר השפעת הנתונים בקטגוריות אלה נבחנה להשפעתה על אריכות חיים ועל רמת הבריאות לאורך שנים אלה.

א. גורמים פיזיולוגיים ואנתרופולוגיים (מבנה גוף): יתר לחץ-דם (המוגדר כזה שמעל 140/90) נקבע בתחילת המעקב בקרב 44.8% מבין "הלא שורדים" ורק בקרב 26.2% מבין "השורדים המופלאים". ובאשר לעודף-משקל ( המוגדר כ-BMI הגדול מ-25.0), הוא נמצא בקרב 36.2% מבין "הלא שורדים" ורק בקרב 26.2% מבין "השורדים המופלאים" במחצית שנותיהם. כאשר נמדד מדד המקובל להערכת חוזק שרִירִי, והכוונה לכוח הלפיתה או הלחיצה (grip strength), התברר שכוח לפיתה הנמוך מ-39 ק"ג נמצא בקרב 50.7% מבין "הלא שורדים" ורק בקרב 44.3% מבין ה"שורדים המופלאים".

ב. מדדים ביוכימיים: רמת כולסטרול גבוהה (מעל 200 מיליגרם לדציליטר) שנקבעה בגיל 54 שנה בקרב ה"לא שורדים", וה-"השורדים המופלאים" היה זהה בדיוק נמרץ: 68.8%. נראה שדווקא גברים יפאנים לא נוהגים כבוד באחד המדדים הקלאסיים הנחשבים כמקצרי חיים בחברה המודרנית-רמת כולסטרול מוגברת. לעומת זאת, וכצפוי רמה מוגברת של טריגליצרידים (מעל 150 מיליגרם לדציליטר) נקבעה ב-67.6% מבין "הלא שורדים" בהיותם בני 54 שנה, ורק בקרב 56.8% מבין "השורדים המופלאים" באמצע שנותיהם. ובאשר לגלוקוזה: רמת סוכר מוגברת (מעל 200 מיליגרם לדציליטר) נמצאה בקרב 21.5% מבין "הלא שורדים" ורק ב-9.2% מבין "השורדים המופלאים" כאשר היא נקבעה בשנותיהם הצעירות יותר. הבדל מאוד משמעותי המדגים שוב כיצד סוכרת יכולה לקצר את החיים.

ג. מנהגים ואורח חיים: שלא במפתיע העישון מאז ומתמיד (ever smoking) בקרב "הלא שורדים", היה גבוה משמעותית מהעישון בקרב "השורדים המופלאים": 76.1% לעומת 65.4%. אגב, יש לזכור שמדובר פה ביפאנים-אמריקנים תושבי הוואי, ונראה שהגירתם מארץ המוצא-יפאן, לא שנתה בהרבה את הרגלי העישון העומדים אמנם ביפאן על למעלה מ-50% בממוצע בקרב הגברים. בממוצע "הלא שורדים" עשנו 28.1 שנות-חפיסה, לעומת 14.0 שנות-חפיסה בממוצע אצל "השורדים המופלאים", בדיוק פי-2. ומה לגבי צריכה גבוהה של אלכוהול המוגדרת כזו של מעל 3 "הרמות כוסית" ביום: 17.6% מבין "הלא שורדים" הגזימו בהתמכרות לטיפה המרה, לעומת 6.8% בלבד בין "השורדים המופלאים". ובאשר להתמדה בפעילות גופנית, נראה שאין הגברים היפאנים בשנות ה-50 שלהם נוטים לאמץ את גופם יתר על המידה: רק 4.5% מבין "הלא שורדים" ו-4.3% מבין "השורדים המופלאים" התמידו בפעילות גופנית במחצית שנותיהם, וממילא נתון חשוב זה לא הראה כל הבדל בין שתי הקבוצות.

ד. מדדים סוציו-דמוגרפיים: בקבוצת "הלא שורדים" היו 52% בעלי השכלה נמוכה מ-12 שנות לימוד, כאשר בין "השורדים המופלאים" היו רק 39.8% של בעלי השכלה נמוכה. הבדל משמעותי מבחינה סטטיסטית המצביע לכאורה על כך שככל שהאדם משכיל יותר יידע גם לחיות "חיים בריאים" יותר. נתון מעניין אחר קובע שבין ה"לא שורדים" 8.3% נשארו רווקים כל חייהם, כאשר בקבוצת "השורדים המופלאים" רק 4.3% נותרו ברווקותם. הבדל משמעותי סטטיסטית המצביע לכאורה על כך שחיי הרווק אינם בהכרח מקנים לו יתרונות במובן הבריאותי: ייתכן שמעט פחות נינוחות ויציבות, ומעט יותר נטייה להרפתקנות, ואולי מועקות של בדידות במורד החיים, כל אלה גובים בדיעבד מחיר של שנים בריאוֹת מהרווק היפאני בהוואי. ומה לגבי המקצוע? מסתבר שבין "הלא שורדים" 64.1% עוסקים בתעסוקה פיזית של "צווארון כחול", כאשר 55.1% בממוצע מבין "השורדים המופלאים" עוסקים בעבודה פיזית. נתון אחרון זה נכרך עם הנתון של היות "השורדים המופלאים" משכילים יותר וממילא נוטים יותר למקצועות "צווארון לבן", רמת חיים גבוהה יותר ובדיעבד מודעות גבוהה יותר ל"חיים בריאים", בדיקות רפואיות תכופות יותר, וטיפול רפואי ותרופתי ברמה גבוהה יותר.

הבה נתייחס לגורמי הסיכון שנמצאו מוגברים משמעותית בקרב "הלא שורדים" בהשוואה ל-"שורדים המופלאים": רמת גלוקוזה גבוהה בדם (היפרגליקמיה), רמת טריגליצרידים גבוהה, יתר לחץ-דם, צריכת אלכוהול מוגברת, השכלה נמוכה, כוח לפיתה נמוך, עישון, עודף משקל וחיי רווקות. ניתוח סטטיסטי על פי הצטברות גורמי סיכון אלה, מצביע על כך שההסתברות להגיע עד גיל 85 שנה במצב גופני כלשהו היא של 69% בקרב אלה ללא כל גורמי הסיכון שנמנו למעלה באמצע שנותיהם, אך אינה מגיעה אלא ל-22% כאשר הגבר היפאני תושב הוואי "מתברך" ב-6 גורמי סיכון ומעלה מתוך רשימה זו. ההסתברות להגיע לגיל 85 שנה ללא כל תחלואה (דהינו להיות "שורד מופלא"), היא של 55% ללא כל גורמי סיכון בגיל הממוצע של 54 שנה, ורק של 9% אם לנבדק 6 גורמי סיכון ומעלה.


האם יש נתונים חדשים או מפתיעים העולים ממחקר סבלני זה, שנאספו בו נתונים במעקב שנמשך 40 שנה? התשובה היא שלילית, ואולי לא במפתיע. טוב להיווכח מדי פעם על האוּניברסליוּת של הביולוגיה של גוף האדם, שחוקיה טובים לגבר היפאני המתגורר בהוואי כמו לגברים בהירי שיער בסקנדינביה. אמת, יש הבדלים אתניים שלא נוכל להתעלם מהם, כאשר מאפיינים גנטיים ואף אורח חיים אופייני, נותנים לגבר היפאני החי ביפאן את תוחלת החיים הארוכה ביותר בעולם. אך לא בהכרח שיתרונותיו מאריכי החיים של גבר יפאני הנשמרים לו בהיותו חי בארצו, עדיין תקפים 60 שנה לאחר שהיגר להוואי והפך ליפאני-אמריקני.
ואולי מותר אף לנבא שהמעבר לחיים באי הפסיפי שהפך למדינה האמריקנית ה-50 בשנת 1959, הכרוך בשינויי דיאטה, נוף וקצב חיים אולי אף גרע מעט מתוחלת חייו. אך אם לחזור למסקנות המוצקות העולות מ"מחקר הונולולו" זה, נראה שהאמיתות עליהן חונכנו שרירות וקיימות גם שם: הימנעות במחצית החיים מגורמי-סיכון מוכרים ולא-מכובדים, היא גורם משפיע ומכריע שיקרין בהמשך על חיים ארוכים יותר ואף בבריאות טובה. הקפדה על רמת סוכר נאותה בדם כמו גם על רמת טריגליצרידים נמוכה, הקפדה על לחץ-דם תקין ועל משקל הגוף, והימנעות מעישון ומצריכת אלכוהול מרובה, כל אלה מאריכים את חיי הגברים היפאני החיים בהוואי, עד כי 11% מהם חוצים את גיל 85 שנה בבריאות מלאה. אלה גורמי-סיכון שגברים בעולם כולו (וללא כל ספק גם נשים) צריכים להתחנך להימנע מהם, כדי לחוות שנים ארוכות ובריאות יותר.
ואולי למדנו מ"מחקר הונולולו" נתון חשוב נוסף שלא בהכרח היה ברור מאליו: ככל שהאדם משכיל יותר הוא יאריך לחיות בבריאות טובה, מה שמוגדר כאן כ-"exceptional survivor". אריסטו אמר בשעתו: "יתרון למשכילים על פני הנבערים מדעת, כיתרון החיים על המתים". זו אמירה מעט חריפה, ועל פי "מחקר הונולולו", ניתן למתן אותה מעט: "יתרון למשכילים על הנבערים מדעת, כיתרון אלה שבריאותם משופרת".

בברכה, פרופ` בן עמי סלע