נושא המאמר: ונתנה תוקף קדושת היום
מאת: דוד דרומר שמור מאמר למועדפים
אחד מהשיאים של ראש השנה הוא תפילת "ונתנה תוקף".
מקור הפיוט הזה הוא כבר במאה ה- 10 ויש הסוברים מהמאות ה- 6 וה- 7 וזה על סמך הממצאים מהגניזה הקהירית בה הוא נמצא לראשונה.
בגניזה מופיע הקטע "ונתנה תוקף" כחלק המסיים של מס' פיוטים שנאמרו בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף ביום הראשון של ראש השנה וממנו שרד עד היום הפיוט שיש בידנו.
במשך השנים ייחסו החוקרים את הפיוט לזמן מאוחר יותר, מתחילת המאה ה- 11 לרבי אמנון ממגנצא.
ההגמון דרש מרבי אמנון, שהיה גדול הדור, להמיר את דתו. כדי לדחות את בקשת ההגמון ביקש רבי אמנון לחשוב על התשובה במשך שלושה ימים. אחר כך הוא התחרט שלא דחה על הסף את בקשת ההגמון וכביכול הסכים לחשוב על המרת דתו. כשלא הגיע רבי אמנון אל ההגמון בחזרה, הביאו אותו בעל כורחו והוא הציע שיכרתו את לשונו. ההגמון דווקא בחר בעונש אחר וכרתו לו את אצבעות רגליו וידיו אחת אחת והמליחו את הפצעים במלח על מנת לענות אותו. הדבר היה בסמוך לראש השנה וכשהחזירו אותו לביתו ביקש שייקחו אותו לבית הכנסת לתפילה. ושם לפני אמירת הקדושה של מוסף אמר את הפיוט "ונתנה תוקף" והסתלק מן העולם.
הפיוט מתאר עד כמה חשוב יום ראש השנה וכמה אנו חרדים מאימת הדין של הקדוש ברוך הוא.
בתפילת "ונתנה תוקף" אנו קוראים לה' לגזור את דין כולם.
כל אדם ייגזר לדין אחר ובצורה אחרת ואנו סומכים ובטוחים בצדקת דרכו ובהחלטתו של ה' בדבר, ויודעים אנו שדבר לא נסתר ממנו כפי שאנו מציינים: "אמת כי אתה הוא דיין ומוכיח יודע ועד וכותב וחותם וסופר מונה, ותזכור כל הנשכחות, ותפתח את ספר הזיכרונות".
לכל אחד נחתם דינו, אך אנו קוראים בקול גדול לכולנו לנסות ולהעביר גזרה רעה: "ותשובה ותפילה וצדקה - מעבירין את רוע הגזרה" - בכוח וביכולת שלנו לעשות מעשה ולתקן את דרכנו ולהשתפר במעשינו.
אולם למרות הכול, כבני אדם אנו צריכים לזכור שאיננו בעלי חיי נצח וסופנו יהיה כמו היסוד שלנו: נשוב אל העפר ממנו נברא האדם הראשון.
פיוט זה נאמר בסמוך לאמירת הקדושה בה אנו מרומים מקדישים את שמו של ה' בעולם. ברגעים של תפילת פיוט "ונתנה תוקף" מחברים בין עצמיותנו כבני אנוש שתפקידם לפעול ולעשות ובין גדלותו של ה' ומידת הדין שהוא מוריד על העולם.
כתיבה וחתימה טובה
שנה טובה לכל בית ישראל
תודות : לצחי מיכאלי
"חוויית השבוע שלי" http://2all.co.il/web/Sites13/hy3/
לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י דוד דרומר שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
