12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: ילדים במשבר
מאת: נועה סילברמן   שמור מאמר למועדפים

שנים רבות עסקתי בהוראה בבתי ספר היסודיים באזור הדרום ובשרון ,בשנים האחרונות אני פוגשת גם ילדים בגילאים הרכים מגיל 2 וחצי ועד לגני חובה.

ראיתי ורואה הרבה מצוקות של ילדים ,קשיי הסתגלות ,גירושין, קושי בפרידות ,הפרעות קשר וריכוז, אי שקט, , פחדים, חרדות ,הסתגרות, קשיים חברתיים ,כאבים לא מוסברים, הרבה בכי ועוד.

ומה קורה בבית?

לפניכם דוגמה של ילד בן 10שהיגיע אלי לטיפול. הילד סובל ממיגרנות לעיתים קרובות.

בתחילת הפגישות שלנו , עבדנו על יצירת אמון וביצירת " המרחב הבטוח". זהו מרחב שבו הוא יכול להביע את עצמו ללא כל שיפוט וביקורת, מרחב שהוא רק שלו ואין עליו עוררין ,מרחב שהוא מרגיש מוגן ובטוח , מרחב מכיל תומך ומעודד שיש בו הקשבה מלאה ואמון תוך יצירת כללים משותפים .

אלו הם העקרונות בסיסיים בעבודה עם ילדים , שכן ברגע שהם חשים במרחב הבטוח ואת משמעותו , עולמם נפתח ויש מוכנות פנימית לשיתוף פעולה .

עיקרון נוסף בעבודה עם ילדים ,הוא לעזור להם לאתר את הכוחות הפנימיים ולבטא אותם במלואם. כוחות אלה מתבטאים בתחומים שונים כמו תחומים יצירתיים ,אהבה לטבע, לבעלי החיים, לספורט , למשחקים שונים ועוד. במהלך הזמן הילדים מכירים ומזדהים עם כוחות אלה, מחזקים אותם ומאפשרים להם להתמודד עם הקשיים שלהם .

בעבודה עם ילדים , אני משתמשת בבובות שונות, ציור, קלפים , צבע, תנועה, משחקים שונים, משחקי תפקידים, משחקי תאטרון, משחקי דמיון וגם בכל אמצעים שהם מעלים. הילדים הם אלה שבוחרים את הכלים. המשחק באלה הם אמצעי הרחקה המאפשרים לילדים להשליך במשחק את מה שהם מרגישים וחשים בחופשיות .

אני חוזרת לדוגמה של הטיפול בילד בן ה10 .

אחרי כל התהליך המקדים שתיארתי לעיל ,פנינו לסימפטום- המיגרנה .

ביקשתי ממנו לצייר את ראשו בעת המיגרנה. הילד צייר את ראשו ובעודו מצייר, אמר שבראשו יש הרבה "לכלוכים " ועליו לנקות אותם .העבודה התהליכית עם הילד, הייתה לבדוק את "הלכלוך" שבראשו .

מה הוא "הלכלוך "הזה? מה הם הגורמים שהביאו את הלכלוך לשם? איך נוצר הלכלוך? בגישה שבה אני עובדת ,התפיסה היא שהגוף חולם באמצעות סימפטומים את מה שקורה בנפשו של האדם .

הקשיים של הילד התבטאו בכמה מישורים :ביחסים עם האחים שלו ועם הוריו ,ביחסים החברתיים עם חבריו בבית הספר וקשיים אובייקטיבים כמו צפיפות פיזית בבית שלא אפשרה לו למצוא מקום שבו יוכל להיות עם עצמו ולהירגע .

אחת המשאלות של הילד , "החזון החברתי שלו " היה לרכוש חברים חדשים ולהרגיש ביניהם בטוח, אהוד ומקובל. הילד עבר לבית ספר חדש ובבית ספרו הקודם הוא היה כוכב מבוקש ואהוד על חבריו. הוא הגיע לבית ספר החדש ולחברת ילדים מגובשת והיה צריך מחדש לבנות את מעמדו בתוך חברה.

מתוסכל , פגוע , עצוב ועם תחושת בדידות גדולה, הגיע לביתו טעון ועצבני .שם הוא פרק את עולו כבר עם פתיחת הדלת כשהתחנה הבאה הייתה כל מי ומה שנתקל בדרכו.

כיום , הילד עסוק מאוד בבניית קשרים חברתיים הדוקים ומשקיע אנרגיה רבה. תהליך זה כרוך בזמן ,בתמיכה מתמדת ובעבודה פנימית עמוקה , אבל זהו צעד גדול מאוד לקראת שיפור בכל התחומים .

לאבד את המקום בחברת הילדים ,יש לכך השפעה גדולה על התחומים אחרים בחייהם כמו , רגשיים, פיזיים , נפשיים, לימודיים ולכל היחסים שמסביבו. ההשפעה היא כה חזקה, שכתוצאה מכך יכולים להתפתח מיני סימפטומים , כמו נדודי שינה, חוסר תאבון , עודף תאבון ,עודף משקל, כאבים שונים , כמו כאבי בטן , מיגרנות, חרדות, פחדים, סיוטי לילה ,עצבות, עצבנות יתר, מתח ,הפרעות קשב וריכוז ועוד.

הרובד הנוסף שאתו עבדתי עם הילד ,היה מציאת מקום בביתו ובכל מקום אחר בעת מתח ועצבנות .זהו מקום פרטי שלו בלבד ,שבו יכול להיות עם עצמו ולהירגע .

בגישה זו , פונים לדמיונו של האדם ולמקום בטבע על פני האדמה שבו בוחר להימצא . מקום עם האיכויות המתאימות לו בלבד. במקום הזה אין שיפוט וביקורת.

הילד בחר את המקום שלו ושהה בו בנינוחות רבה , אחר-כך הוא צייר את המקום ואמר שהמקום "מסר לו " שעליו להירגע .

להירגע היה אחד האתגרים הגדולים שהיו לילד, במיוחד עם קשת רחבה של קשיים בכל מיני תחומים אותם תיארתי לעיל.

המקום יכול להוות כלי עזר תומך בזמן מצוקה , אך לא די בכך, הבית , ההורים , אמורים לשמש עבור ילדים מיכל תומך המעניק חום, אהבה, בטחון, הבנה, רגישות, גמישות, הקשבה, תשומת לב, עזרה, סדר ארגון ,הצבת גבולות ,הכוונה , התייחסות ועוד. לצערי ,לא תמיד זה כך.

כהורים , עלינו להבין שהילדים שלנו הם בבואה של עצמנו , ההורים.

האישיות ההולכת ומתעצבת ,ההרגלים, ההתנהגות שלהם , משקפת אותנו ההורים. הילד הוא חלק מקבוצה שהיא המשפחה ,זה הגורם המחנך והמעצב הראשון שלו.

הביטוי המוכר "שהילד הוא כחומר ביד היוצר ",הוא ביטוי המבטא זאת בצורה מדויקת וברורה.

מכאן שההורים מהווים חלק בלתי נפרד ותומך בתהליך שהילד עובר , לשם כך נדרש שיתוף פעולה מלא ביני ובין ההורים .שיתוף פעולה זה הכרחי ואף מקדם את תהליך התקדמותו של הילד. לכן גם ההורים מגיעים אלי לשיחה, ההתבוננות, הדרכה, יעוץ והכוונה ,לעיתים נערכות פגישות בהשתתפות הילד ושני ההורים ולעיתים רק אחד ההורים והילד .מירב העבודה היא מול הילד .

זה אינו קורה בין רגע ,זהו תהליך מתמשך .

הילד כיום מאוד עסוק ביצירת קשרים חדשים וטיפוח המעמד החברתי שלו ,לכך נדרשים זמן ואנרגיה מרובה . כרגע הילד ביוזמתו , החליט לעשות פסק זמן בטיפול, אני תמכתי בהחלטתו. אני בטוחה שכשיהיה בשל ומוכן להמשך התהליך – בשפתו של הילד, ניקוי "הלכלוך " ,הוא יחזור לטיפול .

מהניסיון המקצועי שלי ,אני יכולה להגיד שברגע שחלה התקדמות באחד מהתחומים שהילד התקשה בו, כמו שבדוגמה המתוארת כאן, ככדור שלג מתגלגל , חלה הטבה גם תחומים אחרים , ויכולה להיות גם הקלה בסימפטומים .

אורך רוח , סבלנות, תקווה ,הכלה, אופטימיות , אהבה תמיכה ,הקשבה , אמפטיה ומקצועיות הם ארגז הכלים שלי ובמהלך כל התהליך הם אתי ללוות את הילדים בעבודה הפנימית ולהיות אתכם הורים ככל שנדרש ויידרש.

פרטים לתקשורת:

נועה עלית סילברמן –פסיכותרפיסטית גוף נפש לילדים ולנשים.

מטפלת בילדים ובני נוער במצבים של קומה-תרדמת .

כלים הנוספים - רפואה טבעית , אומנות .

מנחה סדנאות אומנות לנשים –" יצירה נשית " – לנשום ,ליצור ולהתבונן .

חוגי אומנות לילדים .

לפרטים –

נייד 0507505906
דואר אלקטרוני :[email protected]