נושא המאמר: טיול אל מעיין עין לבן
מאת: מני נחמן שמור מאמר למועדפים
אם תטיילו בנחל עין לבן, סביבות ירושלים, תגלו את נוף הרי חברון וגוש עציון. אם תתאמצו עוד קצת תגלו גם מספר צבאים שבאו לשתות בנחל. זוהי הזדמנות ללמוד על מחזור המים בטבע.
למה דווקא מעיין עין לבן?
בין מאות המעיינות העוטפים את ירושלים בולט עין לבן בשל זוג הבריכות הקרירות והמטופחות וכן עצי הפרי העוטרים את המעיין: תאנה, אגוז, חרוב וזית המבקשים מהטייל העייף לטעום מפירותיו.
בילוי משפחתי בעין לבן
היותו של המעיין קרוב לירושלים והודות לכך שהגישה אליו נוחה, המעיין הפך להיות אטרקציה לבילוי משפחתי, אירועים ומסיבות למינהן. בימי הקיץ הלוהטים תמיד נמצא את צעירי הסביבה משתעשעים במעיין. כמו כן, בתי הספר מהסביבה שולחים את תלמידיהם למקום במסגרת לימודי סביבה וטבע.
נופים קסומים - מעיין עין לבן
נחל עין לבן נמצא בגיא עתיק וקסום בנחל רפאים, על מורדות רכס לבן הר מתחת למושבים עמינדב ואורה. לפני מספר שנים שכן שם הכפר הערבי וולוג\'ה שננטש במלחמת השיחרור. כיום ניתן לראות במקום טרסות פרושות כאמפיתיאטרון עמוסות עצי פרי ותעלות השקיה המובילות את מי המעיין אליהם. בוסתנים ירוקים, סלעי הגיר הלבנים המקושטים בפריחה צבעונית ושתי הבריכות הכחולות הן שילוב פשוט מקסים.
עדרי צבאים בשעת זריחה
אם נצא בשקט בשעת זריחה אל המעיין נגלה עדרי צבאים המגיעים לשתות מהמעיין. אם מסתכלים בהם היטב ניתן להבין בהבדלים בין הזכרים הבוגרים, להם קרניים מפוארות ובין הצעירים להם כתמי צבע כשם שיש לבמבי.
עוד בתקופת המקרא חצבו הכפריים ניקבה בסלע הקירטון הרך להגברת זרם השפיעה להשקיית העדרים ובוסתני הפרי. אפשר לנסות ולזחול במקור הנביעה במנהרה שאורכה כעשרה מטר.. אבל זה לרזים שביננו כן ?
איך תגיעו לעין לבן..
יוצאים מגן החיות התנכי בירושלים ועד למעיין. לאורך נחל רפאים הסמוך למסילת הרכבת יש שביל טוב המתאים לכל סוג רכב, אופניים או גם להליכה ברגל (כרבע שעה). השביל נקרא דרך נדב והוא מסומן בצבע כחול. השביל קרוי על שם נדב אלעד אשר בילה במעיין זה בלילה האחרון בחייו לפני שנהרג בפעילות מבצעית בחברון. השביל והמעיין מתוחזקים על ידי משפחתו וחבריו ליחידת הצנחנים. מחפשי אתגרים יכולים לרדת למעיין זה בשביל המגיע מיד קנדי למעלה.
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י מני נחמן שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
