12384 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: פיתרון יישומי לסוגיות כלכליות ו/או מחלוקות עסקיות "מוצר פיתוח " הניתן לבחינה מדידה והערכה
מאת: דורון ברגמן   שמור מאמר למועדפים

פיתרון יישומי לסוגיות כלכליות ו/או מחלוקות עסקיות
" מוצר פיתוח " הניתן לבחינה מדידה והערכה




תקציר

הרשימה תעסוק בגיבוש כלי מרכזי כתנאי הכרחי בהערכת "הפיתרון המקצועי "הניתן באמצעות חוות הדעת הן ע"י הגורם המקצועי ולא פחות חשוב ע"י מקבלי ההחלטות והמושפעים מהם כשמדובר בבית המשפט .

פיתרונות יישומיים ותקפים לסוגיות ומחלוקות עסקיות הינם תנאי הכרחי לרציפות פעילות וליציבות וצמיחה ומכאן , שתקפותן והערכתן נגזרת מיכולתן להקנות ולשמר רציפות זאת ,בתנאי שוק לתקופה סבירה."מטרת על " שכזו
אינה אמורה להיות בגדר " מדע בידיוני ", אלה כלי הערכה המתמקד במהות שרידותו של הפיתרון כפועל
ממחיר קיומו או הפרתו .

קיימת נטיה טבעית ומובנת אצל בעלי מקצוע להתבסס על מודלים מקצועיים מוכרים ותקפים המהווים מעין "חממה "
המקנה בטחון ותוקף מקצועי ,לכאורה או שאינו לכאורה , לחווות דעתו של בעל המקצוע . במקרים לא מעטים הסתייעות גורפת זו במוכר הינה מתאימה ומשחררת את בעל המקצע מ"המצאת הגלגל "חזור ונשנה – וטוב שכך. מאידך במציאות העסקית הדינאמית והלא תמיד מאוזנת בחיינו ,המשתקפת בתנאי קבלת החלטות " לא אופטימליים " הבאה לידי ביטוי ברמת תקפות ושלמות בסיס נתונים מוגבלת ומבנה משפטי עסקי לא חד משמעי , לא מעטים המקרים שהתבססות טוטאלית ואוטומתית על מודלים מוכרים מהווה "שלייקס מקצועי " שגדולים סיכויו שלא יעמוד במבחן המציאות ולכן מהווה למעשה " חרב פיפיות " למאמצים אותו .

הקורא רשימה זו עשוי להסיק לכאורה , כי יש לצדד בזניחת הכלים המקצועיים והלוגיקה בבסיסם – בפירוש לא !
אם זאת עלי להדגיש כי יש לבחון את התאמת הכלים המקצועיים במקרים רבים וזאת תוך הסתייעות בראייה ביקורתית המתבססת על חשיבה לוגית ומכלול ניסיון החיים של הגורמים הקשורים לסוגיה , בין אם זה מקבל ההחלטות, הצדדים המושפעים מהחלטות אלו או בעל המקצוע שגיבש את הפיתרון המוצע .

גישה ביקורתית שכזו עשוייה לייצר פיתרון ישים, שתקפותו אינה נבחנת לוקאלית בערכאות או בדירקטוריון
זה או אחר בלבד ,אלה עמדת במבחן המציאות לאורך זמן .

מקבלי ההחלטת העסקיות והמשפטיות הינם מנהלים מעצם טיבעם והכשרתם,וככאלה נוטים לבסס את החלטתם על גורמים מקצועיים שבהם הם מסתייעים , לעתים תוך קבלה אוטומתית של גישת הגורם המקצועי, בייחוד כאשר דברים אמורים לגבי תחומים מקצועיים הנתפסים כמורכבים וטכניים כמו : חשבונאות מימון ותחומים הנדסיים ורפואיים. נטיי הזו לסמוך על בעל המקצוע "שחושב נכון "מתחזקת כאשר הפיתרון "בשורה האחרונה " מתאים לתפיסת בעל ההחלטה. התנהלות זאת נובעת בדרך כלל מחלקו של הצד הטכני מקצועי וייחודי בחוות הדעת של בעל המקצוע , אם מתוך הכרח ובין אם כך נוח יותר לבעל המקצוע להימצא בתחומי "החממה" המקצועית.


התנהלות מעין זו יוצרת מחד :תחושת אי נוחות וחוסר ביטחון אצל מקבל ההחלטת , הפועל לכאורה " שלא במגרש הפרטי שלו" ולכן הוא תלוי באופן מוחלט באיש המקצוע . תלות זו מונעת ממקבל ההחלטה במקרים אלו
לשלב חשיבה עצמאית וביקורתית תוך בחינה והסתייעות בחוות הדעת לצורך קבלת החלטות מושכלות .מאידך תחושת אי נוחות זו אינה מאפשרת בחינה מעמיקה של הפיתרון שגובש ולעיתים יוצרת אצל מקבל ההחלטה תחושת ניכור לפיתרון המוצא – גם אם בשורה התחתונה הפיתרון מוצא כן בעיניו , קל וחומר כאשר מדובר בפיתרון לא קל ,שמקבל ההחלטה אינו מבין את תהליך פיתוחו ומרכיביו.


במטרה לתקן מצב זה ניתן לאמץ כלל אצבע לבחינת תקפות הכרחית לפיתרונות בתחום הכלכלי והפיננסי כלל זה נגזר מאופיו של התחום המחייב את הפיתרון לעמוד בתנאי שוק קרי להתקבל כפיתרון ישומי ותקף על ידי "האדם הסביר ".

אי לכך ניתן לגבש תנאי הכרחי אך לא מספיק לתקפות הפיתרון :

הפיתרון המגובש באמצעות חוות הדעת חייב להבחן על מרכיביו השונים ופיתוחו ("לא כשורה תחתונה")
ברמת השכל הישר של האדם הסביר בניגוד למקצועי .

הגורם המקצועי שפועל בהתאם לתפיסה זו – פועל ביושר פנימי ומקצועיות ומקדם את פיתרון הסוגייה .

מקבל ההחלטות– שיאמץ גישה זו של ראייה ביקורתית באמצעות הפעלת מבחן " השכל הישר " של "האדם
הסביר", עשוי להבין טוב יותר את הפיתרון המוצא ומכאן להסתייע בגורם המקצועי לטובת העניין . במידה שאין הפיתרון עומד במבחן " השכל הישר " של מקבל ההחלטות - אל לו להתעלם מכך.בחינה של מרכיבי הפיתרון ותהליך גיבושו עשוי לספק לו תשובות מפתיעות , העשויות להסביר את תחושתו הפנימית הראשונית של מקבלי ההחלטות .

לסיכום ניתן להגדיר את העמידה במבחן השכל הישר כתנאי הכרחי אך לא מספיק לישימות ותקפות הפיתרון המוצא בחוות הדעת.אי עמידה בו מקנה חוסר ישימות ותקפות לפיתרון ,מאידך עמידה בו אינה בהכרח מבטיחה פיתרון איכותי ,המושפע מאלמנטים מקצועיים נוספים שעליהם איש המקצוע אמור לתת את הדעת.
מכאן מובן כי מקבל ההחלטות אינו יכול :או אמור ,להחליף את בעל המקצוע בגיבוש חוות הדעת , אך ראוי בהחלט שיבחן את עמידת הפיתרון המוצע בתנאי בסיסי הכרחי קרי : שכל ישר של "האדם הסביר".


במסגרת פעילותי המקצועית ובכללה כמומחה ממונה בית משפט אני עד לעתים קרובות לסיטואציות מקצועיות המשקפות ומדגישות את הצורך להפעיל את מבחן השכל הישר לתקפות הפיתרון המוצע .בהמשך יובאו
מידיי פעם דוגמאות לסיטואציות אלו ,באמצעות ניתוח אירועים קצרים דיסקרטיים ממסגרות פעילויותיי המקצועיות. במסגרת מאמר באתר מרטינדאל בדף פרופיל כעד מומחה ,ניתן להגיע באמצעות קישורית (בסוף הדף )למאמר מקצועי שלי הנושא את השם :” A wise interrogation of the appointed expert witness " . במסגרת מאמר זה מובאות שתי דוגמאות המשקפות את מהותיות הפעלת מבחן השכל הישר . לטובת המתענינים מצורפת הקישורית הבאה :
http://www.martindale.co.il/Expert.aspx?ExpertID=590


על המחבר

מתמחה בביצוע חוות דעת כלכליות ופיננסיות במגוון סוגיות מקצועיות הכוללות : חוות דעת חשבונאיות ,
וערכות מזק כלכלי לצרכי פיצוי , הערכות שווי , חוות דעת הוגנות, בדיקות נאותות , ביקורת חקירתית, חוות דעת אקטואריות, ,חקירות בפירוק שותפויות וחוות דעת המצריכות אינטגרציה פיננסית כלכלית ותפעולית.
השירותים ניתנים לסקטור העסקי וכתמיכה בתהליכי לטיגציה כמומחה ממונה בית משפט בתחום החשבונאות והכלכלה ומומחה הצדדים. עד היום ניתנו על ידי מעל 20 חוות דעת כמומחה ממונה בית משפט במגוון סוגיות בערכאות השונות.אני בעל הסמכה ורישיון אמריקאי בראיית חשבון ( US ) CPA ומוסמך במימון וחשבונאות מאוניברסיטה העברית .