נושא המאמר: ההיסטוריה הצ'רקסית
מאת: david שמור מאמר למועדפים
ההיסטוריה הצ'רקסית
לפניי כ- 3,000 שנה חיו הצ'רקסים בקווקז והתפרנסו בעיקר מענפים שונים של חקלאות ובין השאר גם מרעיית צאן. גילוי הברזל במאה ה- 9 עזר מאוד לפריחת העם הצ'רקסי, כאשר הם התחילו לפתח טכניקות לשימוש ובניית כלים מברזל. בתקופה זו העם הצ'רקסי היה מחולק למספר שבטים והם התגוררו במורדות הרי קווקז, ליד אזורי הים השחור וים אזוב.
במאה ה- 6 האזור שבו התגוררו הצ'רקסים הושפע מאוד מהקיסרות הביזנטית ומהדת הנוצרית.
במאה ה- 13 עד המאה ה- 19 העם הצ'רקסי סבל ממלחמות רבות, החרבת כפרים, כיבוש והרג של כל המתנגדים לשלטון הרוסי.
בשנת 1864 לאחר שהעם הצ'רקסי קיבל אולטימטום לקבל את הנתינות הרוסית או לעזוב את המדינה, החליט רוב העם הצ'רקסי לעזוב את המדינה ולבחור בחיי גלות, הצ'רקסים עזבו את ארץ מולדתם והתפזרו בין המחוזות השונים בטורקיה שבה שלטה האימפריה העותומנית.
בשנת 1880 הצ'רקסים הגיעו לישראל והתיישבו בשלושה אזורים - בכפר ריחנייה בגליל העליון וכפר קמא בגליל התחתון ובאזור חדרה, בגלל מגפת המלריה הצ'רקסים נטשו את היישוב שלהם בחדרה ועד היום ניתן לראות שם את שרידי היישוב המוכרים בשם "חירבת צ'רקס".
הצ'רקסים שחיים בישראל הנם מוסלמים סונים אך לא כרוב המוסלמים בישראל הצ'רקסים לא ערבים , אוכלוסיית הצ'רקסים מונה כ- 4,000 צ'רקסים והם שומרים על הפרדה מוחלטת בין הדת ללאום. מאז שנת 1958 הצ'רקסים משרתים בצבא ובכוחות ביטחון ואחוז המתגייסים לצה"ל הוא גבוה במיוחד כ- 60% מכלל המתגייסים נשארים קצינים בצה"ל או בכוחות הביטחון .
העם הצ'רקסי שומר מצד אחד על התרבות והמורשת המיוחדת שלו ומצד שני הוא מעורה מאוד בחברה הישראלית ותורם לה רבות. האוכלוסייה הצ'רקסית דוברת בנוסף לעברית וצ'רקסית גם ערבית ואנגלית.
אם אתם מעונינים לחוות במו עינכם את המורשת והתרבות של העם הצ'רקסי אתם מוזמנים לבקר במוזיאון למורשת הצ'רקסית בכפר קמא, במוזיאון תוכלו לקבל הצצה מרתקת לסיפור המיוחד של העם הצ'רקסי.
ניתן גם לקבוע יום פעילות בה" צ'רקסי בכפר קמא" הכולל סיור בכפר, טעימות מהמטבח הצ'רקסי, ביקור במרכז המבקרים ושמיעת סיפורים אודות הפולקלור המיוחד של העם הצ'רקסי.
לפרטים נוספים ולקביעת סיור
http://kfar-kama.co.il/
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י david שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
