נושא המאמר: אקסיום- יסוד גמירות הדעת בדיני החוזים - סובייקטיביות ואובייקטיביות כאחד
מאת: אקסיום- יסוד גמירות הדעת בדיני החוזים - סובייקטיביות ואובייקטיביות כאחד שמור מאמר למועדפים
אקסיום- יסוד גמירות הדעת בדיני החוזים - סובייקטיביות ואובייקטיביות כאחד
יסוד גמירות הדעת
הוגדר בפס"ד רבינאי כיסוד המנטאלי. השאלה הגדולה לגבי יסוד גמירות הדעת היא אחרי איזו רמה של גמירות דעת אנו מנסים להתחקות? גמירות דעת סובייקטיבית שבלב או גמירות דעת אובייקטיבית.
דוגמאות:
•- בפס"ד רוזנר נ' מגן דוד אדום מישהו קנה כרטיסי הגרלה של מגן דוד אדום, רוזנר קיבל את כרטיסיו אך לא שילם במועד, לאחר שראה שמספריו עלו בגורל הוא משלם ומבקש את הפרס. מגן דוד טוען שהחוזה לא נכרת כי הוא מקבל את ההצעה לאחר שהיא פקעה-לפי סעיף 9 מדובר בהצעה חדשה. טענתו היא סובייקטיבית שהוא התכוון לשלם אך שכח, וכי סובייקטיבית הוא גמר בדעתו לשלם להם ולא הסתכל כלל שמספריו הם הזוכים, בליבו קיבל את ההצעה.
•- בפס"ד לופו- גברת שחתמה 42 פעמים על הסכם המשכנתא ונתנה אמון מלא בבעלה, הבנק טוען שיש סוג של אינדיקציה שגמרת בדעתך להסכים (חתימה לפי סעיף 2 ו-5 לא נזכרת כיסודות הכריתה, היא רק אינדיקציה לגמירות הדעת). היא מנסה לשכנע את ביהמ"ש שסובייקטיבית היא לא רצתה את החוזה ולא באמת גמרה בדעתה (לא חבשה משקפיה).
•- בפס"ד LUCY 1954- ללוסי חווה ושכן שלו רצה לקנות אותה אך לוסי לא הסכים. בערב חג המולד הם שותים אלכוהול ומתבדחים, השכן אומר לו תמכור את החווה ולוסי מתבדח וכותב על מפית שימכור. למחרת היום טוען השכן שנעשה חוזה. אותו לוסי טוען שלא גמר בדעתו.
מה גובר - האם גמירות הדעת היא סובייקטיביות או אובייקטיביות?
למה סובייקטיבי? - אם מאמינים בצורה אמיתית שחוזה הוא כלי לרצון הפרט ולכן הוא יאכף משפטית, אז חייבים לדגול בגישה זו. מי שבאמת מאמין בחופש החוזים וברצון הפרט, חייב לתמוך במבחן הסובייקטיבי לגמירות הדעת מאחר שהוא מבטא נאמנה את רצון הצדדים האמיתי/שבלב. זה המבחן הנכון מבחינה אידיאליסטית.
למה אובייקטיבי? - אם נאמר שמדובר ברצון הצדדים אז יש לבחור במבחן הסובייקטיבי כדי להגשים את רצון הצדדים אבל התוצאה תהיה שהרבה חוזים בכלל לא יכרתו כי נדירים המקרים שבדיוק באותו זמן שני הצדדים מסכימים באותו רגע. המבחן האובייקטיבי בא לקדם את אינטרס ההסתמכות של הזולת והציבור. אם נתמוך בו, זה ייקל לנו על וודאות משפטית, כי לביהמ"ש הרבה יותר קל לחלץ הסכמות כפי שזה נראה לאדם החיצוני, במקום לבקש עדויות ולנסות להבין מה בדיוק היה שם. המבחן האובייקטיבי נתמך גם בהצדקה נוספת: להטיל את הסיכון על מי שיצר את הסיכון, למקם את האחריות על יוצר הסיכון. מקדם את הרעיון של יציבות, וודאות וסופיות הלימודים.
לכן המבחן המקובל בפסיקה הוא המבחן האובייקטיבי לגמירות הדעת. המילה "מעידה" (סע' 2 ו- 5) מראה שהמחוקק נוטה למבחן האובייקטיבי, אבל זה בניגוד לטיעון הרצוני.
במידה והמבחן האובייקטיבי יהיה המבחן - יש מחיר כבד - מאחר ואנשים יכנסו לחוזים כאשר באמת ובתמים הם לא ממש רוצים בהם. אבל בישראל, הפסיקה מראה שהמבחן האובייקטיבי הוא זה שתקף לרוב. השופט אור בפס"ד בוני הנגב מגדיר זאת: "מבחן גמירות הדעת הוא מבחן חיצוני של ההצהרה, הוא לא מבחן פנימי של הכוונה". עם זאת חלה כעת טרנספורמציה לכיוון הכוונות הסובייקטיביות של הצדדים.
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י אקסיום- יסוד גמירות הדעת בדיני החוזים - סובייקטיביות ואובייקטיביות כאחד שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
