|
|
נושא המאמר: סדרי מילים עדיפים במשפט העברי מאת: אלי גיא שמור מאמר למועדפיםעל הסדר התחבירי של רכיבי המשפט מאת: אלי גיא כמה עניינים הקשורים לסדר מילים טבעי ולסדרי מילים מיוחדים
במבנה המשפט מה שנקרא: סדר תחבירי טבעי. כל סדר שאינו "טבעי" יוצר הדגשה, פיוטית או רטורית (או – אם נעשה בשגגה – הדגשה שגויה).
סדר טבעי: יש הרים סביב לירושלים. סדר טבעי נוסף: סביב לירושלים יש הרים. סדר מיוחד ("משפט ייחוד"): ירושלים -- הרים סביב לה. במקרה זה ההדגשה פיוטית.
להלן כמה דוגמאות לסדרים טבעיים ראשיים, חלופיים (דהיינו טובים כמו הסדר הראשי) ומשניים (שכיחים פחות, דהיינו יוצרים הדגשה או שגויים). בצדן כמה דוגמאות לשינויי סדר שהם "טבעיים" פחות.
א. נושא נשוא
בכל הזמנים (עבר, הווה ועתיד) במשפט הגרעיני שיש בו נושא ונשוא יבוא הנושא ראשון והנשוא – שני. דוגמאות:
הכוכב נפל. הכוכב נופל. הכוכב ייפול.
המושא יבוא אחרי הנשוא:
הגל שטף את הסירה, הגל שוטף את הסירה, הגל ישטוף את הסירה.
סדר מליצי:
יביט אדוני סביבו ויראה מה נשאר כאן אחרי הסערה.
ב. נשוא נושא
אם יבואו "משלים" או "מושא" בתחילת המשפט, יתחלף סדר נושא נשוא בעבר ובעתיד, אך לא בהווה! הנה דוגמאות כשהמשלים הוא "תיאור זמן":
אתמול נסעה המלכה לסטוקהולם. מחר תמשיך המלכה בדרכה. היום המלכה מגיעה ללונדון.
סדר עתיק ומליצי: "מודה אני לפניך מלך חי וקיים..." "הלך זרזיר אצל עורב."
ב. נושא נשוא מושא
הפועל הרס את הקיר. הפועל הורס את הקיר. הפועל יהרוס את הקיר.
אפשר ולפעמים עדיף להקדים את המושא במשפט, בין להטעמה של המושא ובין להטעמה פיוטית.
את התפוח לוקח אמנון, את המלפפון לוקחת דניאלה.
אבל אם המשפט בעבר או בעתיד יתחלף סדר נושא נשוא אחרי מושא, כמו אחרי משלימים אחרים: את ההזמנות כתב יצחק. את הכיבוד יביא פנחס. בכינור ניגן רועי. בקלרניט תנגן שרון.
והדוגמה הקלסית: "אבנים שחקו מים": "אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם, תִּשְׁטֹף סְפִיחֶיהָ עֲפַר-אָרֶץ, וְתִקְוַת אֱנוֹשׁ הֶאֱבַדְתָּ" (איוב יד יט).
אפשר לנתח את אפשרויות הסידור של המשפט הזה כך:: מים שחקו את האבנים = מים שחקו אבנים > את האבנים שחקו מים > אבנים שחקו מים (הרי לא האבנים שחקו את המים, אלא ההפך).
ה. כמה מילים שכיחות ומקומן "לפני או אחרי"
מלבד חלקי המשפט הגרעיני יהיו במשפט בדרך כלל גם "משלימים": תיאורי שם העצם או הפועל. מקומם של אלה גמיש יותר. במשלימי הפועל יש כאלה שאפשר למקם אותם במקומות חלופיים בלי לשנות את משמעות:
מכונית עברה את המחסום במהירות גדולה. המכונית עברה במהירות גדולה את המחסום.
יש תיאורי שם ותוארי פועל היכולים לבוא במקומות חלופיים:
אלה היו סתם דיבורים. אלה היו דיבורים סתם.
פתאום הבנתי במה העניין. הבנתי פתאום במה העניין.
אולם יש תוארי פועל שנקבע להם מקום מקובל. יש בהם שמקומם הנכון הוא לפני הפועל:
בתחרות הבינלאומית כמעט זכינו במקום ראשון (ולא: זכינו כמעט);
ויש כאלה שמקומם המקובל הוא אחרי הפועל:
בתחרויות הבינלאומיות הוא זוכה תמיד במקומות ראשונים (ולא: תמיד זוכה).
(רשימה מפורטת יותר – להלן).
מקדימות
אמנם, אפילו, כבר, כמעט, עדיין, עוד, כה:
אמנם לא קיבלנו את מכתבכם, אך הדבר נודע לנו בדרכים אחרות. לא היו שם אפילו אפילו שלושים איש. כבר הגענו לים (ולא: הגענו כבר). כמעט יצאנו לדרך... עדיין לא הגענו לים (ולא: לא הגענו עדיין). עוד הדרך ארוכה לפנינו... הדברים שאמרת היו כה יפים!
מאחרות
תמיד, כל כך, יותר, פחות, לגמרי: בתחרויות הבינלאומיות הוא זוכה תמיד במקומות ראשונים (ולא: תמיד זוכה). הדברים שאמרת היו יפים כל כך! העץ גבוה יותר מהבית (ולא: יותר גבוה); המים חמים פחות מהשמן (ולא: יותר חמים); המצב השתנה לגמרי.
מאוד: אחרי תואר (ובדרך כלל גם אחרי פועל): טוב מאוד! השתדלתי מאוד.
אבל היא יכולה לבוא לפני פועל: "מַה-גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ!" (תהלים צב ו).
בין מקדימות ובין מאחרות
מעולם, סתם, פתאום, לפתע: מעולם לא היו סערות כאלה. עד כה לא עלו טענות כאלה מעולם.
אלה היו סתם דיבורים. אלה היו דיבורים סתם.
פתאום השתנה הכול. הכול השתנה פתאום. לפתע נשמע רעש גדול. ואז נשמע לפתע רעש גדול.
ו. תיאורי זמן בתחילת משפט
לעברית אופייני מיקום תיאורי הזמן (ולפעמים גם לתיאורים אחרים) בתחילת המשפט:
בשבוע שעבר חזרנו מטיול ארוך.
נכונים גם: "חזרנו מטיול ארוך בשבוע שעבר", "חזרנו בשבוע שעבר מטיול ארוך", "אלוהים ברא את השמים ואת הארץ בראשית", אבל לעתים קרובות הצורה הראשונה שבשתיים נוחה יותר (בעריכת תרגומים מאנגלית מצאתי שלעתים קרובות העברת תיאורים לתחילת משפט מקלה על שטף הקריאה).
ד. מקומה של מילת היחס
הֲמִן-הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל-מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ?
היום מקובל מאוד להעביר את מילת היחס למקום מוקדם יותר במשפט (ימינה):
האם אכלת מן העץ שממנו אמרתי לך – אל תאכל?
אך בקרב אניני טעם הצורה הקלסית עדיין נחשבת ליפה יותר:
כָּל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ – לָכֶם יִהְיֶה.
ולפי אותה התבנית:
כל התיקים שיימצאו בהם כלים חדים – יועברו למחלקת המטען.
כל התיקים שמשקאות אסורים מוסתרים בהם יוחרמו על ידי האחראי.
ולא כפי שמקובל (ואינו שגוי):
כל התיקים שבהם יימצאו כלים חדים, וכו'.
המהדרין מעדיפים לראות בצורה אחרונה זו הדגשה: בהם ולא באחרים.
הנוסעים רשאים לשאת עמם תיקי יד, אבל התיקים שבהם יימצאו כלים חדים יישלחו במחלקת המטען (אלו ולא אחרים).
ג. מקומה של "גם": פני היסוד שהיא מוסיפה
בשונה מהמקובל באנגלית, מקומה של "גם" הוא לפני היסוד שהיא מוסיפה.
מה ההבדל, למשל, בין שני המשפטים האלה:
הם גם סיפרו על התלאות שהתנסו בהן במסעם.
הם סיפרו גם על התלאות שהתנסו בהן במסעם.
בראשון הם עשו פעולה כלשהי, אולי דיווחו בכתב, או הציגו תצלומים, ומלבד זאת הם גם סיפרו.
בשני הם סיפרו על כל מיני דברים, אולי על ההנאות וההפתעות, ומלבד זאת גם על התלאות.
באנגלית שכיח ש-also תופיע לא בצמידות ליסוד שהיא מוסיפה. He also reported about the adventures that befell them" תקף לגמרי במשמעות של "הוא דיווח גם על ההרפתקאות שהן התנסו בהן". בעברית לא ניתן לנו החופש הזה, ובתמורה, המשמעות מחודדת יותר, שכן באנגלית הצורה המובאת טובה לשתי המשמעויות שצוינו לעיל.
ו. הסגר
בדרך כלל נוח יותר כשההסגר בתחילת המשפט או הפסוקית וכשאין בו מכשול לרציפות המשפט (בשפות אירופיות המצב שונה). נוח יותר:
בדרך כלל התלמידים לומדים בהתלהבות והמורים יוצאים מלאי סיפוק מהשיעורים.
אפשרי, אבל נוח פחות:
התלמידים לומדים בדרך כלל בהתלהבות והמורים יוצאים מלאי סיפוק מהשיעורים.
הערה על מקומה של "אם כן": המהדרין מבחינים בין "אם כן" ובין "אפוא", וממליצים להשתמש בראשונה רק בתחילת המשפט ולהפרידה בפסיק, ובשנייה – מיד אחרי הפועל בלי להפרידה בפסיקים:
אם כן, אין להמשיך להחזיק בהנחות אלו, שתוקפן הופרך לעיל.
אין להשתמש אפוא בתרופות מתוצרת החברה הזאת.
עריכה לשונית עריכה תרגום סדר מילין משפט עברי מאמרים אקדמאיים - מאמרים באנגלית - מאמרים מתורגמים - מאמרים מדעיים - מאמרים רפואיים - מאמרים משפטיים - מאמרים פסיכולוגיה - מאמרים אקדמים - מאמרים בעברית - מאמרים בקרימינוגוליה - מאגר מאמרים - סיכומי מאמרים - מאמרים קולנוע - מאמרים בתקשורת - כתיבת מאמרים - פרסום מאמרים חינם - חיפוש מאמרים פרסום מאמר באינטרנט פרסום מאמר מקצועי פירסום מאמרים מקצועיים מאמרים באתר מאמרים article.co.il www.leshonit.allbiz.co.il
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י אלי גיא שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
|
|
|
להשכיר רכב
הזמנת מלון בחו"ל
הזמנת מלון בישראל
אתר איי יוון
מדריך איטליה
מלונות בניו יורק
מדריך לאס וגאס
המלצות על נופש
המלצות על פריז
נדל"ן ביוון
|