12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: דרמטיטיס אטופי אצל כלבים: אסטמה של העור בוטרינריה
מאת: א. פצ'ו ד''ר   שמור מאמר למועדפים

אסטמה של העור או דרמטיטיס אטופי: מה זה? שתי צורות להסתכל על דרמטיטיס אטופי : האחת מצידו של החולה- גירוד, אדמומיות, דלקת מרגיזה ומטרידה שתוקפת ללא התראה ולא מרפה. מצידו של המטפל- תעלומה מתסכלת שקשה להתמודד איתה ובמיוחד עם החולה המתוסכל הסובל ממנה. דרמטיטיס אטופי היא אלרגיה שמקורה שאיפתי ובסיסה תורשתי. אלרגיה היא תגובה מוגזמת ולעיתים מתמשכת של מערכת החיסון לפולשים: פרעושים, קרדיות,אבקנים,דשא ולהבדיל צמר, אקונומיקה או פניצילין. תגובות אלרגיות מאופיינות בעוצמת התגובה ובמשך ביטוי סימניה. דרמטיטיס אטופי הוא "נישה" – תגובה ארוכה ומתמשכת ולרוב מחמירה ככל שהזמן חולף. אצל כלבים ניתן לשער שכ- 10% מהכלבים סובלים מבעיה זו. בתוך אוכלוסייה זו ניתן לראות רוב משמעותי לכלבים גזעיים בוגרים כאשר סימניה הראשונים המחלה מופיעים בד''כ בגיל צעיר של 9 עד 24 חודשים ללא עדיפות למין. סימני המחלה הראשוניים יכללו אדמומיות או נפיחות מקומית (בעיקר של האוזניים או כפות הרגליים ) בטן וצוואר . סימניה המשניים של המחלה יהיו בעיקר תוצאה של הגירוד והליקוק – זיהום חיידקי, עיבוי של העור , פיגמנטציה עקב הליקוק או עקב דלקת העור המתמשכת ועוד. בין הגזעים הסובלים ממחלה זו ניתן לציין את : רועה גרמני, שאר פיי, קוקר ספנייל, בולדוג אנגלי, בולדוג צרפתי, טריירים ( ווסט היילנד וייט, קיירן, יורקשייר ועוד) . חשוב מאד לציין שבעל חיים אטופי יכול להראות סימני מחלה גם בגיל מתקדם כאשר משתנה סביבת מגוריו- לדוגמא מעבר מסביבה כפרית לסביבה עירונית או מבית פרטי לדירה סגורה. ישנו קשר עונתי אם האלרגנים הם סביבתיים כגון דשא אך ללא קשר אם האלרגנים העיקריים הם ביתיים כגון קרדית הבית. לא כל בעל חיים אטופי מציג סימני מחלה בכל מצב. קיים מושג הנקרא "סף האלרגיה" או ALLERGY TRESHOLD שהוא הסף שממנו והלאה אנו רואים סימנים קליניים למחלה. לא כל אחד מהאלרגנים בחשיפה יחידנית יהיה זרז להתפתחות גירוד ודלקת אך הופעתם הסימולטנית של 2 , 3 או יותר יחדיו יגרמו ליצירת די אימונוגלובולינים מסוג IgE שהם זרזי התפתחות תופעת האלרגיה. אי לכך הימצאות סימולטנית של פרעושים , שמרים כגון מלסזיה או אלרגיה תזונתית שאינה בהכרח סימפטומטית יהיו חלק מנדבכי המחלה וחלק בלתי נפרד מהטיפול בה. נהוג לומר ש- 60 עד 70% מהאלרגיות נובעות מעקיצות פרעושים , 20% הן על רקע תזונתי והשאר הן אלרגיות תורשתיות כגון אטופיה או אלרגיה במגע. בעל חיים אלרגי יהיה רגיש למספר רב ומשתנה של אלרגנים ברמות שונות של חומרה אך הטיפול חייב לנסות ולכלול את המכלול. בין האלרגנים הנפוצים ביותר ניתן לציין את קרדית ואבק הבית, פרוות חתולים , נמלים, דשא ועוד. הרשימה הארוכה מכילה כ- 50 אלרגנים אך ישנם מאות אפשריים שהיריעה קצרה מלהכיל. אופן אבחון המחלה "פשוט" : סימנים קליניים ידועים ותגובה חיובית לטיפול קצר מאד עם קורטיקוסטרואידים יתנו אבחנה של דרמטיטיס אטופי. עצם הפסקת הסימנים או שיפור משמעותי שלהם לאחר טיפול קצר עם פרדניזולון ייתנו אבחנה ברורה אך בזה מסתיימת "פשטות" המחלה. אבחון אופטימאלי של גורמי המחלה מתבצע ע"י מבחן הזרקה עורי של אלרגנים ובחינת התגובה המקומית להזרקה . בדיקות דם לרמות IgE כנגד אלרגנים שונים הן בעלות יעילות שנויה במחלוקת בלשון המעטה. הקושי האמיתי מתחיל בכך שאופן הטיפול קשה, ארוך ויקר. הטיפול הקלאסי יהיה ע''י הזרקה של אלרגנים נבחרים ברמות הולכות וגדלות בתדירות משתנה לאורך תקופה של מספר חודשים על מנת לייצור סבילות של בגוף לחשיפה לאלרגנים. טיפול זה ארוך ויקר ובעל סיכויי הצלחה מוגבלים. הטיפול היומיומי בדרמטיטיס אטופי כולל : - אנטי היסטמינים בעלי יעילות משתנה ואינדיבידואלית - קורטיקוסטרואידים במינון משתנה אך טיפול מזיק בטווח הארוך. - תוספי תזונה כגון חומצות שומן לא רוויות , ויטמינים (ויטמין E ו - C) - יסודות קורט ( אבץ וסלניום בין השאר) - טיפול מקומי עם שמפו מפחית גירוי או מפחית סבוראה או שילוב של מספר מרכיבים - קרציטין, ברומלאין ועוד אך חשוב מאד לזכור ששילוב הטיפול במניעת הימצאות פרעושים ואקריות, צמצום האלרגנים התזונתיים למינימום וחפיפה עם שמפו ייעודי הוא חיוני ובלתי נפרד מהטיפול באטופיה. בארה''ב קיימת תרופה בשם ATOPICA שהמרכיב הפעיל בה הוא ציקלוספורין לשימוש אוראלי. תרופה זו , שמקורה באלמוג, שימשה ומשמשת כנוגד דחייה לאבירים מושתלים ברפואה הומאנית ולשימוש אופטלמי (בסינדרום עין יבשה אצל כלבים) אצל בעלי חיים. בטיפול באטופיה היא משמשת לצורך דיכוי מערכת החיסון אך יתרונה היחסי המובהק על קורטיקוסטרואידים היא בכך שהשפעתה מצומצמת וישנן תופעות לוואי מועטות והפיכות בניגוד לסטרואידים. לסיכום: דרמטיטיס אטופי היא מחלה קשה לאבחון, מתסכלת לטיפול ורב גונית. חשוב לאבחן את המחלה מהר וביסודיות מרובה כל האפשר, לעסוק במניעה יותר מאשר בטיפול ולהיות ערניים לסימנים הקליניים טרם הפיכתם לכרוניים וקשים לטיפול ראשוני. ד''ר אבי פצ'ו – רופא וטרינר הכותב הינו בעליו של בית חולים וטרינרי ברמת גן

אסטמה של העור בוטרינריה