12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: המסייע לדלי אמצעים
מאת: ד"ר אברהם גוטליב   שמור מאמר למועדפים

משלי שלמה



מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"



"עֹשֵׁק דָּל חֵרֵף עֹשֵׂהוּ, וּמְכַבְּדוֹ חֹנֵן אֶבְיוֹן. בְּרָעָתוֹ יִדָּחֶה רָשָׁע, וְחֹסֶה בְמוֹתוֹ צַדִּיק. בְּלֵב נָבוֹן תָּנוּחַ חָכְמָה, וּבְקֶרֶב כְּסִילִים תִּוָּדֵעַ. צְדָקָה תְרוֹמֵם גּוֹי, וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת. רְצוֹן מֶלֶךְ לְעֶבֶד מַשְׂכִּיל, וְעֶבְרָתוֹ תִּהְיֶה מֵבִישׁ". (משלי י"ד/לא'-לה')

הפסוקים הנ"ל מסבירים שמי שמסייע לדל אמצעים הוא מכבד בזה את ה' ומדגישים את מעלתו של הצדיק העושה מעשי צדקה וחסד. עליו שורה החכמה המעשית, והוא יודע מה כוחה של תשובה. המשל מדגיש עד כמה חשוב וכדאי לשכיר להיות נאמן למעבידו.

"עושק דל חרף עשהו, ומכבדו חונן אביון" - מי שמונע את המתנות המגיעות לו על פי מצות התורה, כמו עוללות ולקט שכחה ופאה (ויקרא י"ט/ט'-י'), מבזה את ה' יוצרו שציווהו לסייע למעוטי יכולת (דברים ט"ו/ יא'). לעומת זאת, מי שנותן לאביון מזון וממון וביגוד בסבר פנים יפות, הוא מכבד את ה' שציווה לסייע למי שזקוק.

"ברעתו ידחה רשע, וחוסה במותו צדיק " - הרשע בהתנהגותו הרעה, דוחה את עצמו מן החברה ופוגע בעצמו. לעומתו, מי שבוטח בה' וחוסה בצלו באמצעות התנהגות נאותה במעשים טובים עם יראת שמים, ברגע מותו נשאר צדיק עם זכויות לעולם הבא.

"בלב נבון תנוח חכמה, ובקרב כסילים תיוודע" - חכמת החיים, פירוש המציאות בתבונה וביעילות, שורה באדם שיש לו לב נבון - תבונה עם רגש, מצפון ואכפתיות. בלב אדם חכם זה החוכמה תימצא מנוחה, תשרה בו ותתחבר אליו כי הוא יודע ומבין כיצד להשתמש בה ולקרוא ולפרש את המציאות. לעומת זאת, מה שבתוך לב הכסילים הוא דבר ידוע ומפורסם, כפי שנאמר: "ולב כסילים יקרא איוולת" (משלי י"ב/כג'). לכסילים אין הערכה לדבר חכמה ואצלם היא שטות ושטחיות חשיבתית. אין להם את התבונה לבדוק דבר לאשורו.

"צדקה תרומם גוי, וחסד לאומים חטאת" - מעשי צדק ויושר יכבדו כל אדם, כל בן אנוש בעולם. מעשי חסד של אנשי אומות העולם הם כמו כמו קורבן חטאת ומהווים כפרת עוונות. מפני שגדול כוחה של תשובה וחרטה בצדה מכל אדם עלי אדמות. מה שמלמד שהתשובה ניתנת באופן אוניברסלי.

"רצון מלך לעבד משכיל, ועברתו תהיה מביש" - המלך נמשל למעסיק והעבד המשכיל נמשל לעובד הנבון. אהבת המלך -המעסיק, נתונה לעבד-בעל השכל, העושה מלאכתו נאמנה לרצון אדונו והוא מצליח בתפקידיו. לעומת זאת, זעמו, כעסו של המעביד, המעסיק, תהיה מנת חלקו של העובד השכיר שלא עובד כנדרש ומביא עליו בושה והפסד כספי.

מסקנה:

יש לסייע לנצרך ככל האפשר ויש בזה כבוד ה' וגם כבוד עצמי. כדאי לעשות מעשים טובים ולסייע לזולת, לבטוח ולהאמין בה'. כדי להעריך, להוקיר ולזכות בחכמה, צריך לב נבון. החרטה, הסליחה והכפרה במסגרת התשובה, מהוות הליך אנושי חשוב חובק עולם. על השכיר לעשות מלאכתו נאמנה כרצון מעסיקו, בשביל מעסיקו, בשביל עצמו ולשם שמים.

ד"ר אברהם גוטליב

www.h-y1.fav.co.il