12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: פיצוי נזיקי בגין סרבנות גט
מאת: זוהר הר נוי   שמור מאמר למועדפים

דיני משפחה
פיצוי נזיקי בגין סרבנות גט

לפי הדין העברי הכוח לתת גט היה בידי הבעל בלבד1, לאחר חרם דרבינו גרשום הגירוש מתבצע הסכמת שני הצדדים, כיום ישנן שאלות רבות בעקבות מגמות פסיקת פיצויים נזיקיים בגין סרבנות הגט ע"י בימ"ש לענייני משפחה, שאלת הסמכות שיש לבית דין רבני2 , הרחבת הסמכות לבימ"ש לענייני משפחה היא שאלה בפני עצמה, שלא אדון בה בעבודה זו. השאלה הנשאלת היא האם בימ"ש נוהגים בפסיקה בשוויון?, נעבור על המגמות בפסיקה בצורה כרונולוגית בכדי לראות האת השינויים בה, לאחר מכן נוסיף נתונים סטטיסטיים, ולבסוף הצעות שלי ושל האקדמיה לתיקון המצב המעוות אשר נוצר לפעמים בשל פסיקת פיצויים נזיקיים בגין סרבנות הגט.פסקי הדין הראשונים עוד לפני שעילת התביעה הנזיקית בגין סרבנות גט הופעלה בבימ"ש לענייני משפחה, דיברו על כך שיש חובה לגבר סרבן לשלם מזונות גם לאחר שניתנה החלטה על כך בבית דין רבני שעל האישה לתת גט לבעלה מחמת פריצות3 ,פסק דין משנות ה70 מתאר הסכם אשר מתיר לגבר לטעון שיפוי מהאישה בגין סרבנותה4, פסק דין משנות ה80 אומר חובתו של הגבר לזון את אשתו נפסקת עם ביצוע המעשים האסורים על ידיה5. לאחר מכן השופט גרינברגר 6 אומר כי סרבנות הגט היא פגיעה מהותית באוטונומיית האישה ולכן מהווה עילה בנזיקין. פסק הדין הראשון7 אשר נותן פיצויים מדבר על מסורבת גט של שנה וחצי , השופט מנחם הכהן פוסק כי על הבעל לשלם לאישה 200 אלף ₪ לשנה בשל נזקי סרבנות הגט(לא כולל פיצויים מוגברים), לאחר פ"ד הבעל נותן את הגט ומשלם מזונות אישה בזמן הסירוב. לאחר שנתיים השופט צבי ויצמן פוסק אף הוא נזיקית בגין סרבנות גט 300 ₪ לחודש סרבנות ,פסק דין מרחיק לכת לגבי גבר שסירב גט עד מותו-20 שנים- קבע סכום דומה חודשי – מזונות לאישה על כל חודש סרבנות8, השופט מוסיף כי אין חשיבות לכך אם בית דין רבני נתן חיוב גט או לא בניגוד לדעת השופט מנחם הכהן. במקרה דומה השופטת נילי מימון נותנת סכום סמלי ואף נוזפת בנשים אשר מחכות יותר מדי זמן בהגיעם לבימ"ש9 , ומוסיפה שצד שיגרום לאדם לסרב יהא גם חשוף בפני תביעה. שופטת העליון עדנה ארבל מוסיפה כי באם האישה תסרב לתת גט- זמן הסירוב של גט אינו מחייב את הגר במזונות אישה10, השופט גרינברגר11 במקרה של אישה מוכה מסורבת נותן פיצויים לאישה אך אומר לה שאת התביעה למזונות עליה להגיש לבית דין רבני כנושא שקשור בעקיפין לסרבנות הגט,השופטת חנה קיציס 12 ממשיכה גם כן בקו הפיצויים המקובל שעומד על 3,000 ₪ בממוצע לחודש סירוב מזונות, השופטת טובה סיוון פוסקת פיצויים דומים13 במקרה חריג אף יותר של 3 חודשים נישואים אל מול 10 שנות סרבנות גט, פ"ד14 אשר מעלה שאלה לגבי השוויון בין גבר לאישה פסק לגבר מסורב פיצויים , אך הוא מקזז מהם מכיוון שהוא מחייב את הגבר לשלם לאישה מזונות בגין סירוב הגט של האישה עצמה!, כך שבעצם עיקרון המשפט לא ייהנה עוול מפרי העוולה שלו מופר כאן 15,ובכך השופט מנחם הכהן מקטין את פיצויי הגבר לסכום סמלי ביותר. פ"ד של בית דין רבני מדבר על אישה בוגדת – מסרבת גט 18 שנה, פוסק בית דין רבני כי על הגבר לשלם לאישה כסף ובתמורה היא תצטרך להסכים לתת לו את הגט16. ארבעה חודשים לאחר פסיקת מנחם הכהן12, השופט איתי כץ17 במקרה של סירוב גט של 7 שנים. סירוב הגט של האישה פוגע בחופש העיסוק של הגבר- דובר ברב צבאי בדימוס אשר אינו יכול לקבל עבודה אם הוא רווק, נותן השופט פיצוי לגבר, מחליט שמסורב הגט זכאי לפיצוי ועושה סוג של שוויון בין מסורבי ולמסורבות גט.
עילת סרבנות הגט כעילת נזיקין מעלה שאלה רבות בעולם המשפט, אשר התשובה להם על פי רוב הולכת לטובת האישה בשל דעות קדומות. הדוגמה אשר תבוא בעד מסורבי הגט נעוצה בסקר שערך בית דין רבני אשר מראה כי מספר מסורבי הגט ומסורבות הגט כמעט שווה, יש יותר גברים מנשים 18- ארגוני נשים יצאו נגד מסמך זה וטענו כי הוא מוטה בכוונה וכי יש אלפי מסורבות גט, מאידך מסמך19 שהוגש לועדה למען קידום האישה, מראה נתונים אחרים חמישית מהנשים ציינו כי במהלך הגירושין בשלב מסוים סירב הבעל לתת גט, 7% ויתרו על הגירושין בשל סירוב הבעל, שמינית מהנשים ציינו שהבעל הציב להם דרישות חורגות מחוק שמא יסרב להם גט, וחמישית מהנשים ציינו כי הם מכירות אישה שרוצה להתגרש אך מפחדות מפעולות הגבר.
לדעתי הסטטיסטיקה לא צריכה להיות משתנה במשוואה כאשר השופט נותן את ה-פ"ד, וכי יש להסתכל על כל מקרה בצורה פרטנית, ואין עלינו להכניס שיקולים של שוויון בין המינים,צדק מחלק דעות קדומות,מדיניות המערכת, לתוך המשפט בין בני הזוג שבין כה וכה נמצאים במצב קשה מנשוא. הרב שלמה דיכובסקי20 אשר השתמש בחוק לצווי הגבלה על אישה וציין בפ"ד כי אין הוא רואה היגיון בהכנסת ערך השוויון בין המינים לתוך המשוואה (ביקר את הועדה לקידום אישה רצו להחיל את הסעיף על כליאה רק על גבר מכוח אפליה מתקנת). מנגד יפעת ביטון21 מציעה להכיר בפגיעה ברגשות כראש נזק מוכר, וניצול פערי כוח נגד נשים שייכנס למשוואה של הפסיקה בפיצוי נזיקי בגין סרבנות גט.
הדעה הרווחת היא שיש פגיעה בכבוד האדם וחירותו, ולעתים בחופש העיסוק14. מעלה עילת תביעה נזיקית מכוח הפרת חובה חקוקה22, אשר קיבל תוקף תקדימי23, ולעילה מטעם עוולת הרשלנות24,לדעתי המצב לפני פסק דינו של איתי כץ 15 , היה לא תקין- נותן סיבה מחזקת לאישה לסרב לגבר- תקבל מזונות כל עוד היא מסרבת.אך כיום ההלכה המנחה היא נכונה יותר מבחינה משפטית, הן משפטית כוללת והן מבחינת דיני הנזיקין, אך ההתערבות של הנזיקין בדיני המשפחה מעלה שאלות חדשות. ושקילת שיקולים חדשים אשר נגזרים מעירוב שני סוגי הדינים
כגון: לא ייהנה עוול מפרי העוולה שלו14, לא יתעשר הניזוק מריבוי נזקים,השבת המצב לקדמותו, לא יקבל פיצויים שונים בגין אותו ראש נזק25- משיקולים אלו עולה השאלה האם תשלום מזונות לאישה היו בגדר פיצוי? או חובה על הגבר בכל מצב לתת אותו? והאם במצב של פיצוי נזיקי אין העובדה כי האישה מקבלת מזונות עת סרבנות הגבר מעלה את השאלה לגבי אותו פיצוי? האם מזונות יחשבו בגדר פיצוי?-לדעתי יש לבטל את מוסד המזונות כמו שהוא במקרים של סרבנות גט מכיוון שברגע שרואים את המזונות כחלק מפיצוי עונשי, ולא כדאגה לצד החלש, אין במוסד הזה טעם כאשר מדובר בסירוב גט- וכאשר בעידן במודרני כיום איזוני הכוחות אשר היו נכונים לפני הרבה שנים לא רלוונטיים היום וכמו שחרם דרבינו גרשום שינה את ההלכה יש לשנותה שוב היום.
האם במהלך תקופת הסרבנות שולמו מזונות לאישה:
מצב שבו גבר מסורב ישלם לאישה מזונות בעודו 14 מסורב הינו אבסורדי ,מאידך גם אם הגבר מסרב הפיצוי הנזיקין יוצר מצב אבסורדי הרי ממילא הגבר משלם לאישה מזונות7, לדעתי גם קיזוז המזונות מזמן הסירוב לא מגשים את מטרת ביטול הסירוב במלואה 17 (אולי רק מקטין את הסיכוי לסרבניות גט). בעצם רק החוק כיום הוא הפתרון האפקטיבי (נותן אופציות של כליאה!), עד אשר ישנו את כללי המערכת מעיקרם(רעיון יישומי ניתן למצוא בסיכום העבודה).
המשוואה אשר הייתה בעבר כאשר הפטרנליזם שלט והגבר היה בעל הממון הינה נכונה היום. הכוח שיש לגבר אל מול אישה בהיותו מסורב גט- יכול לקבל היתר 100 רבנים להתחתן מחדש, יכול לקחת ידועה בציבור , ולהביא ילדים לא ממזרים-ומכאן עולה השאלה האם יתרונות הגבר מצדיקים אפליה מתקנת בחוק? הרתעה, התחשבות בתא המשפחתי, טובת הילד ,חוקי יסוד כבוד האדם וחירותו, חופש העיסוק.
גט מעושה- זוהי השאלה אשר נענה עליה באופן הרחב ביותר, הרב הרצוג- לדעתו ניתן לחייב את הסרבן בתשלום מזונות שאינם מופרזים , כלומר מזונות אשר יתאימו לסרבן- לדוגמא לאדם יש עשרה שקלים בחודש אם ניקח לו עד ארבעה שקלים אזי הנקס סביר- ויכול שלא נעים לבעל אך אם ייתן את הגט זה לא יהא בבחינת גט מעושה, לעומת אם ניקח לו 8 שקלים בחודש שיביאו אותו לחרפה ואפילו אם רצה שלום בית, ואפילו אם אהב את אשתו וחזר בו – לא נוכל לדעת בשל גודל הקנס, ומשכך מדובר בעצם בגט מעושה. גם יחיאל קפלן ורונן פרי26 התייחסו כך שבמקרים של חיוב לתת גט פיצויי הנזיקין ישולמו למסורבת לפי הדין העברי.
פתרון אשר הוצג ע"י ארגון קולך 18 שמקובל בארה"ב שיהיה הסכם קדם נישואין אשר יכלול סעיף סרבנות גט שצד מסרב ישלם 1500$ לצד השני – הבעייתיות בפתרון זה היא שלא כל אדם כחברו- ובעוד לאדם עשיר 1500$ דולר הינם סכום בטל ולא ימנע ממנו להמשיך לסרב גט, לאדם אחר זהו כל הונו- ויהא נינת הגט שלו בבחינת גט מעושה- פתרון נכון יותר הוא לתת לבורר לקבוע מהו סכום הסירוב כאשר הסירוב מוחל ע"י אחד מן הצדדים. פתרון נוסף הוא
הרחבת הצווים שבהם בית דין רבני יכול לתת גט בתקנת הציבור של הרב הראשי מחד גיסא זהו רעיון נהדר כך שבית דין רבני יחייב בעל שיכור , מסומם, ושער מקרים אשר ידועים בהתנהגות סרבן או סרבנית. לדעתי פתרון זה יפה אך יש מספר מצבים כמו אלימות27 אשר לפיהם חייב בית דין רבני לגרש את הבעל אך כפי שעולה ממספר פ"ד אין בית דין רבני מחייב את הבעל לתת גט גם במקרים של אלימות הבעל במשפחה (ראה הפניות 7 ,8, 10).
יחיאל קפלן ורונן פרי-מבקשים להגביל את הפיצוי הנזיקי , בסכום תוספת המזונות (הפרש בין מזונות בסייסים ומזונות מוגברים), פותר את בעיית גדול תשלומי הסרבנות אך לא את בעיית הסרבנות עצמה.26
לסיכום: כיום הדין אינו נכון גם אחרי פסק דינו של השופט איתי כץ, יש להבחין בכך שמערכת דיני המשפט העברי מתאימים לסוג אחד של מערכת נישואין והערבוב של עם דינים אזרחיים- מפרקת את האיזון אליו התכוונו הרבנים מלכתחילה, יש לאזן את מערכו הנישואין, וכמו שיש כתובה, לדעתי יש צורך להוסיף הסכם קדם נישואים כולל לכל נישואין חדשים בישראל,אשר יקבע יחס אחוזי של מזונות אשר מסרב הגט צריך לתת למסורב נזיקית. בכדי למנוע את המצבים האבסורדיים אליהם אנו מגיעים כיום.
מוסד המזונות צריך להתבטל במקרים שבהם הזוג לא מקבלים את הדין העברי וחיים לפיו (כמו במגזר החרדי), כמו שהדין הטריטוריאלי שינה את הלכת המשפט העברי בחוק יחסי ממון כך יש לשנות את התוצאות שתתאים לרוח זמננו בהם האישה עובדת , חזקה ובמקרים לא מעטים אף חזקה יותר כלכלית מהבעל. המצב כיום בלי תקדים של בימ"ש עליון וללא חוק אשר מסדיר את העניין הנזיקי של סרבנות הגט, ניכר בפסיקת בתי המשפט אשר לעתים פוסקים סכומים של 200 אלף ₪ לשנה, או 36 אלף ₪ מבלי כימות נכון של הפיצויים.
עלינו לפנות אל החוק עצמו2 עד אשר המחוקק ישפר את דברו(לעומת יחיאל קפלן ורונן פרי אשר חושבים בניגוד לדעתי).
1 דברים, פרק כ"ד, פסוקים א'-ב'
2חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), ה-תשנ"ה-1995 חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995 [תיקון אחרון: 8/8/07]חקיקה@מעודכנת חקיקה חוק חוק@ראשי חוק
3 ע"א 470/68 טובה בלטשטיין נ' יעקב ו-רחל בלטשטיין , כב (2) 976. השופט אגרנט.
4 ע"א 201/72 יהודה אילן נ' רעיה אילן פ"ד כו(2), 709 (1972). השופט י' כהן.
5 ע"א 15/82 אלמוני נ' פלונית , פ"ד לז(2), 18 (1983).השופט י' כהן
6 תמ"ש (ירושלים) 3950/00 פלונית נ' פלוני, תק-מש 2001(1), 124 (2001).
7 תמ"ש (ירושלים) 19270/03כ.ש נ' כ.פ, תק-מש 2004(4), 353 (2004).
8 תמ"ש (כפר-סבא) 19480/05 פלונית נ ש' עיזבון המנוח פלוני ז"ל , תק-מש 2006(2) ,98 (2006)
9 תמ"ש (ירושלים) 20673/04 ב.מ. נ' ב.ה.א. , תק-מש 2008(1), 701 (2008).
10 בע"מ 8372/07 - פלונית נ' פלוני תק-על 2008(1), 4134 (2008).,ובכך מחזקת את פסיקת השופטת נילי מימון במחוזי.
11 תמ"ש (ירושלים) 6743/02 כ' נ' כ', תק-מש 2008 (3) , 96 (2008).
12 תמש (ראשל"צ) 30560/07 ה.ש נ' ה.א. (לא פורסם)
13 תמ"ש (ת"א) 24782/98 נ.ז נ' נ.י, תק-מש 2008(4), 292 (2008)
14 תמ"ש (ירושלים) 21162/07 פלוני נ' פלונית, תק-מש 2010(1), 31 (2010).
15 Riggs v. Palmer, 115 N.Y. 506 (1889)
16 (רבני) (חיפה) 8014/64/1 ג.פ נ' ג.י , תק-רב 2008(1)50 (2008)
17 תמ"ש (ירושלים) 18561/07 ש' ד' נ' ר' ד', תק-מש 2010(2), 225 (2010).
18 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3417741,00.html
19 http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01242.pdf
20 (רבני) (חיפה) 4687/68/1 פלוני נ' פלונית , תק-רב 2009 (1), 55 (2009).
21 עיוני משפט כח(3) , (יוני 2005) 871-902, עניינים נשיים, ניתוח פמיניסטי, והפער המסוכן שביניהם, מענה ליחיאל קפלן ורונן פרי- יפעת ביטון
22 סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
23 ע"א 558/84 מזל כרמלי נ' מדינת ישראל ו-4 אח', פ"ד מא(3), 757.
24 סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
25 ע"א 2739/05 עיזבון דוביצקי נגד רזקאללה תק-על 2008(2) 2803 (2008).
26 עיוני משפט כח, ע' 773 "על אחריותם בנזיקין של סרבני גט" , ד"ר יחיאל קפלן וד"ר רונן פרי
27 תלמוד ירושלמי מסכת גיטין פרק ט דף נד ע"א.