12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: ראש השנה הרוחני - מילון מושגים
מאת: משה שרון   שמור מאמר למועדפים

העבודה הרוחנית בחודש תשרי מורכבת מהרבה פרטים. השתדלנו במאמר זה להביא פירוט על מספר קטן של מושגים חשובים המרכיבים את הימים האלה.

ראש השנה
ראש השנה חל בא' וב' בתשרי והוא החג היחיד בשנה שחל בראש חודש. שני ימי החג נחשבים ליום אחד ארוך ונקראים "יומא אריכתא" (יום ארוך). ראש השנה נקרא גם "יום הדין" ובו נידון האדם והעולם כולו על מעשיו בשנה החולפת. היום הראשון נקרא דין קשה והיום השני דין רפה. דין הוא למעשה צמצום של האור האלוקי והוא היה נחוץ בכדי לברוא את העולם, אך מכיוון שדין הוא סיום וסוף יש צורך בשיתוף של רחמים בדין בכדי שהעולם יוכל להמשיך להתקיים.
חודש ניסן הוא הראשון למנין החדשים ולכן חדש תשרי הוא החודש השביעי למנין החדשים, ומכאן שראש השנה אינו ראש לשנה במובן של תחילת השנה, אלא ראש לשנה בכך שהוא קובע את התנהלותה וגורלה של השנה הקרובה, בדיוק כפי שבגוף הראש הוא שמחליט כיצד הגוף יפעל ונותן לו את הפקודות המתאימות.
לכן מכיוון שבראש השנה הקב"ה קובע עבורנו בדין ומשפט את מהלך השנה כולה, עלינו למתק את הדינים ברחמים. תשרי הוא החודש השביעי והוא כנגד ספירת מלכות שבה מתבצע תיקון הנבראים, לכן לאורך חדש תשרי ובעיקר בראש השנה ובעשרת ימי תשובה, עלינו לבחון את מעשינו בשנה החולפת, להביע חרטה ורצון לתיקון לעצמנו ולכלל ישראל ועל ידי כך להשפיע רחמים על מידת הדין.
בתפילת המוסף של ראש השנה נאמר: "היום הרת גורל היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם" - כל הבריאה עומדת למשפט ביום זה ועל עם ישראל מוטלת האחריות להנהיג את השינוי, את מיתוק הדין ברחמים - להיות ראש לשינוי.


סדר סימנים
חז"ל אמרו: (כריתות ו/א) "סימנא מילתא היא" ( הסימן יש בו ממש), הכוונה היא שקובעת את מהות המעשה. כיוון שמטרתנו בראש השנה היא למתק את הדין ברחמים, עושים בראש השנה סדר של סימנים המצביעים ומרמזים על מיתוק הדינים ועל שינוי לטובה ורצון למשוך שפע וברכה לכל השנה, ולכן אף את ברכת המוציא עושים על לחם טבול בדבש או סוכר ולא במלח כבשאר ימות השנה. אנו מביאים כאן חלק קטן מהסימנים.

תפוח בדבש
מרמז על מיתוק הדינים ברחמים והיפוך רצונותינו מקבלה על מנת לקבל (דין) לקבלה על מנת להשפיע (חסדים). אנו מברכים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה מראש השנה עד אחרית השנה".

רימון
בשיר השירים נאמר "כפלח הרימון רקתך". אמר ריש לקיש: "אל תקרי רקתך, אלא ריקתיך, שאפילו ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון" (עירובין י"ט). בכל יהודי, אפילו מי שנראה ריק ממצוות ומעשים טובים, חבוי ניצוץ של קדושה, ניצוץ של רצון להשפיע. אומר "בעל הסולם", בספר "שמעתי" (מאמר ריז,"ענין רימון") שרימון הוא מלשון רוממות שהיא אמונה למעלה מהדעת, ואנו צריכים לבקש למלא את הריקנות שבנו באמונה למעלה מהדעת.
אנו מברכים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שנהיה מלאים מצוות כרימון".

תמר
תמר זה נוטריקון תם-מר, מרמז על סיום המרירות בחיינו. למעשה כאן אנו מבקשים לתקן את רצונותינו המקולקלים, כל התאוות הגשמיות למינהן, שהן ה"אויבים ושונאים", כיוון שהן מרחיקות אותנו מקדושה. כולן מתחילות במתיקות גדולה, אך סופן מר כלענה. את המרירות הזאת אנו רוצים לגדוע ולהוציא מחיינו.
אנו מברכים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שייתמו אויביך ושונאיך וכל מבקשי רעתנו, ייתמו חטאים מן הארץ ורשעים אינם עוד".

ראש כבש או ראש של דג
ע"י סימן זה אנו מבקשים להפוך את מהותנו לראש, להיות מחויבים לנתינה והשפעה, להיות ראשונים ומובילים ולא נגררים ומושפעים.
אנו מברכים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שנהיה לראש ולא לזנב".



התרת נדרים
בערב ראש השנה, לאחר אמירת הסליחות, נוהגים לעשות "התרת נדרים".
מההבט הרוחני, נדרים זה לא רק מה שאמרנו בלשון נדר ושבועה, אלא גם מה שאמרנו שנעשה ופשוט לא עשינו. יצרנו כלי והשארנו אותו ריק. התרת נדרים מבטלת את הכלים הללו.
ידוע שכל מי שאינו מקיים את נדריו הוא בנידוי וכל מי שבנידוי אין תפילתו מתקבלת עד ארבעים יום. כדי לעמוד לפני הבורא בימים הנוראים ללא צילם של נדרים שלא בוצעו, מבצעים את ההתרה.
את התרת הנדרים מבצעים במעמד שלושה אנשים (ויש נוהגים בעשרה), שמשמשים כמעין בית דין של מטה שמבקש את ההתרה מבית דין של מעלה.
בעל יכול להתיר נדרים עבור אשתו בתנאי שביקש את הסכמתה, ואז יבקש את ההתרה בלשון רבים.



שופר
בשני ימי ראש השנה לפני תפילת מוסף ובמהלכה תוקעים בשופר. נצטווינו בתורה: "ובחודש השביעי באחד לחודש, מקרא קודש יהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו, יום תרועה יהיה לכם" (במדבר כ''ט/א').
מכיוון שראש השנה הוא יום של דין, נתן הקב"ה את מצוות שופר, ע"י תקיעה בשופר שמרמז על מידת הרחמים ועל עשיית תיקון בג' קוין, וע"י כוונות נכונות ממתקים את הדינים.
שופר גם מרמז לעקידת יצחק שבה אברהם שהוא מידת החסד עקד את יצחק שהוא מידת הגבורה ולכן משתמשים בקרן איל לשופר.
נאמר בזוהר: "כך אמר הקב"ה, בני לא תפחדו מן הדינין של קו שמאל, כי אני עומד על הפתח, לעכב את הדינים מלצאת, אבל התעודדו ביום הזה ותנו לי במה ושופר, שאם נמצא קול שופר כראוי ומכוונים בו למטה, הקול ההוא עולה" (זוהר ויקרא, מאמר "תקיעת שופר", פרוש הסולם).



תשליך
תפילה הנאמרת בראש השנה ליד מקור מים חיים ונקראת כך בשל הפסוק "ותשליך במצולות ים כל חטאתם", מתוך י"ג מידות הרחמים (למיכה) הנאמרות בתפילת התשליך.
הולכים ביום ראשון של רה"ש לאחר תפילת מנחה ולפני שקיעת החמה, לשפת ים או נהר או מאגר מים כלשהו ואומרים את התפילה, כשמגיעים למילים "ותשליך במצולות ים כל חטאתם" נוהגים להגביה ולנער את שולי הבגד או הכיסים.
מכיוון שיום ראשון של רה"ש הוא דין קשה (דינא קשיא) משליכים את הדינים והגבורות שדבקו בנו עקב החטאים למצולות ים (ספירת בינה - הים הגדול, שורש הדינים) וע"י כך ממתקים אותם.
הרב שיינברגר שליט"א אומר: "היות שישראל עשו תשובה, יש לבער מן העולם את החטא וכל רושם שמשייך את ישראל לחטא, ולכן הקב"ה משליך "במצולות ים כל חטאתם", שלא יזכרו ולא יפקדו על חטא, ולא ייראו לעולם" ( "תומר דבורה" לרמ"ק/פירוש ויאמר משה עמ' ס"ז).



הימים הנוראים
הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים ( א' עד י' בתשרי) נקראים גם עשרת ימי תשובה. אלו הם ימים של חשבון נפש, של חרטה ותשובה של האדם מול בוראו ושל חרטה וסליחה בין אדם לחברו.
הימים נקראים גם "בין כסה לעשור". "כסה" הוא ראש השנה שחל בראש חודש ולכן הירח מכוסה ולא מאיר עדיין ומרמז על חסדים מכוסים והתנהלות של דינים. "עשור" הוא יום הכיפורים שחל בי' בתשרי והוא יום של רחמים. לכן למרות שנקראים "ימים נוראים", אלו הם למעשה ימים של הזדמנות לשינוי לחרטה ולתשובה אמיתית בין מעמד הדין והמשפט שבראש השנה לבין הרחמים והכפרה שבהם נוכל לזכות אם נעשה תיקון אמיתי עמוק ופנימי.



יום הכיפורים
חל בי' בתשרי ונחשב ליום הקדוש ביותר בשנה. יום הכיפורים הוא יום של סליחה מחילה וכפרה, שנאמר: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם, לפני ה' תיטהרו" (ויקרא ט"ז/ל').
ביום זה הקב"ה מוחל מכפר ומטהר את האדם מכל עוונותיו, אך יש תנאי - על האדם לעשות חשבון נפש אמיתי ולרצות להשתחרר משעבוד הגוף ומכבלי הרצון לקבל לעצמו.
המצווה העיקרית הנהוגה ביום זה היא עינוי הגוף: "בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את נפשותיכם" (ויקרא ט"ז/כ"ט), אך ישנם חמישה איסורים הנהוגים ביום זה: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה, תשמיש המיטה ונעילת מנעלי עור.
בשונה משאר הצומות במהלך השנה שבהם הצום הוא ביטוי לאבלות, ביום הכיפורים מטרת הצום היא לשחרר את הנשמה ממגבלות הגוף, כדי שהאדם יוכל להתרכז בעבודה הרוחנית של היום. הרצון לחירות ממגבלות הגוף מתבטא אמנם בהגבלות גופניות, אך צריך גם להתבצע תהליך של רצון לשחרור מרצונות פנימיים המשועבדים לרצונות הגוף, לרצון לקבל, לכן נאמר: "לפני ה' תטהרו", ביום הקדוש ביותר בשנה עומדים קרוב מתמיד לקב"ה ושערי הרחמים פתוחים. זהו היום היחיד בשנה שבו היה הכהן הגדול נכנס לקדש הקדשים ואומר בקול רם את השם המפורש וכל העם היה נופל על פניו ואומר: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", וכך גם אנו ביום הכיפורים, ממליכים את הקב"ה על כל רצונותינו.


כל נדרי ותפילת נעילה
ביום הכיפורים מתפללים בבית הכנסת רוב רובו של היום, מתפללים תפילות רגילות של חג: ערבית, שחרית, מוסף, מנחה. הכל בתוספת פיוטים רבים, ובשונה מכל החגים האחרים מתפללים את כל התפילות עטופים בטלית. לתפילות הרגילות נוספו שתי תפילות חשובות - כל נדרי ותפילת נעילה.
'כל נדרי' - כל נדרי נאמרת לפני תפילת ערבית של ערב יום הכיפורים היא נאמרת בארמית ותפקידה לשחרר את האדם מכל נדריו ושבועותיו שנדר בשנה החולפת כלפי המקום (אך אינה משחררת אותו מהתחייבויותיו כלפי אדם אחר).
'כל נדרי' למעשה אינה תפילה אלא הכרזה על ביטול נדריו ושבועותיו של האדם לפני שהוא ניגש לעבודת התפילה והתשובה של יום הכיפורים, זאת מכיוון שאדם אשר פוגם בנדריו הוא פוגע באמא עילאה היא ספירת הבינה, ואז היא אינה יכולה להאיר למטה. ע"י תפילת 'כל נדרי' מתבטלים הפגמים שנוצרו מאי ביצוע הנדרים ומתאפשר לבינה להאיר לזעיר אנפין.

'תפילת נעילה' - יום הכיפורים מסתיים בתפילה מיוחדת, 'תפילת הנעילה'. תפילה זו המסיימת את היום הקדוש ומצביעה על נעילת שערי שמיים הינה ההזדמנות האחרונה לפנות לקב"ה בחרטה ובקשת כפרה.
בתחילת התפילה פותחים את שערי ארון הקודש, המתפללים קמים על רגליהם ופותחים בפיוט "אל נורא עלילה", שמתחיל במילים "אל נורא עלילה, המציא לנו מחילה, בשעת הנעילה" ומסתיים במילים "מיכאל שר ישראל, אליהו וגבריאל, בשרו נא הגאולה בשעת הנעילה".
כל תפילות יום הכיפורים עולות בשעת תפילת הנעילה ובה מתבצע חיתום הדין, ולכן אנו אומרים: "פתח לנו שער בעת נעילת שער", למרות שבוצע חיתום, עדיין אפשר למתק את הדינים בחסדים, וזה נעשה ממוצאי יום הכיפורים בזמן תפילת הנעילה ועד חג הסוכות.

מרכז רוחני בדרכו של בעל הסולם
רח' אחווה 24 נווה צדק ת"א
03-5100087
www.mudaut.co.il