"והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום" (שמות ט"ז)
נצטווינו להתכונן לקראת שבת ולהכין צרכיה מבעוד יום שנאמר: "לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה".
בהיות אבותינו, שיצאו ממצרים במדבר ירד להם מן לחם מן השמים מידי יום. בכל בוקר יצאו ולקטו עומר אחד, כלומר כמות שתספיק לאדם לאותו יום.
וביום שישי - ערב שבת, לקטו לחם משנה שני מנות לאחד, דהיינו היות ובשבת לא ירד מן מן השמים, נצטוו אבותינו ללקט כמות כפולה ליום שישי ולשבת.
משה רבנו הורה להם – "שבת קודש לה' מחר את אשר אפו אפו ואת אשר בשלו בשלו".
המשנה ברורה אומר ישכים אדם בבוקר יום שישי להכין צורכי שבת ואפילו יש לו כמה עובדים לשמשו ישתדל להכין בעצמו איזה דבר לכבוד שבת ולא יאמר שזה לא לכבודו, כי זהו כבודו שמכבד את השבת.
ואכן הגמרא מספרת לנו כיצד האמוראים היו מתכוננים בעצמם לכבוד שבת! ההכנות לשבת רבות הן ומעסיקות אותנו מספר ימים טרם בוא שבת המלכה.
ההכנות הינם בהכנת הבגדים לשבת, שיהיו נקים ומכובסים, כמו שמובא שעזרא הסופר בזמן המקדש תיקן שיהיו מקדימים לכבס ביום חמישי, כדי שביום שישי יהיו פנויים לצורכי שבת.
מצווה לכבד את שבת בניקוי הבית ובסידורו מבעוד יום ובפריסת מפה לבנה מכניסת שבת ועד יציאת שבת.
יש לקנות לכבוד שבת מאכלים משובחים ובשפע כל אחד כפי יכולותיו ויקנה בבוקר יום שישי כמו שנאמר וילקטו אותו בבוקר בבוקר.
ומצווה לטעום ממאכלי שבת כדי לוודא שהם טעימים ומשובחים, ובזה מקיים מה שכתוב על שבת "בואי כלה", כמו שאמר ר יהודה: "כל המענג את השבת נותנים לו משאלות הרבה שנאמר והתענג על ה' וייתן לך משאלות לבך" (תהילים ל"ז ד').
עונג שבת "וקראת לשבת עונג" בתבשיל ודגים גדולים שנחשבו אז מאכלים חשובים.
המשנה ברורה הבדיל את הדברים שיש לאוכלם בשבת וכתב (בסימן רמ"ב סעיף ב,), וטוב להיזהר שלא יפחות משני תבשילים וגם טוב שיאכל בכל סעודה מג' סעודות שבת.
וכבר נאמר האכל דג ביום דג (ד+ג=7 יום השביעי, שבת). ניצל מדג - דג ראשי תיבות דין גיהינום.
נאמר בישעיהו "וקראת לשבת עונג לקדוש ה מכוב"ד יש עניין של כבוד שבת ויש את עונג שבת. מה בין כבוד לעונג? עונג הוא התענוג בשבת עצמה ואילו כבוד הוא מה שעושים לכבוד השבת.
ולהמחשת עניין כבוד השבת נביא סיפור שמובא על אחד מחכמי הדורות האחרונים, שהקפיד לצחצח את נעליו לכבוד שבת בעצמו, שאל אותו משמשו מדוע אינו מתיר לו לצחצח את נעלו בשבילו? ענה לו החכם שאינו יודע איזה שכר רב צפון עבור מצוות שעושים לכבוד שבת, שאפילו צחצוח הנעלים, זה הכנה חשובה לשבת ככתוב "מה יפו פעמיך בנעלים" ולכן מקפיד על הכנות אלו לכבוד שבת המלכה.
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י סיון שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
